בתשובה לארז לנדוור, 10/04/08 8:43
אז תלכי לך לעזה ומיד! 475776
'
רק שכחת לציין את עיקר ההבדל בין התנועה הציונית להתנהלות הערבית במהלך מאה שנות סיכסוך (לא רק "מה שנכון הוא שמאז ועד היום הצד שלנו יותר פועל ביתר תקיפות כנגד הקיצונים שלנו מהצד השני"). ב*צד שלנו* הטרור תמיד היה (כשהיה. כלומר לעיתים רחוקות מאוד. עצם ציון דוגמאות בולטות וספורות יעיד) בשוליים. לא מקובל, ואף מגונה, ע"י ההנהגה והציבור בכללותו. אצל הערבים זה מיין-סטרים מקובל, מכובד, מהולל, שאף מטיפים לו ומחנכים דורות על ברכיו. כמו ההבדל התהומי בין תאונת דרכים לדרך חיים.
אז תלכי לך לעזה ומיד! 475791
זה בהנחת התקפות של הדיכוטמיה הלנדוורית, כאילו יש הבדל מהותי (מבחינת הפלסטינים) בין פעולת תגמול צהלית באישור בן גוריון לבין פעולת תגמול של צעירי קריית ארבע. (כמובן שיש הבדל, בפעולה הצהלית יש הרבה יותר הרוגים. אבל מבחינת לנדוור הציוני-כובש זה לא שיקול)
אז תלכי לך לעזה ומיד! 475910
בעבר התבטאתי כאן כנגד פעולות התגמול של ימי בן-גוריון (או יותר מדויק, כנגד המינון והתדירות שלהם) שדידרדו את המצב והביאו למלחמת סיני המיותרת, והייתי מתבטא באותה צורה גם לו היו נעשות בפקודת או באחריות מרצ או חד''ש. יחד עם זאת, בכל זאת יש הבדל פוליטי ומוסרי בין המרכז-שמאל לבין הימין, בין מי שמחויב גם לערכים הומניסטים ויש בקירבו יותר ביקורת פנימית על מהלכים שנעשים ובין מי שבשם הלאומיות (ולמעשה הלאומנות) מבטל ומזלזל בשיקולי מוסר ואנושיות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים