בתשובה לתמר ופיני רבנו, 29/04/08 10:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא עניין הקלישאה הוא זה שמבדיל, אולי, בין דתי לחילוני במקרה זה - אם דתיים נוטים לחזור הרבה על אותו פסוק (ובאלה הקשרים, אגב?). לא טענתי שהציטוט זקוק לרענון: לא כל מה שמרעננים *זקוק* לרענון. ואפילו לא כל מה ש*זקוק* לרענון נושא בחובו קונוטציות שליליות, גם לא "טובו אוהליך...". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה שאנחנו חלוקים מאוד בדעותינו בעניינים שנוגעים לדיון הזה. אנו מסכימים שקלישאה עבור אדם אחד איננה בהכרח קלישאה עבור אדם אחר. מה שנחווה על ידי אדם חילוני כקלישאה מקראית, יכול אצל אדם דתי להחוות כביטוי שאיננו יכול להפוך לקלישאה, מאחר ושואב את כוחו מן המקוריות הנצחית של הטקסט המקודש. אנו גם מסכימים ש''מה טובו אהליך יעקב'' הוא ציטוט מקובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמחתי לקבל את הסכמתכם לדברים שלא אמרתי. הצטערתי שלא השבתם על שאלתי שבסוגריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אנו חוששים שלא הבנו אותך, וגם לא את השאלה בסוגריים. אתה מוזמן לנסות שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי באלה הקשרים חוזרים בחברה הדתית על הביטוי "מה טובו אוהליך", כיוון שבחברה החילונית שאליה אני שייכת איש לא חוזר עליו, ואינני יכולה לדמיין הקשר מתאים שבו הוא ייאמר. זו גם הסיבה שאני, *כחילונית", לא יכולה לראות בו קלישאה - כיוון שאין בו די שימוש שיכול לשחוק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסוק הזה נלקח מפרשת בלק. במדבר פרק כד פסוק ה'. דתיים יחזרו עליו בקריאות המחזוריות בפרשת השבוע, וכן בתפילה יומיומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר - גם הם לא ישלבוהו בשיחותיהם, מן הסתם. ומכאן - שאם אינכם רוצים להגדיר את כל התפילות ''קלישאות'', נראה שגם זו איננה קלישאה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |