 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי פחד נוראי משולחנות. כלומר, הפחד הוא לא מהשולחן עצמו אלא מזה שמה שמונח עליו יפול. פעם סיפרתי את זה למישהו והוא פשוט הציע לי לשים את הדברים פחות קרוב לקצה וככה לשמור עליהם ואז הבנתי שהפחד שלי הוא בכלל אחר: אני מפחד שכל הקרש העליון יפול. כלומר בגלל הדברים שעליו, השולחן יתמוטט לתוך עצמו באיזה אופן, או יטה לצד. אין לי בראש תרחיש מדוייק כשאני רואה שולחן שעליו דברים, זו פשוט מן תחושה עמומה, מפחידה שהשולחן יפול עם הדברים שעליו. כשבדקתי עם עצמי את הסוגייה גיליתי ששולחנות ערומים, כלומר ללא דבר עליהם יוצרים גם תוחשת פחד מסויימת אבל חלשה יותר. באופן מפתיע, גם שולחנות מלאים, כאלו ללא רגליים, למשל גזע עץ עבה המשמש כשולחן גם כן יוצרים אצלי את תחושת הפחד הזו. אבל נניח מעקה בנוי כמו שיש לפעמים בתוך בתים או ברחוב, מבחינתי אפשר להניח עליהם מה שרוצים - זה לא יפול. סידרו לי פעם מבנה מאד מאד לא יציב של צלחות וכוסות שבירות על מעקה בעובי 10 ס"מ בגובה שממנו אם נופל אז נשבר והכל היה בסדר אצלי. אותו מבנה בדיוק באמצע שולחן מסיבי 140X140 יצר אצלי תחושת פחד רצינית מאד שעוד רגע הכל נשבר. אני מנסה להתגבר על זה, להבין את המקורות. דווקא הסקר היום הראה לי שאולי יש עוד אנשים עם דבר דומה. זה לא מפריע לי בתפקוד היומיומי. אולי אני אוכל קצת יותר מהר מאחרים אבל לא בטוח שזה קשור. עכשיו כשאני חושב על זה, גם העבודה שלי כוללת בעיקר עבודה מחוץ לבית, בשטח, בו כמות השולחנות מעטה, אולי זה קשור ואולי לא. - הכותב משתתף בחוג לכתיבה יוצרת (למזלי ללא שולחנות, רק דף ועט) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני שואל ובבקשה אל תיפגע, אבל התגובה הזאת היא אמיתית או שזה במסגרת תרגיל מהחוג לכתיבה יוצרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי הכתיבה, אבל אין ספק שיצירתיות יש בתגובה 478302 בשפע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה במסגרת החוג, לא אמיתי. חשבתי להשמיט את המידע הנ''ל אבל נזכרתי שלא מזמן מישהי התחזתה לחולת סרטן וגייסה המון כסף בשבילה. ומכיוון שאין לדעת לאן דברים יתגלגלו, החלטתי, לפחות ברמז, לציין שאולי הכל ממוצא ולא אמיתי. קיוויתי, ואולי זה עוד יקרה, שקוראים נוספים ילכו איתי בקו הזה ונתקדם ונתפתח עד-דלא-ידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שירקת 3 פעמים וזרקת מלח נגד עין הרע, שלא יפול עליך שולחן מבטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הדברים האלו לא עוזרים. לא אמונות ולא לחשים. אתה חיב להבין, מדובר בתחושה עמומה ביותר, כזאת שכמעט אינה מורגשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין בדיוק, כלומר אני מבין בדיוק את העמימות. הפוביה שלי מתבטאת בתור חשש עמום מעמימות, משהו לא מוגדר ועם זאת מוחשי ביותר. לא נעים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |