בתשובה לאסף שרעבי, 11/12/01 10:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה קל לעוות את דברי. שיר לא אמור להיות סתום, אבל הוא גם לא אמור להיות שקוף מדי. אף אחד משלושת השירים המוזכרים לעיל לא היו סתומים לידידנו, אור, למשל. שיר אמור להיות פתוח יותר לפרשנויות מאשר מסה. שיר לא אמור להיות נטול משמעות, אבל החשיבות האסתטית עולה על חשיבות ניתוח השיר. א בדיוק כמו ציור יפה לעין, שלא מובן לאשורו. או אם להשתמש במשפט הידוע ''מיטב המלים במיטב סדרן''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי בעיה עם הסרוב המוחלט של כותבי השירים לדון בשירים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפתח בתיאור מצבי לפני דקותיים עת קראתי את ההתנצחות הבלתי מתפשרת בין מגיבי האתר: "צחוק רועם". ועכשיו לעיקר, אולי בעצם אחד הדברים שמבדילים שיר ממסה (ושעושים אותו ככזה) הוא עצם העובדה שהוא דורש יכולות לא מפותחות במוחינו שדורשות חשיבה שונה מהמקובל - משהו שיכול לגרום לגירוי אסוציאטיבי מהנה (ואף ממכר לפרקים) לחלקינו (לפחות אלה שלא מתעניינים בטלנובלות - אני רוצה להאמין) ולכן שיר הוא כמו חידה.. חידה שלא בטוח שיש לה פתרון אחד או לחילופין פשוט גירוי מהנה למוח. כמו סרט טוב או הציור היומי לילד (זהירות-ממכר ותופס צוואר בדוק). אולי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |