בתשובה להאייל האלמוני, 04/05/08 14:21
כרם ד'טרנטור 477551
"הופעת הישראלים" במאה ה14 לפנה"ס בכנען? זה תיארוך שלא מקובל גם על החוקרים השמרנים יותר. להזכירך, הפרעה הראשון שנקרא "רעמסס" שלט במצריים במאה השלוש־עשרה לפנה"ס.

ראשוני הנביאים שזמנם ברור (כלומר: שנבואתם נכתבה בזמנם) חיו במאה השמינית לפנה"ס. לדוגמה: עמוס. אני חושב שזו עדות די ראשונה לכתיבה לא ממלכתית.

יצירת שכבה רחבה (יחסית) של תלמידי חכמים היתה תופעה של ימי בית שני. ואם אתה ממש מתעקש: גם שכבת תלמידי החכמים היתה אליטה. הם הרגישו שהם האחראים על פירוש הטקסטים הקדושים.

אתה מצטט את "והגית בו יומם ולילה" מחוץ להקשרו. המקור הוא בספר יהושע פרק א':

בפסוק הזה האל פונה אל השליט ונותן לו "עצות" לשלטון נכון. אחת מהן היא שהשליט צריך ללכת "לפי הספר".

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה, עֶבֶד יְהוָה, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר ...
לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ←אחליש את ידי מלהחזיק בך וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ. חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ←תתבונן ותדבר בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל

כלומר: זוהי מצווה לשליט. לשליט יש יכולת (זמן וסופרים) לקרוא את הספר ולפעול לפיו. זוהי כלל אינה דרישה מכל אחד בעם ללמוד תורה.

אם כי יש לצייין שלפי הטענות המקובלות כיום בין חוקרי היהדות הקדומה, המגמה של פופולריזציה של הטקסט התנכ"י הגיעה בדיוק מאותה אסכולה "דברימית", אשר בין השאר שאפה לפחת את מעמדו של הפולחן. ממנה הגיעה, בסופו של דבר, ההסתמכות רק על הטקסטים הקדושים (והלימוד בהם, כדי לקבל תוצאות עדכניות) לעומת נבואה אלוהית שנפוצה בכמה זרמים אחרים של ימי בית שני.
כרם ד'טרנטור 477592
האסכולה ה"דברימית" מיוחסת ע"פ החוקרים לימי יאשיה, בימי בית ראשון ולא שני, במאה ה-‏7 לפנה"ס.
אכן בספר דברים נמצאות שתי פרשיות קריאת שמע, בהן כתוב "והיו הדברים האלה... על לבבך ושננתם לבניך ודיברת בם... וכתבתם על מזוזות ביתך". ציווי על למידה וכתיבה לעם הארץ.
כרם ד'טרנטור 477619
איפה אתה רואה ציווי על למידה וכתיבה לעם הארץ?
כרם ד'טרנטור 477787
מה לא מובן? אם הכוונה לביטוי עם הארץ, התכוונתי להמוני העם. הציווי כאן מכוון לכל העם - "שמע ישראל". "ושננתם לבניך, ודברת בם, בשכבך ובקומך ובלכתך בדרך" - לימוד והעברה לדור הבא, "וכתבתם על מזוזות ביתך" - כתיבה. מדובר על "הדברים האלה" - מערכת חוקים משפטית שדרוש ספר עב כרס כדי לתעד אותה, שהעם מצווה לדון בה בכל רגע פנוי. זה דורש מידה כלשהיא של השכלה.
כרם ד'טרנטור 477794
בעיקר של העברה בע"פ. בזמנו של יאשיהו מצאו את הספר שחושבים שהוא ספר דברים והסופרים קראו בו והפיצו את הדברים לעם. לא הוציאו אותו בהוצאה מיוחדת של 100.000 עותקים.וכתבתם על מזוזות ביתך אינו בהכרח כתיבה אלא סימון. באותה תקופה לא הפיצו בהוצאות המוניות ספרים עבי כרס. שים/י לב שתמיד מופיעים הסופרים.
כרם ד'טרנטור 477811
מש''ל - מה שרצית להניח

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים