בתשובה לברוך, 11/12/01 23:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאדם הדתי, אלוהים הוא מושג בלתי ניתן להסברה. האדם הדתי מאמין שהוא בא מעפר וישוב לעפר, ושכל כולו כלי שרת בידי מישהו אחר (שלא לדבר על כלי משחק בידי כוחות ציניים - ע"ע איוב). כלומר - אין לו אלוהים. הדוגמא האחרונה שלך דווקא מעוררת את סקרנותי. נניח שאני רואה בגישה מסויימת ערך מוסרי (למשל - אותם גולשים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים). נניח שאני אדם דתי, אך אינני מצליח למצוא התייחסות בכתובים לסוגיה העומדת על הפרק. החלטתי לפעול על פי השקפתי המוסרית. בסופו של דבר נמצא בכתובים משהו המדבר על כך. האם באותו רגע שזה נודע לי נעשיתי מוסרי יותר? הקושאן שיש לך על המוסר טעון גם הוא הסבר. מתי מינו את מי שמאמין בכל מה שאומרים לו לאחראי על המוסר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל יש להדגיש בקשר לאיוב, שבשום פנים ואופן אין מדובר בכוחות ציניים, ושספר איוב הוא ספר שקריאה שלו ללא פרשנים מביאה כמעט בהכרח לתוצאות ומסקנות שגויות (ולו רק "העימות" המוזר שבין השטן לקב"ה). רק ע"י קריאה שלו בצמוד לפרשנים, שזווית הראיה שלהם לגבי היהדות היתה עצומה, ניתן להבין את הספר נכון.(בדומה לשיר השירים) ובקשר לשאלתך - התשובה לה הוא המושג "דעת תורה". אדם שהקדיש את חייו ללימוד תורה ולהליכה לאורה, מעצב את אישיותו בהתאם ל"הגיון האלוקי" (ניסוח רע אך לא עולה בדעתי מושג אחר כרגע.) ולכן הוא אמור להיות מסוגל להתמודד עם מצבים חדשים. מושג זה הוא גם מחייב. אדם שחשב שמשהו מותר והתברר לו ששגה, חייב בשוגג ובמקרים מסוימים מתחייב בקורבן!(חטאת) (לגבי ניסויים בבעלי חיים וצמחונות ככלל ראה "חזון הצמחונות והשלום" לראי"ה קוק.) באשר לקושאן שיש לי על המוסר - הקושאן אינו שלי כי אם של הקב"ה, ואני משתדל ככל יכולתי לעשות כדבריו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |