בתשובה לברקת, 11/04/08 18:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על בסיס המקובל (לא על כולם, מספיק על הקונצנזוס), על בסיס סמלי הלאום, על בסיס חיבה למנהג (אולי הוא גם מקיים מנהג בולנטיין ובסילבסטר?), על בסיס הנוהג המקובל בסביבתו הקרובה, על בסיס מה שמעדיפה אהובתו, על בסיס מציאת חן בעיני הוריו ועוד. אפשר להתיחס אל כל אלה באופן גורף כאל "מסורתיות" או "חיבור למסורת", אבל (כמו רון) אני חושב שזו (לפעמים) הגזמה חסרת הצדקה. מדוע שחילוני אתאיסט בארה"ב (שאולי אפילו לא גדל בבית נוצרי) ירגיש שייך לחוגגי חג המולד דווקא (הרי גם בלי לחפש בנרות...)? לפעמים בגלל המסורת. לפעמים בגלל המסיבות המדליקות במשרד, בגלל הבונוס השמן מהבוס וסתם בגלל שמתנות מתחת לעצים זה מגניב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כל הסממנים של חג המולד שציינת הם בונוסים נחמדים, קיטשיים, מלאי חגיגות ומתנות. זה שונה מההגבלה וה"סיגוף" של אכילת מצות בלבד במשך שבוע1. כלומר, זה לא מדובשו אלא רק מעוקצו - צריך מידה מסוימת של מחויבות כדי לעמוד בכך (להבדיל מ"הזמינו אותי למסיבה, מה, לא אלך בגלל שאני אתיאיסט?"). שנית, או.קיי. אם אכילת מצות (בפרטי - לא בפומבי!) היא קונצנזוס, השאלה שלי מתבטלת. פשוט אני לא כל כך בטוחה שהיא כזו. 1 לא בעיניי, אני אוהבת מצות, אבל בכל זאת מדובר בהגבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אצלי הסיפור הוא פשוט יחסית - זה מה שהורי (החילוניים, גם אם לא אתאיסטים) עושים וזה מה שהיה נהוג אצלי בבית. תמיד הרגשתי נוח עם המסורות הללו (כמו שאמרתי, הן התחברו לי לעקרונות אוניברסליים) ואני לא רואה שום סיבה להפסיק אותן. מכיוון שאשתי היקרה אינה שומרת על המנהגים הללו, הנוהג העתידי בביתנו עדיין לוט בערפל. (1) אני שונא מצות ולא מסוגל לאכול אותן בגרסה הלא מטוגנת. מזל שיש לחמניות של סבתא... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |