בתשובה למיקי מילר, 12/03/08 16:02
שערך הארוך נערה 473802
מיקי! קודם כל תודה על תגובתך. שנית, האינך יודע שכותבי שירה דווקא אוהבים להתפייט על שירתם? היה לי פעם מרצה באוניב' שנהג לומר כקונטרה לתגובות התלמידים על התרשמויותיו הכלליות והלא פרטניות בעליל לשירים רבים, ששירים אינם לימונים סחוטים, אז לא אפרוט משיריי פרוטה לפרוטה, אני גם לא בטוחה אם זה אכן יעניין מישהו, כי כאשר נותנים לשיר לדבר בעד עצמו, עפ"י רוב - טווח האפשרויות והמשמעויות שלו יהיה רחב יותר. "לדבר על" יהיה כמו לעשות אדפטציה מספר לסרט, יש ויתורים, יש מחיר. למה לנו? (אלא אם אתה רטוריקן גדול ואני לא כזאת). אני כן אומר, אם לחזור מעט אחורה בזמן, שהשירים הללו נכתבו לפני כשנתיים וחצי בתהליך כתיבה אינטנסיבי ומרוכז יחד עם עוד כמה עשרות שירים בעלי נימה אוטוביוגרפית מאוד, שירים "שקופים" שלא מנסים להתחכם יותר מדיי עם שכלולים ספרותיים או תודעה צינית (שדווקא הולכת חזק היום בטרנד הפואטי לדעתי), שרוכזו להם יחדיו. אני לא רואה בשיער "מצבור חיים מתים", כלשונך, מה לעשות שכמה עוגני זיכרון משמעותיים למדיי בחיי נקשרו בסוגיית מחלפות השיער או הראש והרגשתי צורך לתת לכך ביטוי פואטי, שימחיש רגשות שעלו וצפו בי עם הרגעים ההם של אהבה געגוע עצב וכאב, שלושה שירים שהם שלוש תחנות בזמני חיי, יחד עם אנשים יקרים לי, חלקם לצערי כבר לא איתי, וכל המתואר אכן התרחש, זו הביוגרפיה שלי, אלה הם חיי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים