בתשובה לRivkah Yaron, 30/04/08 7:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רבקה. אל תייסרי את עצמך. אנחנו שמחים שהיה לך אומץ לשלוח את התגובה למרות חששותיך. מה שקרה בינינו הוא דוגמא לחסרון הבולט של השיח באינטרנט והוא היעדר האָפקט המתלווה למילים, והיעדר הבעות הפנים. כתוצאה מתכונות אלה כולנו התגלגלנו באי הבנה לא נעימה. את נפגעת וגם אנחנו נפגענו, וזה הלך והתעצם. אנחנו חושבים שחלק מן הטונים הצורמים שמתלווים לדיון הזה בכללותו, לא היו צורמים כל כך אילו היה אפשר לחוש את ההקשר הרגשי הנכון של הדברים. רבקה, היי בטוחה שקראנו היטב את תגובתך, ושהאזכור שלך של הרצל ובלפור חקק תרם לנו מאוד. אנחנו לא הכרנו את ספרי השירה המשותפים שלהם. בתגובתך היו קישורים שהשתמשנו בהם ועזרו לנו. בדיונים קודמים (לא וירטואלים) לא הועבר אלינו המידע הזה, למרות שחיפשנו דוגמאות לכתיבה משותפת. ידענו על כתיבת פרוזה משותפת של יונת ואלכסנדר סנד. לא הבנו, עם קריאת תגובתך, כיצד מידע זה חמק מאתנו ומאנשי ספרות אתם נועצנו. לכן, בסוף תגובתנו הוספנו את המשאלה שאם תתקלי במידע נוסף כזה תוסיפי ותיידעי אותנו, כי זה עניין מהותי להבנה של "דו שיח פואטי". היה ברור שאין ברשותך דוגמא נוספת, אבל קיווינו שתוכלי לשאוב מידע נוסף בעתיד, מהערוץ ממנו הגיע המידע על האחים חקק. הרגישות, הנוגעת ללב, שאת חושפת בקשר לעובדה שפיני הוא נכה צהל, תרמה אף היא לאי ההבנה, כי היו מתחת דברים שרחשו ולא נאמרו שפגעו בבהירות הדיאלוג, ויצרו שטחים ריקים, נוחים להשלכה. אנחנו מקווים שדברינו אלה יתקבלו ברוח המדויקת בה נכתבו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מפליא אותי שלא הכרתם את זוג התאומים הרצל ובלפור חקק. הם ידועים ומוּכּרים מאוד עוד משנות ה-70 (המאה ה-XX). מפליא גם שאיש לא הזכיר (או אִזכר) אותם: בעשור האחרון הם מכהנים / כיהנו בתור יושבי ראש אגודת הסופרים בארץ. (לא זוכרת את הסדר המדויק, אבל אלה כבר זוטות.) מעניין אצל מי שוחחתם או התעדכנתם בענייני ספרות ושירה. כנראה, לא הגעתם לאנשים הנכונים. (אין כאן ציניוּת - רק הפתעה.) בכל אופן, טוב שתרמתי לכם. --- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי ונעורי אי אפשר היה לברוח מהתאומים חקק שהציפו את "דבר לילדים" (או שמא היה זה "הארץ שלנו"?) ואח"כ את "מעריב לנוער" בהגיגיהם ויצירותיהם. את הביטוי "ילד טוב ירושליים" המציאו לכבוד שני המרובעים האלה שנולדו כשהם בני ארבעים שנה בדיוק ובהתאם לזאת עמדותיהם היו נטועות היטב במרכז הקונצנסוס. הנה גודל האימה: השעה 13:00, השעה בה נגמרים הלימודים. היום הוא יום שלישי, היום בו הדוור תוחב את השבועון התורן לתיבת המכתבים של שכ"ג, וזה האחרון אץ רץ הביתה בחדווה ובגיל כדי להתעדכן בעלילות "סרדין וטוקיו", ללמוד משהו מ"רוני אלקטרוני", לקרוא סיפורים של שרגא פירשטמן, לעיין בטורו של יהודה פרדיס (science daily של אמצע המאה שעברה) ואפילו, אבל אל תגלו את זה לאף אחד, לגמוע את "דפי תמר", והנה המורה המחנכת, שאך זה עתה גמרה לטחון לאומלל חמש שעות משמימות של הבלים ורעות רוח, קופצת עליו מתוך דפי העיתון ומאביסה אותו שוב באותן אמיתות לעוסות שכבר נאכלו והוקאו פעמים אינספור, כשהיא מסתתרת מאחרי הפסבדונים "הרצל ובלפור חקק". אני מוכן להתערב שהיום הם תומכים נלהבים בחוק האפוד הזוהר להולכי רגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, המהדורה שלי התפרסמה לאחר תביעת הדיבה, ולכן יש לי רק את ''פרשת הג'וק בבקבוק''. אם בא לך לסרוק ולשלוח לי אשמח מאוד(אפשר גם בפקס אם תשלח לי דוא''ל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, יהודה פארדיס, איפה הוא היום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שבאותו המקום אליו ברקת מתכוננת להגיע לפני סוף המאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לירח? בכל אופן מסתבר שב2005 הוא עוד היה במצב מדבר, ורואיין ע"י לא אחר ממיכאל שרון: http://www.e-mago.co.il/news/28.htm |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיזכה לחיים ארוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי אותו אחרי כל כך הרבה שנים, ומבלי שתרצה שלחת אותי לחפש. במסגרת חיפושי הגעתי מהר מאוד, כמו כל יהודי טוב, אל הדודה. האיש מגן העדן חי וקיים, כך מסתבר, יליד 1924 ואו-טו-טו, במרץ, יהיה בן תשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה בדמיוני הוא צריך להיות בן מאה ועשרים או משהו כזה. מעולם לא העליתי בדעתי שהוא היה צעיר יותר מאבא שלי. אין לי מושג למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חחח. מכיר את ההרגשה. זה היה ''הארץ שלנו''. פיני רבנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלאק! גם חיים עצמאיים התגלו סוף סוף מאחורי החזית המאוחדת! עלה והצלח! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת היה דבר כזה, "סרדין וטוקיו"? (ואני כל השנים חשבתי שאבא שלי צוחק עליי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו גם היו. זאת היתה סדרת קומיקס ואלי אשד הבלתי נדלה הזכיר אותה כאן: http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאל את אביך על הכנופיה של חיימו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה: תגובה 119769 (עם ספוילר לסוף הסיפור של חיימו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן של אחד החקק'ים כתב פעם לגלילה רון-פדר (לדעתי טרם העמית) והיא הכניסה אותו כדמות באחד מספרי "ג'ינג'י". 1באמ'שלי, באמת שחסרת ערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דע את האמת של אז, שכ"ג (אני מגיבה ל- תגובה 477060 ): באגודת הסופרים של אז התנגדו לקבל את התאומים חקק לשורותיה. (ככה דיברו באותם ימים.) ש': למה? ת': כי דווקא הם לא היו בקונצנסוס. היו אנשי ימין, והיום כבר אפשר להוסיף: היו פרענקים, תאר לך. (גם ככה דיברו אז, אולי אתה זוכר.) ש': מה? לא היו פרענקים באגודה? ת': כן, היו, אבל לא פרענקים שהיו גם אנשי ימין. אל תגזים. --- (עוד יעמידו אותי למשפט על ביטויים כאלה.) --- לגבי המידע האנקדוטלי הנוסף שמסרת: מכירה, זוכרת. --- אני לא בטוחה במה הם תומכים היום. 'תה מבין, חסרה לי רכילות אקטואלית. (הפגם יבוא על תיקונו. לא לדאוג. זמני בלבד.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |