בתשובה לאא, 17/03/08 1:37
בתגובה להערותיך 474084
ראשית, לגבי האוניברסיטאות באנגליה.
אכן, באנגליה יש שיטה של מימון ציבורי לאוניברסיטאות, כמו אצלנו. אך יש גם כמה הבדלים בולטים:

א. מלבד ההכנסות משכר לימוד ומתקציבי ממשלה, האוניברסיטאות הגדולות (אוקספורד, קיימברידג', ואחרות) גם חולשות על קרנות הון עצומים בהיקף של מיליראדי פאונד, בעזרתן הן מממנות את פעילותן.

ב. התקציבים המועברים למחקר ניתנים בחלקן למימון השוטף של המחקר, אך חלקו הגדול מועבר בתקציבים מיוחדים של ה- HEFCE (המקבילה הבריטית של הות"ת) ישירות לפרוייקטים ומחקרים ספציפיים. תקציבים נוספים רבים מגיעים ממשרדי ממשלה שונים, וכמובן מהקרנות הפרטיים שבבעלות האוניברסיטאות.

ג. באנגליה למוסדות ההשכלה גבוהה יש עצמאות רבה בקביעת המשכורות של המרצים ולתגמל מרצים מבוקשים כדי למשוך כוח אדם איכותי יותר. התוצאה היא שהשכר הממוצע של מרצה באנגליה היא כ- 42,000 פאונד לשנה (!) ושכר התחלתי של מרצה מתחיל הוא כ- 22,000 פאונד לשנה, ושכר זה עולה בהדרגה. למרצים אצלנו נותר רק לקנא.

ד. לאחרונה שכר הלימוד באנגליה עלה בשנת הלימודים 2006/7 לכ- 3000 פאונד לשנה (שזה כ- 20,000 ש"ח, נכון להיום, יותר מכפול שכר הלימוד אצלנו). כנראה שגם שם סבורים שהשתתפות הסטודנט צריכה לגדול, אך אני נמנע מלומר אם זה שינוי חיובי או לא.

לגבי הערתך אודות עובדי הקבלן בעיריות:

לדעתי הבעיה הגדולה במדינה אינה קיומם של חברות קבלניות וחברות כוח אדם, אלא מיעוט האכיפה של חוקי העבודה. כיום החוק מבטיח שכר מינימום, מגבלת שעות, ביטוח לאומי, ולאחרונה גם פנסיה לכל עובד. הבעיה היא שחברות רבות לא עומדות בחובות אלו. הפיתרון צריך להיות בהגברת הפיקוח. אני גם תומך ביוזמות לפיהן חברות שמפרות את זכויות עובדיהם לא יוכלו לגשת למכרזי ממשלה ועיריות, ותומך בהצעות החוק המטילות על מקבל השירות אחריות להפרת זכויות עובד קבלן, ואשר חושפות את מקבלי השירותים לתביעה, ולא רק את החברות הקבלניות.

אבל מהבחינה הזו דין עובדי הקבלן בעיריות ומועצות מקומיות צריך להיות זהה לדין עובדי הקבלן העובדים בשירות חברות פרטיות.

אינני רואה פגם מוסרי עקרוני בהעסקה על ידי חברות קבלניות. ממש כמו שלתאגיד פרטי מותר להעסיק מנקים ושומרים ע"י חברה קבלנית, כך גם העירייה (שממומנת על ידי כספינו) יכולה להעסיק עובדים ע"י חברה קבלנית, כל עוד היא מוודאת שזכויותיהם לא מקופחות על ידי הקבלן.
בתגובה להערותיך 474085
אם 3000 פאונד הם 20,000 ש"ח, אז 42,000 פאונד לשנה הם כ-‏23,000 ש"ח לחודש. בישראל השכר הממוצע של פרופסור מן המניין הוא כ-‏26,000 ש"ח לחודש. תוסיף על זה את הבדלי יוקר המחייה בין אנגליה לישראל, ומסתבר שלמרצים האנגליים יש סיבה טובה לקנא מאד.
בתגובה להערותיך 474086
22,000 פאונד לשנה זה שכר מאד נמוך (על תשכח שגם ההוצאות הן בפאונדים), וגם 42,000 זה לא בשמיים.
בתגובה להערותיך 474087
בתגובה להערותיך 474091
ואני חשבתי שכל הרעיון של מיקור חוץ (או לפחות ''הגדולה'' שבו) הוא השתמטות מאחריות לעובדים של מישהו אחר...
בתגובה להערותיך 474094
לא ברור לי אם אתה ציני, אבל נניח שלא. הרעיון של מיקור חוץ הוא שמוטב לחברה להשקיע את משאביה בתחום בו יש לה יתרון יחסי.
בתגובה להערותיך 474112
אכן התגובה מנוסחת באופן שהוא מעט חד מידי (אף כי מבלי כוונה להעליב או ללגלג), ואני מקבל את התשובה שלך, אבל לא חושב שהיא סותרת את מה שכתבתי.

הפירוש הזה של יתרון יחסי, משמעו שחברה X תתמקד בתחום שבו היא עוסקת במקום לטרוח עם גיוס עובדים, שהוא תחום בפני עצמו. בין אם זו הכוונה ובין אם לאו, יוצא שלחברה אינטרס כלכלי בלבד, ואין לה ענין רב בעובדיה.

המקצועיות גם היא רתומה לכלכליות (אני מתייחס לזה כדי להציג עמדה שלמה), שכן יתרון יחסי הוא מושג כלכלי בעיקר. החברה עוסקת בענין המקצועי כי הוא מניב פירות כלכליים. אף אם אנשי המקצוע בחברה, עוסקים במקצועם לשמו, ויעדיפו לפעמים לקבל פחות כסף תמורת עבודה שהיא יותר מעניינת (דבר שיתבטא בעיקר בבחירת מקום עבודה).

איני בטוח על מי עלינו להלין, אם בכלל. עבור אנשים שכלכלה היא מקצועם, במיוחד אם ההנחות המובילות אותם הן קפיטליסטיות (עם יומרה לליברליזם או בלעדיה), רווח כלכלי הוא ענין מקצועי, ונראה לי שבעלי הון הם בעיקר אנשים כאלה. כלומר, הם עושים כסף לשמו (איכשהו נתליתי באתיקה הפרוטסטנטית של ובר).

אבל בין כל העיסוק הזה במספרים, וההתייחסות לרווח לשמו, יש לי תחושה שאיבדנו את האיש הקטן, שעבודתו אינה בהכרח מקור סיפוק נפשי עילאי (והוא מוכן להפסיד כסף עליה), ואולי בעיקר מקור לפרנסה ולקיום הנתפס כמכובד. האיש הקטן הזה אינו מעניינה של החברה, שכן התייחסות אליו אינה מה שהיא עושה הכי טוב, בהתאם לגישת היתרון היחסי, ואם כך, הוא לא באחריותה, ואין לה מה לבוא בדרישות לקבלני החוץ (אלא כאשר הענין כבר לא נעים, אנשים צועקים ומפגינים ופוגעים בתדמית שחשובה לרווח).

תבוא החברה מלכתחילה בדרישות שאינן מעניינה לחברת כוח האדם, כמו הקפדה על שכר מינימום ושאר ירקות סוציאליים, תאמר לה חברת כוח האדם להתכבד ולהקים מחלקת כוח אדם משלה על כל התשומות והעלויות הכרוכות בכך.

בכל מקרה, זה לא חופף לדיון המרכזי שהוצג פה בענין שביתת המרצים שהם בעלי כוח לפחות לעת עתה. ובכל זאת, לדעתי הנושא המרכזי שהדיון הזה נספח אליו הוא כלכלה הוגנת שלא מתייפה בטענות של מריטוקרטיה שהתמיכה העובדתית בה מוטלת בספק בעיניי (הפניה לבורדיה ודיונים על "הון תרבותי" והשלכותיו). עמדתי בנושא זה היא שאני ואתה לא נשנה את העולם, אבל אולי ניתן לשפר אותו עבור רוב האנשים (מדינת רווחה כמודל).
בתגובה להערותיך 474117
"הפירוש הזה של יתרון יחסי, משמעו שחברה X תתמקד בתחום שבו היא עוסקת במקום לטרוח עם גיוס עובדים" - לא בהכרח, אם כי גם את זה אפשר להעביר למיקור חוץ, לפחות ברמת הסינון הראשונית. בסך הכל אני מדבר על כך שבתור בעל חברה שמתמחה בייצור כורי היתוך מיניאטוריים אני ממש לא רוצה להתעסק גם עם נקיון המשרדים שלי, ובטח לא עם מטבח לעובדים.

"האיש הקטן" שאתה מגונן עליו מוזמן לעבוד אצל החברה שמתמחה בנקיון, ואם היא אינה עומדת בחוקי המדינה, תתכבד המדינה ותעשה את המוטל עליה. כאזרח מהשורה אני גם לא מתעניין אם פועלי הזבל מקבלים משכורת מהעיריה או מקבלן פרטי, ואני לא חושב שזה לא בסדר מצידי: החלק שלי בעיסקה מצטמצם לתשלום הארנונה.
בתגובה להערותיך 474118
לא ביקשתי ממך להפוך לחסיד אומות העולם ולהזיע בשביל כולם. כתבתי מדינת רווחה ולא אוטופיה קומוניסטית/סוציאליסטית.

אני סבור שלכל (או לרוב) כותבי האייל כישורים שכליים טבעיים מעל הממוצע, אבל התרגום של כישורים אלה ליכולות ממשיות ועמדות חברתיות במקרה הפרטי (אצל כל יחיד) אינו מתת שמיים של יד נעלמה או גוף חוקי חסר פניות כמדינה הנעלה אליה אתה פונה. התרגום הזה הוא תוצר של מבנים חברתיים המאגדים אינטרסים של יחידים או מציגים הרגלים תרבותיים (שפעם היו אינטרסים של יחידים רבים).

לא ביקשתי ממך אף להיות פעיל חברתי וללכת להפגנות (אני לא עושה זאת) או להתנדב לארגונים, אבל להפגין מודעות וחוסר אדישות להבט החברתי של החלטות ומאבקים חברתיים נראה לי כהפניית תשומת לב לגיטימית (וממילא אתה עושה זאת בדיון תוך הגנה על זכות האדישות).

להיות "רק משלם ארנונה" אפשר גם בצפון קוריאה (כן, כן, פרובוקציה :)).
בתגובה להערותיך 474119
אני לא יודע איפה אתה מוצא אצלי אדישות, אבל לא חשבתי שהנושא הוא שכ''ג. על הנושא הזה אין לי מה להגיד.
בתגובה להערותיך 474179
ממש לא נראה לי שניק גילה כאן יכולות מיסטיות מופלאות. קרא בעצמך את תגובתך הקודמת.
בתגובה להערותיך 474243
סקופ: אני לא באמת מייצר כורי היתוך מיניאטוריים.
עוד סקופ: רוב האנשים לא מתעניינים בשאלה אם פועלי הזבל שלהם הם עובדי קבלן. אני יודע שבקרב קוראי האייל המצב שונה.
בתגובה להערותיך 474255
והאם עליי להסיק מכאן שהבנת איפה נמצאה האדישות בדבריך, או דווקא שנעלבת שאין מייחסים לך תכונות אייליות טיפוסיות?
בתגובה להערותיך 474217
בניגוד אליך, כשאני רואה את האיש המבוגר והמיוזע שמפנה את האשפה שאני מייצר, אני רוצה לדעת שיש לו פנסיה מכובדת והגנה. עובדתית, זה קיים רק כאשר הוא עובד ישיר (ומאורגן) של העירייה.
אולי נעשה סדר? 474195
===>"יש לי תחושה שאיבדנו את האיש הקטן"
בהנחה שאנחנו כן דואגים לאיש הקטן (נגיד עובד נקיון), מדוע עדיף לעשות זאת במסגרת חברה X שמתמחה בייצור טוסטרים במקום בחברה Y שמתמחה בשירותי נקיון? כלומר, האם הבעיה היא באמת "מיקור חוץ" או שהבעיה היא שחברות קטנות עוברות על החוק באין מפריע?

===>"תבוא החברה מלכתחילה בדרישות שאינן מעניינה לחברת כוח האדם, כמו הקפדה על שכר מינימום ושאר ירקות סוציאליים, תאמר לה חברת כוח האדם להתכבד ולהקים מחלקת כוח אדם משלה על כל התשומות והעלויות הכרוכות בכך".
זה לא נשמע מדויק. חברת קבלן שלא משלמת שכר מינימום, או ביטוח ושאר ירקות, היא עבריינית. אם אתה מכיר כזאת עליך לפנות למשטרה ולמשרד העבודה. שמעתי שאפילו אדם שמעסיק עוזרת בית באופן לא מסודר (ללא ביטוח) צפוי לקנסות ועונשים.

אז על מה בדיוק הצעקה:
1. שבנק לאומי (סתם לדוגמה) מעסיק עובדי קבלן, או
2. שחברות הקבלן פוגעות בעובדים באופן בלתי חוקי, או
3. שהחוק לא מיטיב מספיק עם עובדי הקבלן, או
4. שהחוק מספיק טוב, אבל האכיפה לקוייה?
אולי נעשה סדר? 474196
הצעקה היא על כך שבנק לאומי (סתם לדוגמה) לא טורח ובודק אם עובדי הקבלן שהוא מעסיק, שייכים לחברה שפוגעת בעובדיה באופן בלתי חוקי.
אולי נעשה סדר? 474199
המעביד או בעל הארגון מאד אוהב את הצעקות האלה. יוצרים כאן את האיש הרע שכולם אוהבים לשנוא ולהכות -חברות קבלן. זה לא שמגיע להן, אכן מגיע להן. הצעקה צריכה להיות על המוסר הירוד של המעביד שמגיעים לארגון שלו יום יום עובדים והוא מיקר אותם (מיקור חוץ), כדי להוריד את עלותם -הוא האיש הרע.הוא עשה חשבון שיותר כדאי לו לעבוד כך.הכל מתחיל מהתבססות התפיסה שכל מה שמעלה את הרווח הוא לגיטימי והעובדים אינם יותר מתשומות ייצור שצריך להפחית את עלותם במידת היכולת.
אולי נעשה סדר? 474203
שתי עובדות שיזעזעו אותך:
1) יזמים מקימים חברות\מפעלים כדי להרוויח כסף. לא כדי לשלם מיסים למדינה, לדאוג לתנאים הסוציאליים של עובדיהם או לשלם שכירות על המשרדים שלהם, למרות שהם עושים את כל הדברים האלו.
2) סנטה קלאוס לא קיים.

עכשיו, משנפטרנו מפנטזיות הילדות, בוא נהיה ריאליים: מי שלא "עושה חשבון שיותר כדאי לו לעבוד כך" פושט את הרגל (אפילו שהוא מאד מאד מוסרי(1)), כי תמיד יקום לו מתחרה שיוזיל עלויות וימכור בזול יותר. הדרך הנכונה לדעתי להתמודד עם מצב זה היא רק באמצעות חקיקה ואכיפה, שיבטיחו שהמעבידים יהיו "מוסריים", בין אם הם רוצים ובין אם לאו. במצב כזה זה כבר לא משנה אם החברה עושה מיקור חוץ, כי חברת הקבלן צריכה לעמוד אף היא בתנאים.

דרך אחרת להתמודד עם הבעיה היא באמצעות חרם צרכנים. זה היה יכול להיות כלי מצוין להפעיל לחץ על חברות מסחריות בהמון תחומים, אילו רק הוא היה עובד, והוא לא (בעולם החילוני הישראלי). כשם שאנחנו הישראלים נשארים בבית ולא יוצאים להפגנות נגד השלטון, כך אנחנו גם לא אוכפים חרם צרכני בצורה יעילה, אפילו אם אנחנו חושבים שהוא מוצדק. מה לעשות.

---------------
(1) או שלא - אם אתה פושט את הרגל אתה משאיר נושים, חלקם לפעמים העובדים, ללא הכסף המגיע להם, וזה לא מוסרי לפחות באותה המידה.
אולי נעשה סדר? 474204
הטענה בגירסה הקפיטליסטית-ישראלית היא שחקיקה ואכיפה שיבטיחו שהמעבידים יהיו ''מוסריים'', וחרם צרכנים ועוד כל מיני פטנטים נפלאים כאלה, יגרמו לבריחת יזמים, להעברת המפעלים לירדן ולרומניה ובסופו של דבר להעמקת האבטלה ולשיתוק המשק.
אולי נעשה סדר? 474207
המילה "יזמים" מאד מרשימה אבל גם מאד כוללנית ובגלל זה גם שיקרית במקרים רבים. במיקרה דנן, בנק לאומי יברח מישראל?
אולי נעשה סדר? 474209
קודם כל, עד כמה שהבנתי אתם משוחחים שיחה על עקרונות ולא דווקא על בנק לאומי. האלמוני נתן את הבנק כדוגמה בתגובה 474196, ואתה, בתגובה 474199, ענית לו ולא הזכרת את בנק לאומי בכלל, ובצדק - שהרי דיברת על דברים הקשורים בהשקפת עולמך העקרונית. שנית, הבנק עצמו כבנק אולי לא יברח, אבל הוא יכול לצמצם השקעות בארץ, להיפטר מנכסי מקרקעין וכו' (ובנק לאומי עושה את זה בשנים האחרונות ממילא) - שינויים שבסופו של דבר מי שמשלם את מחירם ואינו תמיד מודע לכך הוא הלקוח הקטן.

הטענה לגבי "נקמת הקפיטליזם" בצורת צמצום היוזמות העסקיות בארץ אינה שלי, היא מופיעה לסירוגין בכל שיח כלכלי-חברתי - ואפילו גליה אלבין חזרה עליה ממש לאחרונה בטלויזיה, בשיח שהתחיל, אאז"ן, מפיצוץ המו"מ עם עובדי פולגת.
אולי נעשה סדר? 474213
מבלי לנקוט עמדה בדיון, אציין כי בשנים האחרונות הבנקים הישראלים (אני חושב שבעיקר ''הפועלים'') רוכשים בנקים בחו''ל. המוטיבציה, לטענתם, היא ירידת הרווחיות בענף בארץ (הכוונה לא להשקעות אלא לפעילות ה''קמעונאית'' של הבנקים) כך שעדיף לבנקים להשקיע בבנקאות בחו''ל (בעיקר במדינות מתפתחות).

אני לא חושב שבנק הפועלים או בנק לאומי יפסיקו את פעילותם בארץ בזמן הקרוב. עם זאת, כמו בכל ענף בכלכלה הגלובלית, ירידה ברווחיות בפעילות במדינה מסוימת, עלולה להביא להתרכזות בפעילות במדינות אחרות.
אולי נעשה סדר? 474224
אינני יודע איזה חלק מטענות התאגידים/ בעלי הון הוא דברים ממשיים ואיזה- תעמולה. טענות הבנקים על הירידה ברווחיות בפעילות הקמעונאית (משקי הבית) ובגלל זה השקעות בחו"ל, הינם לא רק תעמולה אלא פשוט חוצפה בוטה. בנק הפועלים לא הולך למחוק מאות מיליוני דולרים בגלל הפעילות הקמעונאית אלא בגלל הפעילות בחו"ל. הרווחים העצומים של הבנקים מחייבים אותם לחפש אפיקי השקעה והם עושים את זה בחו"ל. אני מתפלא איך כל כך הרבה אנשים בולעים כל כל הבולשיט שמנפקים החברה' האלה.
אולי נעשה סדר? 474245
אין לי מושג אם הטענות נכונות או לא אבל אני חושב שקל (יחסית) לבדוק. הבנקים הם חברות ציבוריות שמפרסמות מאזנים די מפורטים. אפשר פשוט לבדוק ולראות אם הרווחים (או אפילו ההכנסות) מפעילות קמעונאית עלו או ירדו.
אולי נעשה סדר? 474246
אולי אפשר ללמוד משהו מכך שבנקים זרים אינם צובאים על דלתות בנק ישראל בנסיון לפתוח סניפים בארץ - תופעה שמפליאה אותי בכל פעם שאני שומע על הרוחיות הגדולה של הבנקים בארץ.
אולי נעשה סדר? 474259
פתחו כאן פעם סניף של צ'ייס מנהטן בתל אביב ואינני יודע אם הוא עדיין קיים. אני מניח שיש מספיק חסמים ממשיים שהם גילו במחקרי שוק שעשו ולא שיש כאן רווח נמוך בסיסי.
אולי נעשה סדר? 474260
כן, כנראה. לפי הפרסומים על רוחי הבנקים יש להם תשואה מאד נאה על ההון.

(יש בארץ פעילות של UBS, Citi, HSBC ואולי עוד, אבל עכש"י הם מתרכזים בשוק ההון ובהשקעות של ישראלים בחו"ל)
אולי נעשה סדר? 474263
מאוד קשה לפתוח בנק (או להקים שלוחה בארץ חדשה). למיטב ידיעתי, בדרך כלל האסטרטגיה (וראו את הרכישות האחרונות של בנק הפועלים) היא לקנות בנק מקומי שכבר יש לו את האישורים הרגולטוריים המתאימים, פרישת סניפים ובסיס לקוחות, ולעבוד באמצעותו.
אולי נעשה סדר? 474229
אני מסכים שאם בנק לאומי (סתם לדוגמה) עובד עם ספקים שפועלים בניגוד לחוק, אז יש לראות בו (באחריות מנהליו) ארגון אשר מפר את החוק בעצמו - ממש כאילו הבנק רכש ציוד משרדי גנוב מחבורת פורצים שגנבה את הציוד מבנק הפועלים.

משום מה נראה לי שזו לא הבעיה העקרית (אבל אני לא יודע).
אולי נעשה סדר? 474231
החלק החוקי איננו העיקרי; החלק העיקרי הוא החלק המוסרי. הבעיה הגדולה שבעיני הציבור ההתנהגות היא לגיטימית כל זמן שאין עברה ברורה על החוק.
אולי נעשה סדר? 474219
סדר צריך שיהיה. בדרך כלל כשאתה מגיב כך, אני מפנה אותך לקשר בין חוקים לנורמות, ואתה פוטר אותי בכך שנורמות הן לא מעניינך אלא כלכלה, ואנו נפרדים כידידים.

אומנם בסופו של דבר אפנה אותך שוב לחוק ולנורמה, אבל ננסה לעשות את זה מפורש יותר.

בעיניי המציאות מורכבת מהרבה שדות, ומסוכנים שלהם יכולת בחירה. השדות כוללים/מייצרים היגדים, שהם כמו איברים בתורת הקבוצות, משתייכים לשדות אלה, ולעיתים אף למספר שדות (כמו ש6 משתייך לקבוצת המספרים הזוגיים וגם לקבוצת המספרים שמתחלקים ב3).

הכלכלה היא שדה והקפיטליזם הוא שיח כלכלי. בין ההיגדים שלו, נכלל ההיגד של רווח כיעילות ותועלת. החוק גם הוא שדה שמקשר בין קבוצות חברתיות שונות באופן פוליטי. חלק מהקבוצות דומיננטיות יותר, וחלק פחות. הדומיננטיות נמדדת (לפחות בסוציולוגיה) במימדים של עוצמה, יוקרה ומעמד כלכלי.

כל שדה מיושם על ידי פרקטיקה, המהווה את הבחירות של יחידים באותו שדה. חלק מבחירות היחידים הן מודעות ורפלקסיביות, אך רוב הבחירות של יחידים הן תרבותיות ומוסדיות, כלומר, נשענות על פעילות חברתית שמושתתת בעבר, שהיא מסיבית, ושלעיתים נדירות עוצרים וחושבים - בשביל מה צריך את זה? (צריכת מותגים כדוגמה, ואין הדבר מציין שצריכת מותגים אינה מועילה כלל, לכן כאנקדוטה מבהירה, אציין שלפני כשבועיים שמעתי מישהו בעבודה ששואל בשיחת מטבח, מדוע עליו לקנות נעלי ספורט מקסטרו ב600 ש"ח, כשקסטרו היא מותג של ביגוד ולא של הנעלה? הוא יקנה ניו בלאנס במחיר יותר נמוך). אם נחזור לענייננו, הבחירות הלא רפלקסיביות האלה מהוות נורמה חברתית.

בזמננו אנו, דומיננטיות כלכלית מיתרגמת לעמדה בכירה בשדה החוק. אפשר להדגים זאת היסטורית, למשל בהתייחסות בתי המשפט האמריקניים למחאה של עובדים לפני חוקי הטראסטים ואחריה. הקשר בין הון ושלטון גם הוא דוגמה לנקודה זו.

הנקודה העיקרית שאני חותר אליה היא שבעירוב של שני שדות שיח אלה החוק הוא לא דבר פורמלי טהור. הוא ניתן לפירוש בהתאם לשדות שיח שונים, יש בו היבטים סותרים, ויש חוקים שמתנגשים זה עם זה. כשמגיעים לפרקטיקה החוקית, סביר להניח שהקבוצות מין השדה הדומיננטי יצליחו להכתיב כיצד יפורש החוק, או באיזה חוק ישתמשו.

מכאן, שיש חוקים ופירושים שנדחקים לקרן זוית וניתן להעלים מהם עין. עצם קיומם מצביע על פשרות ומאבקים חברתיים בין קבוצות שתופסות עמדות שונות בשדות השיח.

לומר, על מה הצעקה, עלינו פשוט לנהוג לפי החוק נראית לי בהתאם למצוין לעיל כהפשטה שאינה תואמת את המציאות הנצפית.
אולי נעשה סדר? 474230
===>"כשמגיעים לפרקטיקה החוקית, סביר להניח שהקבוצות מין השדה הדומיננטי יצליחו להכתיב כיצד יפורש החוק, או באיזה חוק ישתמשו."

את זה הבנתי. וזה נראה נכון כמו שנכון שבקייץ חם ויש חשש לשרב בעמקים.

אבל לא הבנתי אם אתה מתנגד למיקור חוץ (שבו עסקינן). ואם כן, אז מדוע לדעתך עדיף לדאוג לרווחת עובדי הנקיון במסגרת חברה X שמתמחה בייצור טוסטרים, במקום בחברה Y שמתמחה בשירותי נקיון? או איך אתה מציע שמישהו ידאג להם? או מי בכלל, לדעתך, צריך לדאוג להם? או האם בכלל, לדעתך, צריך לדאוג להם?
אולי נעשה סדר? 474239
ציטוטים מהתגובה המקורית שלי:
1) "איני בטוח על מי עלינו להלין, אם בכלל."
2) "(מדינת רווחה כמודל)"

אם אתה כבר שואל שאלות "חצי אישיות", כאחד שדי נמשך לנומינליזם, אני מוצא את העניינים האלה מעניינים, אבל מתקשה/לא מסוגל/לא רוצה לעסוק בהם.

כל מה שהתגובות שלי מציינות, ואולי אף זה ברור כ"חשש לשרב בעמקים" :) זה את החיוביות שבמאבק חברתי כחלק ממודעות מפורשת (כלומר, כזו שמתייחסת לסביבה החברתית ולזהות סימבולית, ומאפשרת לאנשים להחליט כיצד הם רוצים לקבוע את עצמם במצב מסוים בהתאם לבחירות שהם רואים לנגדם).
אולי נעשה סדר? 474258
ואם אני מנסה לבאר יותר בנושא מאשר התגובה האולי סתומה דלעיל,
הרי שאני מניח שבני אדם (מושג כללי בניגוד לאני ואתה שהוא קונקרטי), הם יצורים שהם קודם כל חברותיים, ואחר כך כלכליים. לכן אני נוטה יותר להתנגד למיקור חוץ (שקל לעשותו בצורה לא אחראית ולא חברותית) ולהעדיף פתרונות בעלי גוון סוציאליסטי יותר (ואם אתה רוצה, מבקש לקבוע איזה חוקים תקפים, ומהם התקדימים שאנו רואים לעינינו כאמת מידה לפירושם. קביעה שהיא כמובן זמנית באופיה, ודורשת מפעם לפעם בדיקה מחודשת).

למסגרת הכללית הרצויה לדעתי קוראים מדינת רווחה, שאמורה כך גורסים, ''לתקן את נזקי הקפיטליזם'' (לא לבטלו). כמובן שגם זה מושג רחב למדי, ואפשר להוזיל אותו, באותה מידה שמישהו יכול לטעון שהדמוקרטיה העממית היא הדמוקרטיה בהתגלמותה.

אם תבקש ממני מדיניות ספציפית, אז או שאיני מוכשר לזה, או שאבקש מצב ספציפי בו אנסה להכריע ולנמק את הכרעתי. אם בסוף תציין שאינך מקבל את הנימוקים ודעתי לא נראית לך כעדיפה על דעתך, כל שיישאר לי (לפי העמדה שציינתי בתגובה קודמת) הוא לומר שכנראה שמבחינתך אתה צודק.
אולי נעשה סדר? 474272
ראשית, טוב שהרחבת. שנית, זה לא יעזור לך כי מבחינתי אני תמיד צודק :).
הנומינליזם והקטנוני-זם שלי נבעו מהעובדה שהדיון שבו התערבתי עסק בנושא הספציפי של מיקור חוץ ופתאום מצאתי את עצמי - "ואני בכלל לא התכוונתי" - בדיון על מדינת רווחה מול קפיטליזם חזרי. בדיון הענק הזה כבר אמרתי (בעבר) את כל מה שאני יודע להגיד ונדמה לי שקראתי את כל מה שאיילים יכולים לכתוב בנושא.

הסיבה שאני דבק בקטנוני-זם שלי היא שנדמה לי שאנשים (לאו דווקא אני או אתה קונקרטית) נוהגים להעמיד לעצמם אלילים-דחלילים ולעבוד אותם, כסוג של עליהום או הבניה חברתית. למשל "אני בעד רווחה לכן אני נגד מיקור חוץ" נראה כמו מנטרה אלילית כזאת. אז אני שואל למה. כלומר, נגיד שגם אני בעד מדינת רווחה (מהסוג שאתה מתאר), מדוע מיקור חוץ מנוגד למדינה כזאת?

אבל עזוב, אם הפרט הקטן הזה לא מעניין אותך זה גם בסדר.

---
אה, פתאום עלה על דעתי שגם בנק לאומי (סתם דוגמה) הוא מיקור חוץ, כי הוא מתמחה בבנקאות. האמת היא שכל העסקים והמעסיקים האחרים יכולים לשמור את כספם בכספות שלהם ולחלק לעובדים מזומן בכל שבוע או חודש (אבא שלי אומר שפעם זה עבד ככה). אם אנחנו נגד מיקור חוץ, אפשר לסגור את הבנקים ולקלוט את עובדיהם באגפי הכספים של לקוחותיו. ככל שאני חושב על זה, הסיבה היחידה לקיומם של הבנקים היא תאוות הרווח והבצע של בעליהם. השירות שלהם ממש מיותר. לי אין ספק שאפשר לסגור אותם ולדאוג כך לרווחתם של עובדי קבלני הנקיון.

וברוח זו (אני נסחף!), נזכרתי, שכל השיטה הפסולה הזו שאנחנו אוהבים לשנוא מבוססת על הגדלת הרווח (והרווחה) על ידי חלוקת העבודה ומיקור חוץ. הרי הבוקר כשקניתי במכולת לחמניות וחלב לילדים, ניצלתי, באופן די חזירי ומתאוות בצע גרידא, שרשרת ענקית של עובדי קבלן, שחרשו וזרעו וקצרו וטחנו ואפו ושינעו ואיחסנו ובסוף מכרו לי לחמניה.
אולי נעשה סדר? 474310
טוב, אין לי מושג באיזה דיון דנו בנומינליזם ו"קטנוניזם", אבל זה לא ממש חשוב.

את ההתנגדות האישית שלי למיקור חוץ מיקמתי בכך שקל לעשות אותו בחוסר אחריות. העמדת הדחלילים שאתה מתאר היא דימוי לא רע לפעולה לא רפלכסיבית. הגנה חריפה ונחרצת על מדיניות תש"חית נמנית בסוג הזה (אני זוכר שבתגובה מסוימת בדיון ישן כתבת שאתה מסכים איתי שיש לנו פה ברבורים אפורים, אז אני מניח שאפשר להוציא אותך מהממונים על הגנה עיוורת). זה טוב שיש איזמים, שכן הם עוזרים לנו לחשוב, לא טוב לטעון שXאיזם מסוים הוא האמת, כשהמציאות מעלה פקפוק לגיטימי בטענותיו.

בסופו של דבר, המציאות קיימת, ואף אם אין היא כל ה"יש", לטעון שהיא אינה "יש" אלא דימוי (ספק הזיה) לא אמיתי גורם לעמדה עם סתירה בסיסית בתוכה. האם הדבר החשוב לפרט במציאות הוא אוניברסלי? פעם הייתי אומר בוודאי (וגם אז לא תמכתי במהפכות אלימות), וכיום אומר שפשוט איני יודע, וכדי להימנע מהתנשאות (שהרי אם זה ודאי, אז היודעים את האוניברסלי טובים בעליל מאלה שאינם יודעים אותו, וזה קצת יומרני ומניח אשליה לטועים) אומר שכנראה שלא.

ועם זאת, אני סבור שעדיף שאנשים ילמדו לשפוט ולהעריך בעצמם את המציאות שלהם, ויכירו את הדרך שבה הזהות שלהם נוצרה, אלו בסיסים חשובים להם ולמענם הם יפעלו, מה לא באמת חשוב וניתן להשאירו מאחור, מה שייך ל"הביטוס" שלהם וכיצד להיות שלמים עם ההביטוס הזה, שקשה מאוד לשנותו אם בכלל.

הסרת אחריוית דרך מיקור חוץ נראית לי כשגיאה. כמוך, הסכמתי שמיקור חוץ עם בקרה חוקית חזקה הוא אפשרי. עם זאת, אני סבור שיש לדרוש רפלקסיביות בחוק, בחינה מתמדת שלו. לראות מתי מיקור חוץ הוא יעיל ומועיל יחסית, ומתי הוא אדיש או זדוני.

אני מניח שזו דרישה גדולה מידי. לכן נראה לי שמאבקים חברתיים הם הכרחיים, כדי למנוע מקבוצות דומיננטיות לעשות מה שקל להן, ולהכריח אותן להתחשב בסביבתם האנושית, בין אם כי זה אחראי ולכן יאות, ובין אם כי כך פועל המנגנון וזו התוצאה הפוליטית שמחייבת אותם.
אולי נעשה סדר? 474321
אני עם הקטע האחרון שלך.
אולי נעשה סדר? 474329
===>"הגנה חריפה ונחרצת על מדיניות תש"חית נמנית בסוג הזה".
חוץ מאשר במשפט הזה נדמה לי שאתה מסכים שהגנה חריפה ונחרצת על *כל* עמדה נמנית על הסוג הזה. אני הייתי מדקדק ואומר שהגנה לא מנומקת ונחרצת נמנית על הסוג הזה.

התקשתי לעקוב אחריך בקטע האונטולוגי. גדולים ממני טענו שהמציאות איננה "יש" אלא דימוי ואחרים טענו ההפך. אני - הקטן - לא מבין בזה. בין שהיא קיימת או לא, אני עוסק רק בתופעותיה - ואת רובן עדיין לא מבין. גם את השאלה "האם מה שחשוב לפרט הוא האוניברסלי?" לא בטוח שהבנתי. זה פותח אלף שאלות אחרות: באיזה מובן "חשוב"?, מי יודע מה "חשוב"? האם החשוב חשוב לכל הפרטים באותה מידה? מי מוסמך לקבוע ה"חשוב" של מי גדול יותר? בתנאים אלו אני מצטרף אליך - לא יודע!

לגבי הנאמנות ל"הביטוס" אני מסכים (כמעט כמו השרב בעמקים). אבל אני חושב שבגלל שבלית ברירה מתקיימת אינטרקציה בין אנשים מהביטוסים שונים, ראוי למצוא דרך לנמק - באופן ניטראלי, חיצוני להביטוס - את הדברים שלמענם כל אחד פועל, ביחוד כשזה נעשה בניגוד לדברים שלשמם אנשים אחרים פועלים. אחרת יהיה לנו דיון של חרשים.

כן, דרישה שהחוק יקבע לחברות פרטיות מתי מיקור חוץ הוא יעיל, נראת גם לי מוגזמת - בדיוק כמו חוק שיקבע אם עלי לאפות את הלחמניות בעצמי או לנצל את עובדי המאפיה. אבל אני לא בטוח שבגלל זה מאבקים חברתיים הכרחיים או מועילים. ביחוד בסביבה שבה כבר מוסכם שלא הולכים עד הסוף האוטופי, לי נראה שהמאבקים החברתיים הם סוג של קתרזיס שלפעמים מייצב את מצבן של הקבוצות הדומיננטיות, ולעיתים רק מחליף או מעדכן את הקבוצות הללו. כי במציאות הלא אוטופית, לאנשים *יש* צורך בלחמניות ולכן תמיד יהיה מיקור חוץ.
אולי נעשה סדר? 474333
את הקטע האונטולוגי שלי ניסיתי להרחיב בדיון שמופיע בדף הראשי "מבחן מעשי לתיאוריה/פירר", לא הקטע הכי מוצלח שכתבתי (אבל לא רע לטעמי), אולי סגור מידי (אופייני לי) אולי לא מעניין מידי (אולי אופייני לי).

אני חושב שאנחנו מגיעים למיצוי הדיונון שלנו, לפחות בגרסה של שני משתתפים, מעבר להסכמה של לא להסכים בהרבה נקודות (ממילא לא זו הייתה המטרה, והיה נחמד) ההערה האחרונה שיש לי להוסיף היא שנראה לי שאתה משתמש בגרסה הרבה יותר רחבה של מיקור חוץ משאני משתמש בה. זה עלה גם בתגובה הקודמת שלך, ונראה לי שאתה מזהה מיקור חוץ עם התועלת של מסחר בין גורמים חברתיים בעלי עלויות שוליות שונות. בהגדרה כזו נראה שאפשר להכליל את כל הכלכלה תחת המונח מיקור חוץ (אני אאפה לחמניות, אתה תקנה אותן בדרך לעבודה ותייצר כורי היתוך מיניאטוריים שיספקו לי תועלת במישרין או בעקיפין וכו'), אולי בצירוף של המונח תועלת שולית.

נראה לי שהשימוש שלי במונח מיקור חוץ הוא צר הרבה יותר. אף שכל חליפין שאינם נתפשים כשוויוניים יוצרים יחסי כוח, הרי שיחסים אלה הם כנראה טבעיים לפחות בחלקם, ולא בהכרח נצלניים. המינוח של מיקור חוץ כפי שאני משתמש בו, מתייחס לכך שחברה מסויימת מחליטה לבסס יחס לא ישיר עם עובדים שאולי אינם מהווים את מרכז העיסוק שלה (עובדים מקצועיים לעומת עובדי שירותים כמו שנוהגים להדגים כאן, אבל אין הכרח שעובדים מקצועיים לא יועסקו בשיטת מיקור חוץ גם הם, ואולי הגילדות של ימי הביניים הם דוגמה לא רעה לכך), והיות והיחס אינו ישיר, הרי שתנאי העסקתם כבר אינם מעניינה. אף אם היא מתנה תנאים לגורם המתווך לה עובדים ביחס לתנאי ההעסקה הרי שיכולת המעקב והאכיפה שלה פחותים, ונראה כי גם המוטיבציה לכך פחותה. השימוש במונח מיקור חוץ באופן זה, מצביע על יחסים שעלולים/נוטים להפוך לנצלניים בעיניהם של רבים, וביניהם אני.
אולי נעשה סדר? 474353
אני מסכים שלהסכים שכן או לא להסכים, זה לא העניין פה. אנחנו לא בכנס מפלגתי. לכל היותר אפשר לקוות שנבין יותר טוב דעות אחרות משלנו. ונכון שהעניין מתקרב למיצויו (אינדיקציה טובה לכך היא שמתחילים לדבר על טרמינולוגיה).

אתה גם צודק בזיהוי ההבדל ביננו לגבי הפרשנות למונח מיקור חוץ. אני חושב שהמונח outsourcing תפס תאוצה (אולי מחודשת) בשנות ה-‏90 דווקא בהקשר של עובדים מקצועיים ומנגנונים שלמים. כאשר IBM איבדה את ההגמוניה כיצרן תוכנה וחומרה היא הפכה לחברת מיקור-חוץ הגדולה בעולם, כשהציע לאירגונים גדולים (בנקים, ממשלות וכו') להתרכז ב-core business שלהם ולתת למומחים - אנשי IBM - לטפל במערכות המידע. ראה כאן http://www-935.ibm.com/services/us/gts/outsourcing.h...

הרעיון הפך לאופנה ניהולית של שימוש בקבלני משנה "מומחים" לכל תחום שאינו התחום המרכזי של האירגון. למשל הצבא - שתפקידו, נגיד, להילחם, יכול להוציא לקבלני משנה "מומחים" את הטיפול במזון, באספקה, בבינוי, וכו'. אז דיברו על אירגונים "קטנים וחכמים" שממציאם פטנט ומוציאים את הייצור, השיווק, והשירות החוצה כך שאין להם עובדים בכלל. כמו עם כל הגזמה, אני לא חושב שזה תמיד הצליח (מבחינה עסקית!).

זה נכון שמיקור חוץ מפחית את האחריות שהחברה נושאת כלפי העובדים. בעיקר האחריות כלפי העובדים נושא הקבלן שמעביד אותם. כשם שהבנק נושא באחריות כלפי הכספרים שלו, למרות שהם שם כדי לשרת אותך. אתה (כאדם מוסרי) תמנע מלקבל שירותים בבנק שמשלם מעט לפקידיו ולכן אתה מצפה שהבנק ימנע מלשכור את שירותי הנקיון של קבלן המשלם מעט למנקיו. לכן נראה לי שהעובדה שרוב האנשים בארץ מעדיפים את בנק לאומי-פועלים-דיסקונט על פני בנק הדואר, מעידה שרוב האנשים אינם מוסריים.

ולבסוף אתה גם צודק בהבחנתך שבמינוח שלי כל הכלכלה היא מיקור חוץ. אני חושב ש"חלוקת העבודה" של אדם סמית היא מיקור חוץ וכשאני קונה לחמניה או משתמש בשירותיו של שרברב, אני עושה זאת כדי להתפנות ל-core business שלי... לכתוב באייל.
אולי נעשה סדר? 474359
הבטוי "מיקור חוץ" זכה לשמו המפוקפק בגלל הנטיה של אנשים (או גופים) מסוימים כלשון נקיה להתנערות מאחריות לזכויותיהם של העושים במלאכה, כמו שהבטוי "התיעלות" זכה לכבוד המפוקפק שנדבק לו כלשון נקיה לפיטורים.
כמו שלימד אותנו חתול תעלול (חוזר), כאשר מנסים לנקות משהו בעזרת דבר מה, המשהו אולי מתנקה, אבל הדבר מה מתלכלך.

מיקור חוץ ושימוש במומחים, אנשי מקצוע או קבלנים, *אינם* ביטויים נרדפים. כאשר אני לוקח את הרכב שלי למוסך, בגלל שהוא משמיע רעשים חריגים, או כי הגיע זמן הטיפול התקופתי, אני נעזר בשרותיו המקצועיים של מומחה. מתי הטיפול ברכב נהפף למיקור חוץ? כאשר הייתי בא למוסכניק שלי, ואומר לו "שמע, תדאג שהרכב יהיה תקין. לא מעניין אותי מה ואיך, תבוא כל יום, כל שבוע, כל חודש או כל שנה - זה עניינך. תחליף שמן או תעשה שלייף סופאפים - להבנתך המקצועית. רק תדאג שהרכב יהיה תמיד תקין."
גם בגישה הזאת אין כל פגם מוסרי. כל עוד לא ברור לי (או אמור להיות ברור לי אלמלא אתאמץ להעלים עין) שהמוסכניק משתמש בחלפים גנובים (או בעובדים עשוקים) כדי לבצע את המטלה. ברגע שאין זה כך אני לא יכול לרחוץ בנקיון כפי, ולטעון "זה לא אני, זה הוא". כמו בפירסומת ההיא של הטוטו - גם אני שותף.
אולי נעשה סדר? 474370
ואכן זאת הנקודה.

צריך לשים לב שלאורך כל הפתיל לא דיברתי גבוהה גבוהה על מוסר אנושי ואנשים אידאליים, כמו כן טרחתי לציין פה ושם נקודות אונטולוגיות שתומכות בפלורליזם סובלני תוך ביטול ערכיות אוניברסלית והדגשת האני ואתה (כיחידים) על חשבון האנחנו (כבני אדם).

המאבק החברתי הוא חיוני לדעתי דווקא משום שאין "מוסר אוניברסלי", ושלכן מושגיו כל כך שבירים. לעומת זאת, יש פעולה חברתית. תינוקות חייבים חברה לאורך זמן ארוך יחסית מבחינה ביולוגית (ולו רק משפחתית מצומצמת, אפילו אם בסגנון של להקת קופים עם קשר חזק של אם ילוד בלבד בהתחלה - הפשטה, לא טיעון אבולוציוני/פרימטולוגי מבוסס עובדתית), ובני אדם הם יצורים חברתיים.

בעיניי ראוי שהחברה המפותחת, תרבותה וכלכלתה יסייעו לבני האדם כולם, ולא רק "לאלפות" (על אף הניסוח, איני טוען שרק העשירון העליון זוכה לתנאים נוחים) המקריות שביניהם, או לאלה שהתמזל מזלם העמדתי, אף אם אינם מותירים רושם נפוליאוני.

נראה לי שהדגשתי רבות את התמיכה שלי במודעות סימבולית מפורשת. זה בעיקר קו אישי, איני בטוח שהוא מאפיין את כולם, נחוץ לכולם, עדיף לכולם. מי שיש לו כזו, כנראה חסין יותר מפגעי מעמדו הכלכלי, שאת מניעתם הוא רואה אולי בעיקר כחשובים לנוחות אך לא למהות שלו.

בכל מקרה, מאבק חברתי, בין אם הוא מקדם או לא מקדם מודעות שכזו, הוא חיוני בעיניי, כדי שחלוקת העוגה תהיה יותר שוויונית, ויותר אנשים יזכו לתנאים אותם סביבתם והם עצמם מגדירים כמכובדים, ואשר נראים לי ברי השגה אם אנשים יגלו קצת יותר רצון טוב (רפלקסיבי רצוי כי הוא עמיד, מערכתי, גם טוב, אם זה מה יש).
אולי נעשה סדר? 474375
===>"כאשר מנסים לנקות משהו בעזרת דבר מה, המשהו אולי מתנקה, אבל הדבר מה מתלכלך".
הרי זה הסדר שרציתי לעשות. אם רוצים שאנשים (או גופים) יקחו אחריות לזכויותיהם של העושים במלאכה, צריך לטפל בזה ולא להתקיף את "מיקור החוץ" שהוא לכל היותר סמרטוט (אדום?) שיש כאלו שמנסים לנקות באמצעותו הפרת זכויות. בקיצור: כל מה שאמרתי הוא שמיקור החוץ עצמו איננו מהווה בעיה. עובדה שכאשר IBM עובדת כקבלן אין פגיעה בזכויות העובדים.

מצג שני, צריך גם להבחין בין זכויות לתנאים. אני חושב שבנק לאומי (לדוגמה) רשאי לתת לעובדים שלו תנאים משופרים (למשל משכורת 13) והוא לא חייב לתת אותה לעובדי הקבלן שעובדים אצלו - בין שהם מהנדסי תוכנה או עובדי ניקיון. אבל הבנק כן צריך להבטיח שעובדי הקבלן יקבלו שכר (לפחות מינימום), יום מנוחה, ביטוח לאומי ושאר הזכויות הקבועות בחוק.

===>"מתי הטיפול ברכב נהפף למיקור חוץ?"
אני לא משתכנע מההבחנה שאתה עושה. כל פעם שאני הולך למוסך, אני אומר לו "עזוב'תי באמש'ך, רק תעשה שהאוטו יסע". יכולתי (אולי) ללמוד קצת יותר מכונאות, לקנות כמה כלים, לחפור בחצר בור לשמן מנוע ולטפל בשבתות באוטו בעצמי (טיפול שוטף וקילקולים). פעם - כשהדברים היו פשוטים - משקי הבית היו יחידות כמעט סגורות ועצמאיות. אם היה לי סוס ועגלה במקום אוטו לא הייתי הולך למוסך. הקידמה (סליחה על הגסות) והרווחה מתאפשרות בגלל חלוקת העבודה (= מיקור חוץ) לחלקים יותר ויותר קטנים. למה לקלקל?

===>"כל עוד לא ברור לי ... שהמוסכניק [לא] משתמש בחלפים גנובים (או בעובדים עשוקים)"
נו, שוב, על זה כולם מסכימים. אסור לקנות סחורה גנובה ואסור לקבל שירותים ממי שמעסיק ילדים או עובדים עשוקים. מה הקשר למיקור חוץ?
אולי נעשה סדר? 474376
לגבי הסיומת:
===>"כל עוד לא ברור לי ... שהמוסכניק [לא] משתמש בחלפים גנובים (או בעובדים עשוקים)"
נו, שוב, על זה כולם מסכימים. אסור לקנות סחורה גנובה ואסור לקבל שירותים ממי שמעסיק ילדים או עובדים עשוקים. מה הקשר למיקור חוץ?

נראה לי שזה אתה שעשית את הקישור. הרי אם כל דבר כזה הוא מיקור חוץ, (שהרי זו עבודה שאינך יכול לבצע בעצמך, ולכן, לפי המונח הרחב שלך למיקור חוץ, העברת אותה למוסך), ואינך יכול לעקוב אחריו ולוודא שהוא נעשה באופן חוקי ותקין, יוצא מזה שהטיעון כי מיקור חוץ הוא קל לעיוות וביצוע לא אחראי תקף.
אולי נעשה סדר? 474378
כאן יש סתם שיבוש לוגי. אתה צריך להחליט - לפחות בתחום של טיעון אחד - אם אתה מקבל את הרישא או לא.

אם ,
1. אתה מסכים שכל דבר כזה (קבלת שירות חיצוני) הוא מיקור חוץ,
וגם
2. אתה חושב שאחרי מיקור חוץ אי אפשר לעקוב (זה לא ממני),
אז יוצא מזה
3. שעל כל אחד לעשות את כל הדברים בעצמו.

זה לא נכון ובטח לא מה שאני אמרתי. אני אמרתי ש

1. כל דבר כזה (קבלת שירות) הוא מיקור חוץ
וגם
2. אני מסכים שיותר קשה (אבל לא בלתי אפשרי) לעקוב ולוודא שהשירות החיצוני הוא חוקי והגון
ויוצא מזה
3. שצריך להתאמץ יותר כדי לוודא שהשירות חוקי והגון, אבל לא צריך להפסיק לקבל שירותים.
אולי נעשה סדר? 474380
טוב, לא שמתי לב אם שיבשתי, וזה בהחלט ייתכן.

מבלי להתווכח על המינוח, הנוסח השני די נכון, מידת הקושי והפיקוח נתונים לויכוח.
אולי נעשה סדר? 474421
מה זה ניסחפת! התיישבת בסירה ומצאת את עצמך על האוורסט.
אולי נעשה סדר? 474422
יפה! תגובה מנומקת ומחושבת. עכשיו אתה צריך לנוח.
שכחת זכויות יוצרים :-) 474456
ולאלה שאינם מצויים בשדה הסוציולוגיה: התגובה נכתבה בהשראת משנתו של בודריאר.
שכחת זכויות יוצרים :-) 474464
מה נעלה יותר: פלגיאט, או ניימדרופינג?
שכחת זכויות יוצרים :-) 474467
את רשאית לחשוב על כך כעל שירות לציבור :-P
שכחת זכויות יוצרים :-) 474468
האמת היא שההיכרות שלי עם בודריאר מועטה, ומהמעט שאני מכיר, הגישה שלו לא חביבה עליי במיוחד (הגם שאם ייצא לי בוודאי שאקרא את שיש לו לומר).

עד כמה שאני יודע בודריאר מתייחס להיפר-מציאות, עותק ללא מקור (דימוי מרכזי: הטלוויזיה המשפיעה על הצופה תוך שיקוף מציאות בה היא שותפה ואליה היא קורסת ולהפך. מקרה ספציפי - השפעת הסקרים על תוצאות הבחירות האחרונות, אם מייחסים את עליית מפלגת הגמלאים וצמצומה של קדימה לתחושה ש"הכל בכיס ויורשי שרון מנצחים, אז נצביע לחב'רה האלה... מגיע להם").

הרושם שאני קיבלתי הוא שבני אדם בוחרים את המשמעות של התרחשויות באופן בלתי תלוי לחלוטין בשדה הפעולה שלהם. נשמע לי שלפיו החיים הם הזיה סוליפסיסטית. אישית אני חושב שהכל הוא מקור, ומעדיף את העמדה של בורדיה אליה התיידעתי יותר.

דבר אחרון, הפוסט מודרניזם משפיעה על הסוציולוגיה, אבל התיאוריות שלו נמצאות מחוצה לה, הן רחבות מידי. בודריאר שייך לתחום הפילוסופיה אם אינני טועה (שלה כמובן השפעה חשובה מאוד).

באשר לרמז הפלגיאט... (בתגובה אחרת) אם זו האשמה, זה נראה לי מצחיק :)
שכחת זכויות יוצרים :-) 474480
טוב, מגיעות לי מכות. בכלל התכוונתי לבורדייה (ואף אחד לא ידע לתקן אותי? בושה).
שכחת זכויות יוצרים :-) 474481
שכחת זכויות יוצרים :-) 474484
אין מה לעשות: שני הוגים צרפתים פוסטיים עם שמות דומים ביותר? קשה שלא להתבלבל.:)
שכחת זכויות יוצרים :-) 474500
לא שזה חשוב, אבל לא שניהם פוסטיים. הפניות לבורדייה ולובר השארתי בתגובה לשכ''ג.
שכחת זכויות יוצרים :-) 474508
מה עושה כאן ובר? התכוונתיי לבורדייה ולבודריאר.
שכחת זכויות יוצרים :-) 474514
התכוונת לדמיון בשמות, שגרם לברקת להתבלבל, אבל ניק ניים באמת כבר דיבר כאן על בורדייה וגם על ובר, בתגובה 474112. ישנה קרבה רעיונית מסויימת בין השניים, ולמעשה, בורדייה המשיך את רעיונותיו של מקס ובר בתחום תורת ה"שדות".
שכחת זכויות יוצרים :-) 474517
דמיון בשמן (כפי שציינתי) ושניהם בהחלט פוסטיים.
שכחת זכויות יוצרים :-) 474522
שמות, בשמות.
וגם שניהם צרפתים, אגב, בניגוד לוובר.
שכחת זכויות יוצרים :-) 474523
נדמה לי שבעיקר בודריאר פוסטי ולא בורדייה, אבל לא נלך לרב.
בתגובה להערותיך 474116
המונח ''מיקור חוץ'' הוא מונח רחב ודי מכובס. הוא כולל בתוכו וריאציות שונות ומשונות מעובדי קבלן שמנקים את המפעל באופן קבוע ועד נייקי שהפסיקה לייצר נעליים והפכה לייצרנית תרבות הגוף.
בתגובה להערותיך 474216
לא רוצה לייצר נעליים. נמאס לי.
בא לי להמציא לוגואים מטופשים, ולשלם מיליון לאצנים כדי שינפנפו בהם. אונא'לך ואונא'לך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים