בתשובה לברקת, 24/03/08 19:57
אפשר גם אחרת 474459
זה נכון. לא היה לי דד-ליין אחד בחיים שהיה ריאלי. מצד שני, כאמור, אין יותר מדי כאלה.
אפשר גם אחרת 474546
זה בטח בגלל שמבינים שממילא העבודה לא תהיה מוכנה בדד-ליין שנותנים לעובדים, אז מקדימים אותו כדי שתהיה מוכנה בזמן שבאמת צריכים אותה. מזכיר לי את הימים הנוראים של הקורסים במדמ"ח, עם הטקסים של דחייה לרגע האחרון, התבכיינות קולקטיבית למרצה, וקבלת דחייה מצטברת של שבוע. זה ככה גם בעבודה?
אפשר גם אחרת 474560
זה לא בגלל זה. הדד-ליינס בדרך כלל קשורים בגורמים חיצוניים, כמו לקוחות או חברות איתן יש שיתוף פעולה. אי-עמידה בהם, למרות שמדובר בעניין קבוע וכמעט בלתי נמנע, גורר תמיד ''מיני'' משבר דיפלומטי עבור ההנהלה.
אפשר גם אחרת 474548
במשך שנים חשבתי שזמני יעד (לא רוצה לכתוב דד-ליין) לא ריאליים הם תופעה מגונה שנובעת מחוסר כישורים ויכולת של ההנהלה. לפני כמה שנים התערערה אמונתי (ועדיין לא שבה על כנה) עקב מאמר שנתקלתי בו. במאמר צוטטו מחקרים שטענו שהצבת זמני יעד לא ריאליים אמנם מגדילה את הסיכוי שלא לעמוד בזמן, אך מקצרת את זמן הפרויקט ואפילו באופן משמעותי (כמה עשרות אחוזים למיטב זכרוני), כל זאת בהשוואה להצבת יעדים סבירים.

איכשהו המחשבה האינטואיטיבית שלי היא שזמני יעד מטורפים דווקא יצרו תחושת יאוש ולא יתרמו לעמידה במשימה, אבל אולי הניסיון מראה שדווקא מדיניות כזו מביאה להגברת התפוקה.
אפשר גם אחרת 474564
גם בתחום שלי (הלא היי טקי) יש פרויקטים שזמני היעד שלהם הם בדרך כלל ליום לפני שהחומר הגיע אליך בכלל. לי זה תמיד נותן תחושה שאפשר להתברבר איתם לגמרי, כי זמן היעד ממילא עבר...
אפשר גם אחרת 474572
בדרך כלל זה עובד ככה:
החברה נגשת למכרז. על כל הסעיפים הטכנים היא מציינת Comply למרות שבפועל זה נכון רק לחצי מהם, אחרת ההצעה תדחה על הסף.
לא ידוע בשלב הזה מה סיכויי הזכיה, לכן לא עושים מאמץ רציני למלא במהירות את הפערים בין ההצהרה במכרז ובין מצב המוצר בפועל, לכל היותר עושים משנים קצת את סדרי העדיפויות בתכנית הפיתוח המקורית.
השלב הטכני מסתיים, החברה נשארת במכרז ועוברת לשלב הפיננסי, כעת יודעים מי המתחרים במכרז (אלו שנגשו ועברו את השלב הטכני) ויש כבר מושג מהם סיכויי הזכיה. אם הם נראים טובים, מתחילים לעבוד על החלקים החסרים.
זוכים במכרז - עכשיו כבר ברור שאין מספיק זמן לסיים את הכל עד מועד האספקה, אבל אם יודיעו את זה ללקוח הוא יקח את מספר שתיים. קובעים את זמן היעד לפי המכרז מתוך ידיעה ששבועיים לפני יבקשו מהלקוח הארכה.
שבועיים לפני מבקשים מהלקוח הארכה של חודש, הלקוח מסכים לשבוע (גם לו יש התחייבויות כלפי הלקוחות שלו), שלושה שבועות עובדים כמו מטורפים, כולל ימי עבודה ארוכים וימי שישי קצרים, בערב שלפני הכל מתרסק, וכולם בהסטריה, באיחור של שבוע הלקוח מקבל את המוצר כשהוא מלא באגים, סופגים קצת קנסות על האיחור, הרבה צעקות על הבאגים, מוציאים בתוך חודש גרסת עדכון שפותרת את הבאגים הבולטים ביותר (בעיקר כאלו שקשורים לממשק המשתמש) ונושמים לרווחה.
אפשר גם אחרת 474578
יפה!
אפשר גם אחרת 474606
תיאור ממש אמיתי של העליה שלנו עם הERP .
אפשר גם אחרת 474607
אז אולי תנסו להשתנות? הרי באופן זה, בשונה מחברות רבות בישראל, לעולם לא תגיעו לרווחיות הנשענת על שווקים בחו"ל.

למרות שנהניתי מן התגובה של איזי ואף הכרתי חברות כאלו, לא כולם עובדים כך. חברות הדואגות לשמן הטוב לטווח הרחוק ישתדלו להמנע מתבנית זו. למשל החברה בה אני עובד בשנים האחרונות החלה כסטארט-אפ שכאשר ניגש לפילוטים, תמיד הבטיח כמעט תמיד פחות (פיצ'רים, איכות, מהירות אספקה) ממה שידע שייתן בסופו של דבר.
שאלת תם 474612
החברה שלך לא הפסידה במכרזים לחברות שמבטיחות יותר ממה שהן יכולות לתת?
שאלת תם 474617
אכן החברה לא קיבלה כל פרוייקט בו רצתה. קשה לי לזכור כרגע מדוע (לא אני ניהלתי וגם עברו שנים). אך בעזרת שמה הטוב‏1 וטכנולוגייתה העדיפה הפכה היא רווחית אחרי שנתיים ועם תוספת השקעה היא רכשה את המתחרות האמריקניות.

1 המדיניות אותה ציינתי קודם לכן הושפעה מאוד ממצב דומה לשתיאר איזי, אותו חוויתי בחברה קודמת. דברים אלו הופנמו ע"י המנכ"ל בחברה החדשה שהיה חסר ניסיון.
אפשר גם אחרת 474693
הרווחיות שלנו מעולה ולאט לאט אנחנו משתלטים על ה-ERP .התכוונתי בעיקר לחברה המיישמת ולדרך ההתארגנות תוך כדי תנועה וברגע האחרון.
אפשר גם אחרת 474965
איציק ש., בעל הון ואון - בגילך (עשרים שנות חינוך מתחת לחגורה, לא?) בקריירה חדשה כתוכניתן, או כבעלבית?
אפשר גם אחרת 474974
לא זה ולא זה.
אפשר גם אחרת 474577
יש שיטת ניהול שמתבססת על ההנחה הזאת (CCPM), לפחות כך ראיתי אותה מיושמת (1).
בקצרה, לוקחים את לוחות הזמנים ומקצרים אותם לזמנים לא ריאליים, את כל הזמן ש'נחסך' שמים כחוצצים (Buffer) בסוף כל שרשרת בפרויקט. כך, במקרה הגרוע ינוצל כל זמן החוצץ, במקרה הטוב חלק מהמשימות יבוצעו לפני זמני היעד והזמן יחסך לכל הפרויקט.

כשלימדו אותנו את השיטה באחד ממקומות עבודתי המוקדמים (ימי הבועה), המשילו את המשימה ללמידה למבחן, כאשר אם המבחן נדחה בשבוע, נתחיל ללמוד אליו שבוע מאוחר יותר ובסוף נהיה בלחץ זמן בכל מקרה.

השיטה עשויה, אם אני זוכר נכון, לחסוך 30% מזמן הפרויקט, אבל היא אינה לוקחת בחשבון (לפחות לא במקרה שאני חוויתי) את השחיקה והלחץ שנגרם לעובדים בכך שתמיד ניצב בפניהם יעד לא ריאלי

(1) אני לא מומחה לשיטה ויכול להיות שהישום שלה היה לא מדויק במקרה שאני נחשפתי אליו
זה פשוט חוק פרקינסון 474580
העבודה מתרחבת כדי לתפוס את הזמן שהוקצה לה.
זה פשוט חוק פרקינסון 474600
תגובה 86331
אפשר גם אחרת 474583
אצלינו ניסו פעם שיטה דומה של איזה גורו ניהול ישראלי לשעבר (נדמה לי שקראו לזה בשם תורת האילוצים או שם מפוצץ אחר). אפילו הביאו תוכנה מפוארת שהתחברה לגאנטטים. באיזשהו שלב השיטה נקברה וחזרו לשיטה הישנה של לסמוך על ראשי הצוותים שהם יודעים מה הם אומרים.
אפשר גם אחרת 474585
אנחנו מדברים בדיוק על אותו דבר - השיטה שדיברתי עליה יצאה מ- TOC. זה למעשה הרחבה של גולדרט לתיאוריה שלו.

אצלנו זה ב'אופק העולם החדש' במקרה או שניסו את השטות הזאת בעוד מקומות?
אפשר גם אחרת 474587
TOC, נכון.
לא מכיר את החברה שאתה מדבר עליה. אני גם לא בטוח שזאת שטות, על הנייר זה נראה משכנע, רק שאצלנו זה לא הלך.
אפשר גם אחרת 474584
מנסיוני רב השנים מה שמתפתח היא תרבות ארגונית בה ידוע לכל שאין שום חשיבות למה שמוגדר כלו"ז של הפרוייקט, מאחר ואף אחד לא מתכוון לעמוד בו ממילא. כמו שאמר דוגלאס אדאמס: I love deadlines. I like the whooshing sound they make as they fly by.
אפשר גם אחרת 474592
לא יודע על מה אתם מדברים. מנסיוני (יותר מ-‏10 שנים בפיתוח תוכנה), רוב (בערך 70%) הפרוייקטים עומדים בלוח הזמנים שלהם בלי מאמץ מיוחד (למרות שזוכרים טוב יותר את הפרוייקטים שלא עמדו או שהיה צריך להשקיע מאמץ מיוחד על מנת שיעמדו), ורוב הפרוייקטים בהם היה צריך להשקיע מאמץ מיוחד זה נגרם בגלל הערכות לא נכונות של הפיתוח. הבעיה היא שהרבה מפתחים לא לוקחים מראש מרווחי ביטחון מתאימים ומכפילים מספיק גבוהים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים