בתשובה ליהונתן אורן, 12/12/01 15:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוסר הוא מה שעושה לי טוב, והשאר הוא התפלספות שבדיעבד |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך פסיכופט שרוצח אנשים כדי לשמוע אותם מיללים הוא אדם מוסרי בדיוק כמוך וכמוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה מענינת במאד אבל אני חושב שאתה מערבב מושגים .שים לב שעניתי בפוזה של מטריאליסט וזה אומר שהפוזה הזו לא מניחה שום דבר שבא מבחוץ, למשל מוסר מוכתב על ידי איזה דבר ערטילאי שקוראין לו יהוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין על איזה בלבול מושגים אתה מדבר. אני מחשיב את עצמי מטריאליסט (במידה בה אני מבין את המושג הזה), ולמרות זאת לא מקבל את האמירה שמוסר ואגואיזם חד הם. האמנם מטריאליזם שולל השפעה מבחוץ? במובן של "מחוץ לעולם המטריאליסטי שרק בו אני מאמין", כמובן שכן, ולפיכך ברור שבשיקולי המוסר שלי לא נכללת שום ישות אלוהית, אבל "מבחוץ" במובן של "מחוץ לאני שלי", כלומר אותו "חוץ" שכולל אנשים אחרים ובע"ח ואולי אפילו דוממים נראה לי משפיע בהחלט על התפיסה המוסרית שלי. ליתר דיוק, בלעדיו אין שום משמעות למוסר (פגיעה עצמית נראית לי מטופשת אך לא בלתי מוסרית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דני, אני חושב שהייתה כאן קפיצה מחשבתית מסוימת מצדך כשקראת כביכול בדברי שלילה של המוסר או השוואתו לאגואיזם. בעצם אני חושב שכתבתי בצורה טלגרפית מדי. בתור מטריאליסט אתה אמור להסביר עוללות האדם במונחים פיזיולוגיים. אנלוגיה יפה למוסר זה אוננות (וכמו שכתב פעם פלייבוי, בריא מאד אבל לא בזמן ארוחת הבוקר) עושים את זה בגלל שזה מסב הנאה, פיזית .האם אין המוסר יכול להיכלל בקטגוריה הזו? לכן, כל הדיון ההיסטורי/תאולוגי/מטאפיזי/איילי הוא התפלספות בדיעבד שמנסה לתפוס משהו פיזיולוגי במונחים מיסטיים (שוב, כך, אולי, תחשוב כמטריאליסט) (נדמה לי שפחות או יותר זו גם תשובת ליהונתן ארוך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורן אורן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאתה צודק. מטריאליסט אכן אמור להסביר את עוללות האדם במונחים פיזיולוגיים. אבל ''עקרון העונג'' הוא כבר הנחה פילוסופית על טבע האדם או פרדיגמה לצורכי מחקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רון, לא הבנתי. זאת עקיצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא. שים לב בתור מה עניתי, ומהפוזה הזו רוצים לראות הסבר שלא כולל מוסר שמוכתב על ידי משהו מחוץ למערכת הטבעית .אולי אתה זוכר את עקרון העונג של ידיד האישה, פרויד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, עמדה מטריאליסטית אינה מחייבת את שלילת המוסר. עמדה כזאת שוללת את המוסר הדתי (אם כי בתגובתי למעלה ניסיתי להראות שגם לאדם דתי מוסר לאו דווקא נובע מתוך הדת) ואת ה"ישים בעלי קיום עצמאי" סטייל אפלטון. היא אינה שוללת מוסר שמבוסס על הפסיכולוגיה של האדם (אני בטוח שאתה זוכר למשל את אותו "אני עליון" של אותו ידיד-נשים), והיא אינה שוללת תפיסות מוסריות שמבוססות על התועלת ההדדית של החיים בחברה (אותו ידיד-נשים דיבר על עקרון המציאות שמתחרה בעיקרון העונג). ואם אנחנו כבר בתיאוריה הפסיכואנליטית, היא בד"כ תסביר אלטרואיזם כאוסף של מנגנוני-הגנה. האני-העליון מונע מהאגו צורות סיפוק מסוימות, והדרך להשיג אותן היא השלכה של הדחפים על הזולת ואז הזדהות עמו. אנה פרויד אפילו מקצינה ואומרת שזה מנגנון הגנה שמגן מפני הפחד מהמוות: אנו משליכים חלק מהדחפים שלנו על האנשים שאנו אוהבים ואז הם נעשים חשובים לנו, אפילו יותר מעצמנו. האמת, זה קצת יותר מסובך, אבל אני מזיין את המוח יותר מדי היום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |