בתשובה להאייל האישי, 07/04/08 6:36
לחזור לעזה ומיד ! 475532
'
לגבי שדרות יש לחלק את השאלה ל-‏2 סוגיות נפרדות:
א. האם הייתי נשאר עם הילדים בשדרות - כנראה שלא. למרות הסיכון הסטטיסטי הנמוך יחסית (לעומת המצב ששרר בהתנחלויות רצועת עזה). הורה אחראי גם דואג שילדיו יחצו כביש ראשי בשלום.
ב. האם הייתי עובר דירה מהמרכז לשדרות בעת הזאת - בטוח שלא. הפקרת הילדים לסיכון (גם אם קלוש) אינה מהווה עבורי 'תשובה ציונית הולמת' לקסאמים ולחמאס.
לחזור לעזה ומיד ! 475583
אני לא חושב שכל מעשה צריך להימדד באופן בלעדי על פי הקריטריון של ''הורה אחראי''. למעשה, אני חושב שטוב שבמציאות רוב רובם של האנשים אינם מתנהלים וקובעים את חייהם על פי קריטריון זה בלבד.

אפשר להמשיך את קו המחשבה שלך ולומר שהורה אחראי לא יתגייס למילואים בזמן מלחמה מכיוון שזה מגדיל את הסיכון של ילדיו לגדול כיתומים.
לחזור לעזה ומיד ! 475595
'
זה לא חשוב מאוד מה הקריטריון להנעה לפעולה כל עוד הוא עומד במבחן ההגיון. שילוב אלמנט הרציו בתהליכי קבלת ההחלטות מהווה תנאי הכרחי.
לחזור לעזה ומיד ! 475596
כתבת שאילו היית גר בשדרות סביר שלא היית נשאר לגור שם לאור המצב הביטחוני.
האם היית מתגייס למילואים בזמן מלחמה לנוכח הסיכון לחייך ולעתיד ילדיך? אנא נמק ופרט את ההבדלים בין המקרים אם הם קיימים.
לחזור לעזה ומיד ! 475602
'
אנסה להסביר את ההבדלים המהותיים בין דילמות שונות לחלוטין.

כשהתגייסתי לסדיר, קבע ומילואים - קיימתי אמנה בין-דורית. כפי שקודמיי נלחמו על הקמת המדינה בתש''ח, קיומה במלחמת ששת הימים, ויתר המבחנים עד תקופתי, כך ניסיתי לתרום את חלקי בבוא המועד. גם במחשבה על העתיד. הרי אם אני חלק מהשרשרת, יש סיכוי רב יותר להמשך הסולידריות הישראלית לאורך השנים והדורות הבאים. כל תקופה והקשר שלה לעבר ולעתיד.

בשונה לגמרי מעניין שדרות. שדרות אינה שדה קרב. היא עיירה במצוקה עוד טרם הקסאם. לא הייתי פוגע בשערה משערות ילדים שנקלעו לחיות במקום עקב מקריות מגורי הוריהם. זה לא נכון ולא הוגן.
לחזור לעזה ומיד ! 475603
אני לא מבין מדוע במקרה של הצבא אתה מתעלם מההיבט של סיכון הילדים ומה שקראת לו ''הורות אחראית'' ואילו במקרה של שדרות זהו ההיבט היחידי אותו אתה מחשיב (ברשותך, נתעלם מההערה על מצוקתה של שדרות עוד טרם הקסאם- לא על זה אנו דנים).

דרך אגב, אני בטוח שיש אנשים שלא עוזבים את שדרות מסיבה דומה לזו שאתה קראת ''אמנה בין-דורית''. הם חושבים על החלוציות בתקופת היישוב ותקופת המדינה שבדרך, על החשיבות שבדבקות שבהתיישבות וכו'. הם נשארים בשדרות מתוך ראיה שהם חלק מהשרשרת.
לחזור לעזה ומיד ! 475606
'
נדמה לי שיש פה פיקשוש טוטאלי של הנושא...
בלבול תפקידים. 475628
תפקידו של הורה (נורמטיבית, ערכית וגם חוקית) הוא להגן על ילדיו.
תפקידו של חייל הוא להגן על המדינה, גם במחיר סיכון חייו.
תפקידו של אזרח ששירת כחייל בשירות סדיר במדינת ישראל הוא להיות חייל מילואים במידה ונקרא.

אני, כמו המוס הגולמי, לא מבין את האנלוגיה שלך.
בלבול תפקידים. 475631
אזרחי ספרטה היקרים שלום.
אני לא מקבל את זה שלהיות חייל ולהגן על המדינה הינו תפקיד שלי. אם המדינה פועלת בדרכים בלתי כשרות זכותי להתנגד לה ולסרב. שירות חובה הוא המצאה נואלת שתפקידה לכפות עלי אורח חיים שלא בהכרח תואם את אישיותו, במידה ואני פצפיסט למשל או מתנגד מבחינה פוליטית באופן פעילותו של הצבא, שאינו ניטרלי כפי שנהוג לחשוב.
בלבול תפקידים. 475633
אם כך, אני מניח שלא שירתת בשירות צבאי סדיר, ואינך עונה על ההגדרה שלי.

יחד עם זאת, ב''תפקיד'' אני מתכוון למה שמקובל לצפות, לא למה שראוי לצפות. לא הבעתי כאן את דעתי על הלגיטימיות של השירות הצבאי (חובה או מילואים) בישראל.
בלבול תפקידים. 475634
צר לי שאתם מתייחסים לדיון מנקודת מבט פורמליסטית.
אנשים מתגייסים למילואים כאשר הם נקראים *לא רק* משום שזוהי חובתם על פי חוק. מעורבים בכך גם מניעים ערכיים וגורמים נוספים.
מה שאני מנסה להגיד הוא שהגורמים האלו גוברים על השיקול של "הורות אחראית". דבר דומה מתרחש אצל אנשים הנשארים לגור בשדרות. לדעתי האמירה שאנשים אלו אינם ממלאים את תפקידם כהורה היא אמירה מקוממת.
(כל זאת, מבלי להיכנס לדיון בנוגע להיבטים החינוכיים שקשורים לגידול ילדים. שהרי בנוסף להגנה על חיי ילדיו, ראוי שהורה ידאג גם לחינוכם ולהקניית ערכים).
בלבול תפקידים. 475637
אתה הוא זה שביקש למנות את ההבדלים בין המקרים - האם זו לא בקשה פורמליסטית במהותה?

התמיהה שלך היתה תמוהה בעיני, זה הכל: ברורים ההבדלים בין הורה הבוחר לעזוב עיר בה הסכנה הבטחונית למשפחתו גדולה יותר, לבין חייל מילואים הבוחר שלא לשרת כיוון שהדבר מסכן אותו ויכול להזיק למשפחתו. אלו אינם מקרים דומים, אלא אם כן מבחינתך אין הבדל בין חייל לבין אזרח - וזו אמירה שתצטרך לנמק ולא תוכל להניח שהיא מובנית מאליה.

ואני מתנצל, אבל בדיון הערכי אין לי עניין להשתתף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים