בתשובה לאיציק ש., 14/03/08 23:27
נראה לי שפיספסת 473930
_כותב המאמר מתעלם מתהליך "יעול" שמגמתו להקטין את מרכיב השכר בעלויות והגדלת מרכיב הרווח_

אני דווקא שמתי לב לעובדה המעניינת שצוינה במאמר, שרוב (מעשית, כל) השביתות בישראל מוכרזות ע"י עובדים במערכת הציבורית, שבה לרווח אין כל משמעות. אם היא מתייעלת זה מסיבות אחרות.

עוד עובדה מעניינת, מי שסובל מהשביתות אינם המעסיקים (תאבי ה"רווח") כי המעסיקים הם הממשלה או שלוחותיה; הסובלים הם ציבור מקבלי השירות (ה"לקוחות") שאין להם יכולת לבחור ספק אחר, ולכן למעסיק אין אינטרס לסיים את השביתה במהירות. מייבשים את העובדים במשא-ומתן-לכאורה וכשנגמר להם האוויר חותמים על חוזה שכולם יודעים שאפשר היה להגיע אליו ביום הראשון. יוצא שכולם נפגעים, וכולם מאוכזבים, חוץ מיו"ר הועד (שיכול לנפנף ב"הישגים").

לא צריך להגביל את זכות השביתה במקום בו יש שוק חופשי. אבל המערכת הציבורית אינה שוק חופשי; זכות השביתה בנוסח הישראלי גורמת לה להיראות כפי שהיא נראית - צמאה להפרטה, בכל מקום שבו האזרח נפגע משביתות. זה הלקח שלי מהמאמר, וזה לא טריויאלי.
נראה לי שפיספסת 473932
לא התייחסתי לסוגיה הזאת. בכל אופן, היו שביתות במגזר הפרטי: נהגי מטרודן, כימיקלים לישראל, קופי טו גו ואחרים שכחתי. לפני שיוצאים בסיסמה הריקה שהפתרון לכל דבר הוא הפרטה, כדאי לבדוק מדוע פרצו השביתות במיגזרים הציבוריים. בעצמך כתבת:
"מייבשים את העובדים במשא-ומתן-לכאורה וכשנגמר להם האוויר חותמים על חוזה שכולם יודעים שאפשר היה להגיע אליו ביום הראשון. יוצא שכולם נפגעים, וכולם מאוכזבים, חוץ מיו"ר הועד (שיכול לנפנף ב"הישגים")." ודאי שיש מה לשנות במיבנה התארגנות העובדים בישראל; יש גם מה לשנות- לא הפרטה-בהתנהלות משרדי הממשלה; הניהול צריך להיות מיקצועי עם סמכויות ולא מה שקיים היום בו למנהלים המיקצועיים אין סמכויות ויש רק מנהלים בשלט רחוק ממשרד האוצר. מנהלים שיטחיים להחריד שאינם מבינים- או פשוט אינם מעוניינים להבין- בבעיות בהן הם הפקיעו את הניהול מהמישרד הספציפי.כתבת על ההשכלה הגבוה? אינך רואה שהמערכות סורסו לחלוטין? בישראל יש בריחת מוחות ללא אח ורע במערב; מדוע? כי המערכת אינה מופרטת? באמת! האם הפרטה תגדיל את התקנים?
נראה לי שפיספסת שוב 473938
חכה רגע עם ההתלהמות. לא כתבתי שהפתרון לכל דבר הוא הפרטה. זו אכן סיסמא ריקה, אבל אתה זה שהשתמשת בה.

מה שאני כתבתי הוא: _צמאה להפרטה, בכל מקום שבו האזרח נפגע משביתות_.

כל הכבוד לנהגי מטרודן ולקופי טו גו. השביתות שלהם ממחישות מדוע זכות השביתה מעוגנת בחוק בישראל. הם שבתו מול מעסיקים, בלי גיבוי של קביעות, בלי להשאיר לקוחות ללא אלטרנטיבה (כן, גם במקרה של מטרודן - אבל זה נושא לדיון אחר). לא האזרח נפגע כאן אלא המעסיק. אבל זה היוצא מן הכלל שמדגיש את הכלל: רוב השביתות אינן כאלה.

אני מציע, בכל הכבוד הראוי, שתקרא שוב את המאמר המקורי (לא אני כתבתי!) ותשים לב לעובדות שמועלות בו, שאותן הדגשתי בתגובה הקודמת. זה לא עוד דיון קפיטליסטי על הגבלת זכויות הפרולטריון או נייר עמדה של אגף התקציבים. יש כאן תובנה על כללי המשחק בכלכלה הישראלית, ולאיזה כיוון הם מושכים אותנו. אל תפטור את עצמך ב"לא התייחסתי לסוגיה הזאת". זו בדיוק הסוגיה, וכל השאר אידיאולוגיה במובן הקומוניסטי של המלה.
נראה לי שפיספסת שוב 474097
על שביתת הנהגים במטרודן:
האם זכות השביתה באמת עמדה להם?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים