 |
לאלאלאלא... הטלוויזיה מקבלת 50 שדות בשנייה, ואת השדות הזוגיים היא מציגה בשורות הזוגיות של המסך, ואת השדות האיזוגיים בשורות האיזוגיות של המסך. מבחינה זו, אין לטלוויזיה "יכולת טכנית להציג רצף שאינו מורכב מזוגות של שדות השזורים זה בזה". היא (טלוויזיה אנלוגית "סילורה" ש/ל מודל '76 כחדשה) תמיד שוזרת שדות, ולמשדר אין שום שליטה על זה. מה שכן - למשדר יש שליטה עצמאית ובלתי-תלוייה על התוכן של כל פיקסל בכל שדה. ברצותו (בד"כ) ישרור מתאם גבוה בין שורה i בשדה 2n לבין שורה i בשדה 2n+1 (המשודרת כחלוף כ-250 שורות אחריה), היות שהן מהוות שורות עוקבות בפריים n, אותו הוא מבקש להציג. ברצותו - ישרור מתאם אפסי, ושני השדות העוקבים יכילו דימויים שונים בתכלית. כדי לגרום לציוד-השידור שלו לשדר שני שדות עוקבים בלתי-מתואמים כאלה, הוא יכול לחשוב עליהם כשדות ולהתערב בנקודה בה הטיפול הוא כבר טיפול בשדות (נקודה מאוחרת מאד ברצף, כיום) או לייצר פריים המכיל דימוי אחד בשורות הזוגיות שלו ודימוי אחר בשורותיו האיזוגיות. כשמסתכלים על הפריים הזה על המוניטור המשובח של הציוד בו הוא נוצר (95Hz non-interlaced), הוא נראה כמו blend סטטי של שני הדימויים. אם הפריים הזה משודר ברצף כמה פעמים, הוא יראה על הטלוויזיה כריצוד מעצבן בין שני הדימויים. אם, לעומת זאת, הוא ישודר כפריים בודד בין פריימים המכילים רק את אחד הדימויים, הוא יראה *ויהווה* פשוט ריצוד של הדימוי השני למשך 0.02 שניות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש