בתשובה לאיציק ש., 10/04/08 8:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים שיש הבדל - במקום העבודה העובד רגיל לציית להוראות המעסיק, והוא יודע שאם ירצה לעזוב את עבודתו הוא עשוי להזדקק להמלצת המעסיק, ולכן הוא עשוי להיות כנוע גם במקרה שהמעסיק מטריד אותו, מה שאין כן בשוכר שנתקל במשכיר הרבה פחות, וה'מרות' ביניהם הדדית יותר. אבל השופטת וירט-ליבנה גם הרחיבה את מושג המרות - לא רק ממונה אלא כל בכיר בעבודה, וגם הסבירה אותו - מקום העבודה הוא סביבה רווית אינטרסים, ואנשים לעתים מפגינים חיבה בגלל אינטרסים ולא בגלל רגש אמיתי. זה אמנם שונה עדיין מהמצב בין משכיר לשוכר, אבל לא בהרבה. גם המשכיר 'בכיר',כי הדירה שלו, וגם בשכירות יש אינטרסים רבים. הפער קטן, ושופט עשוי לגשר עליו אם יראה לנכון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מקום העבודה הוא מקום שבנוי על תפיסה אוטוריטרית: יש בעלים, יש מנהלים ויש עובדים שאמורים לבצע מה שאומרים להם. זו אינה הסביבה של מוכרים וקונים או שוכרים ומשכירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקומות עבודה עבודה יותר מריטוקרטיים, שבהם הבעלים צועק והמנהל עושה כראות עיניו. ויש שווקים - כמו שוק הדירות בת''א, או חנויות למרק במנהטן של סיינפלד - שהם מאוד אוטוריטריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא ממש רציני? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |