בתשובה להאייל האלמוני, 10/04/08 9:19
אז תלכי לך לעזה ומיד! 475757
ברור שהערבים הם אנטי-ציונים ואי אפשר להאשים אותם בכך, אבל בגישה המפא''יניקית הפרגמטית יש אפשרות לפשרה בניגוד לגישה הלאומנית-קיצונית.
אז תלכי לך לעזה ומיד! 475763
אתה ודאי יודע שאי אפשר להאשים אותי באהדה לגישה הלאומנית-קיצונית, אך הגישה המפא"יניקית- פרגמטית לא היתה כל כך פרגמטית. בסופו של דבר בגין פינה את סיני, אמנם כדי לחזק את האחיזה ביו"ש, אבל בכל זאת פינה. האם הגישה המפא"ניקית הפרגמטית היתה תכנית אלון? ו
למה פרקו את הפלמ"ח? 475764
יגאל אלון, האיש שמאחורי תכנית אלון, מעולם לא היה מפא''יניק.
אז תלכי לך לעזה ומיד! 475769
בזמנו אכן היתה תוכנית אלון אחת מצורותיה של הגישה המפא"יניקית הפרגמטית ומדיניות הגשרים הפתוחים של דיין היתה צורה אחרת שלה. (צורה אחרת, נבונה ומעשית יותר, שגרסה פינוי מלא של השטחים הכבושים היתה של אישים כלובה אליאב ויצחק בן-אהרון.) לקח זמן למפא"יניקים להבין שגישה פרגמטית אמיתית דורשת יציאה מרוב השטחים ופינוי התנחלויות. את הגישה של התחמקות מהמחיר המלא ע"י עשיית חצאי דברים (וע"י כך דירדור חמור יותר של המצב) ירשו מהם דור אחריהם אנשי המרכז הלאומני וחלק מהימין - נתניהו (שכינה את מדיניותו "תוכנית אלון פלוס"), ברק ושרון.

באשר לבגין, גישתו לא היתה פרגמטית. הוא ראה את תהליך השלום כמאורע דרמטי שבו הוא מועיל בטובו לוותר על סיני (שלטענתו אינה חלק מארץ ישראל למרות שהתנגד לנסיגה משם ב1957 ולהסדרי הביניים של רבין ב1975) על מנת לחזק את הכיבוש ומדיניות ההתנחלויות בשטחים הכבושים האחרים, מדיניות שעד היום אנחנו ניזוקים מפירותיה.כמו כן, בתקופת ממשלתו הראשונה ההשפעה הפוליטית היתה של אישים מתונים כעזר ווייצמן, משה דיין, אהרון ברק, יגאל ידין ושמחה ארליך. שלושת הראשונים היו מעורבים פעילים בתהליך השלום עם מצריים. בתקופת כהונתו השנייה ההשפעה הפוליטית הייתה של אישים סימפטים פחות כמו אריק שרון, רפול ויצחק שמיר. את התוצאות של זה כולם מכירים.

דרך אגב, בערוב ימיו לא יכל יגאל אלון להביא את עצמו לתמוך בנסיגה מסיני ובהצבעה בכנסת נמנע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים