בתשובה לאדם קלין אורון, 15/03/08 15:55
ותגובה פחות עצבנית: 473922
"שאנשים אחרים ברחוב מרשים לעצמם להתייחס אליו בגסות רק כי הוא עם כלב" - אתה רציני? על מה מדובר?
גבולות 473928
באופן רגיל, אדם שהולך ברחוב מוקף במין "בועה" של פרטיות שאנשים מהססים לפרוץ - גם אם הוא לא לבוש לטעמם, לדוגמא, הם לא יבהו בו ובוודאי לא יעירו לו. אבל יש שני דברים שגורמים לאנשים לשכוח את קיומה של הבועה: תינוקות וכלבים. בשני המקרים, אנשים יניחו שאתה (אפילו יותר מהתינוק) הפכת להיות רכוש ציבורי, ולכן אפשר להתייחס אליך בהתאם - הם יעירו לך אם התינוק לא לבוש בצורה מחממת דיה (לטעמם), או יתמוגגו מיופיו; והם ילטפו את הכלב בחיבה, או יצעקו עליך שאתה לא שומר אותו קרוב מספיק אליך.
גבולות 473929
אהמ... הבנתי. עליי להודות שלגבי תינוקות גם אני נוהגת כך - לא גערות חלילה, אבל אני מתחילה עם רוב התינוקות שאני רואה. דווקא ההורים נראים לי מרוצים בד"כ, אבל אולי זה גם מעצבן? אין לי מושג.
סלוקי 473944
במשך הרבה שנים היה בבעלותי כלב ‏1 שעקב רזונו המולד שבא לידי ביטוי במותניים צרות וצלעות בולטות (אך עדיין היה השמן בבני מינו עקב תזונה משובחת), זכיתי בטיולים עמו למבטים מאשימים ואף הערות בנוסח "למה אתם לא מאכילים אותו? - זה נורא!". כשהוא חלה ורזונו גבר מעט שמעתי לא פעם גם אמירות בנוסח "איזו אכזריות, למה אתם לא מרדימים אותו?". אך כחובב אדם זה בד"כ לא הפריע לי, אלא שלא זה היה המצב עם יצורי האהוב. למרות טפשותו הרבה‏2, היתה לו נטייה לתקוף כאשר הוא היה מזהה שמישהו מדבר אלי בקול רם או בנימה עויינת, או מתקרב אלי באופן מעורר חשד.

2 נדמה לי שמחקר הראה שהוא הטיפש מכל זני הכלבים. קולי אגב הוא החכם עד כמה שאני זוכר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים