בתשובה להאייל האלמוני, 09/05/08 11:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הים (והבריכה) הם אכן מקומות מסוכנים. אם חווית חוויה לא נעימה באחד מהם, או סתם אם הוריך החדירו בך את תחושת הסכנה (האמיתית, אם כי אולי המוגזמת) מפניהם, הפחד שלך ''הגיוני'' (עם או בלי מרכאות), ובוודאי שאינו מעוות ו''לא נורמלי'' (בהנחה ובתקווה שאינו כולל גם פחד ממקלחת) . |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפחד במקרה שלי לא כולל פחד ממקלחת, אבל זו זכורה לי כאחת העקיצות הכי מקובלות ופוגעות, בילדות ובגיל העשרה. חבל שרק בשלב מאוחר מאוד, רק בצבא, הבנתי בפעם הראשונה שאין צורך לספר לכולם על הפחד הזה, ושבתחבולות די פשוטות אני יכולה להימנע מלהיכנס למים כשהולכים לים או לבריכה, מבלי לחשוף את הבעיה שלי. לו הייתי חושבת על זה הרבה קודם, זה היה חוסך את כל העקיצות מהסוג של "אם את מפחדת מהמים אז איך זה שאת כל כך משוגעת לנקיון? תיזהרי, במקלחת יש שטפון על הרצפה, אז אל תעיזי להיכנס לשם בכלל! חחחחחחחחח!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני לא דורך על איזה עצב חשוף, אבל מסכנים הילדים שלך, גם אמא משוגעת לנקיון, וגם לא לוקחת אותם לים ואפילו לא לבריכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן לוקחת אותם לים ולבריכה, ואפילו עושה למענם (הם לא יודעים שזה למענם) תרגילי אומץ ונכנסת למים, בעזרתו של הבעל המבין והתומך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |