בתשובה לראובן, 03/06/08 9:51
יצחק בן רוזה 480084
מישהו אולי יכול להשכיל אותנו בדבר הנטייה של חוגי ימין קיצוני לכנות את יצחק רבין בשם יצחק בן רוזה (למשל תגובה 480073)? מדוע לא יצחק בן נחמיה למשל?
האם יש כאן נסיון ליצור הקשרים סמויים הידועים ליודעי חן בלבד? האם רוצים לרמז שיצחק היה ממזר ו/או שאימו לא היתה יהודיה כשרה ו/או שהוריו לא נישאו כדת משה וישראל או אולי סתם רוצים לקשר ל"רוזה האדומה" בת הרב?
האם בהסתרת שם משפחתו של אדם יש משום ביזוי והקטנה או אולי יש פה שפה "נקייה" של חרטומי הימין שאינם רוצים להיתפש בשימוש בשפת מגרשי הכדורגל?
יצחק בן רוזה 480088
כל התשובות נכונות כמובן.
יצחק בן רוזה 480093
הבהרה ואזהרה: אין ימין בעם היהודי!

בלי אצולה אין ימין.
בלי כהונה אין ימין.
בלי איכרים אין ימין.

כל אלה אינם קיימים בעם שלנו, לכן אין בו ימין, וגם שמאל אין בו.

על עצמי אני מעיד, שאין כל סיבה לקרוא לי ימין, לפחות במובן הכלכלי (אני שונא בנקאים וותאגידים למיניהם, מסרב לנסוע בכביש מספר שש, מתנזר מקניונים, ועובד לא כדי לחסוך אלא כדי לתרום לאנשים שאני אוהב). גם במובן התרבותי יש יותר מדי סיבות לקרוא לי שמאל (למשל, אני לא פוחד בכלל להיכנס לקתדרלות ולהקשיב לבאך, בעיקר בשבתות. תארו לכם שאני גם מתנגד לצנזורה-רק למימון ממלכתי של תעמולת אויב מפורשת).

למה דווקא בן רוזה? כי נחמיה רבין היה אדם שראוי לכבוד (אחד ממגיני הרובע היהודי בירושלים בפרעות של 1921), ואלו רוזה? לא ידוע לי במה הצטיינה.

ואהבתו של אדם לארצו איננה קיצונית. סליחה, היא "מטורפת". ודעתי על חוקי השפיות שכם ידוע לכם כבר מזמן.
יצחק בן רוזה 480104
ובמה חטאה רוזה כהן בת הרב והחלוצה הציונית?
אני שואל פשוט מתוך סקרנות ולא מתוך כוונה להתנגח. מה מקורו של הכינוי "יצחק בן רוזה"? בד"כ נקרא אדם ע"ש אביו. האם אין זה לקוח מטקסטים קבליסטיים כמו פולסא ד'נורא, ללמדך ששם מקומו של רבין?
יצחק בן רוזה 480109
אדם נקרא על שם אביו כשרוצים להאדיר את שמו. כדי לקלל אותו הולכים (דורכים?) על האמא.
יצחק בן רוזה 480110
נו, הרי הוא כבר ענה לך: אביו של רבין היה בעל זכויות ואין להזכירו יחד עם השיכור המגמגם שמא יטעה הקהל הקדוש וייחס גם לו חלק מהן, ביודעין או שלא ביודעין, בבחינת מעשי אבות סימן לבנים או משהו.
יצחק בן רוזה 480112
כשקוראים לאדם על שמה של אימו, מנסים לרמוז שהוא גיבור ומפקד צבאי מוכשר (כמו יואב בן צרויה).
יצחק בן רוזה 480117
כשקוראים לאדם על שמה של אימו, מנסים לרמוז שהוא נוהג בחוסר הגינות (כמו השופט בן זונה).
יצחק בן רוזה 480291
אהה !
פתאום נזכרתי למה "בן רוזה"!
כי יש שיר פרחחים רוסי ישן וידוע:

"דודה רוזה,
לא לסובב ת'תחת!
כבר כולם אומרים לך:
זה לא מדחף!"
יצחק בן רוזה 480122
אהבתי מאוד מאוד. וכשמם של מלכי בית דוד ששם אמם נזכר.
יצחק בן רוזה 480126
אז לאור תגובתך זאת, אולי בכל יש בי שמץ של כישרון לאירוניה?..
יצחק בן רוזה 480129
לא.
יצחק בן רוזה 480123
חלוצה? אולי. אין להוכיח ואין להפריך.

ושום קהל איננו קדוש בעיניי, שכן קהל, לעתים קרובות מדי, הוא לשון נקיה לאספסוף.
יצחק בן רוזה 480128
"אמו של יצחק רבין, רוזה (המכונה "רוזה האדומה"), נולדה למשפחת כהן בשנת 1890 במוגילב שבבלארוס. אביה, יצחק, היה רב והתנגד לציונות, אך רוזה ביקשה ללמוד לימודים כלליים ולמדה בנעוריה בגימנסיה הנוצרית לבנות בגומל. מגיל צעיר נמשכה אחר חוגים מהפכניים וגילתה מעורבות חברתית ופוליטית. בשנת 1919 עלתה לארץ ישראל כנוסעת סמויה בספינה "רוסלאן", הנחשבת למבשרת העלייה השלישית. תחילה התיישבה בכנרת ולאחר מכן עקרה לירושלים. כאן הכירה את נחמיה רבין, ובשנת 1921 נישאו. יצחק רבין קרוי על שמו של יצחק כהן. דרך אימו קשור יצחק רבין בקשרי משפחה לדוד הכהן (בן דודה של אימו), ומכאן למשפחות רופין, סוקניק (ידין), ידלין ואחרים." http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A...
יצחק בן רוזה 480127
על "החטא הקדמון של רוזה" (ממש כך) אפשר לקרוא ב http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_... (ואני מתנצל מראש על הקישור לטקסט המגעיל הזה)
יצחק בן רוזה 480140
לא פלא שמילשטיין יגמור את חייו הספרותיים בתחתית פח האשפה של משלשלי המלים. מה אני בכלל מדבר, הוא כבר שם, מנודה, מוקצה ולא רלבנטי.
יצחק בן רוזה 480144
אתה רוצה שאתקע לך את רשימת כל הגאונים המנודים?...
יצחק בן רוזה 480146
סוף סוף אמרת משהו חיובי. תקע לי תקע, ועוד מנודים גאוניים.
יצחק בן רוזה 480148
לצערך הרב, רוב המנודים של אתמול נחשבים לגאונים היום, ודווקא בקרב הליברלים.
יצחק בן רוזה 480196
אכן הקאתי.
יצחק בן רוזה 480197
תודה על ההפנייה. רפרפתי בקטעים מן הספר של מילשטיין (אני משער). הקריאה בו דוקא מעניינת מאוד, משום שהיא עוזרת לקורא להגדיר לעצמו קריטריונים של כתיבת היסטוריה גרועה.
יחס בין עובדות לבין פרשנויות ופסיכולגיזמים המוטה מאד לצד השני וקשר רופף מדי בין העובדות לבין הפרשנויות, הם ככל הנראה סימנים מובהקים של היסטוריה גרועה.
בעזרת אותם נתונים ועובדות המונחות לפני מילשטיין יכלתי לצייר תמונה הפוכה לגמרי של יצחק רבין. יכלתי לדבר על מוצאו ממשפחה שהיא מלח הארץ, אנשים שפעלו בעקביות ובהתמדה למען העם והיישוב על חשבון ענייניהם הפרטיים והמשפחתיים. הם הקדישו את מאמציהם להגנת העם ולטובת הכלל ולא ''עשו לביתם''. היה אפשר לשער כיצד חונך הנער יצחק לערכים של שרות הציבור והגנתו ולא לערכים של הגשמה עצמית ואפנדיזם.
יצחק בן רוזה 480198
ודאי שיכולת לצייר את התמונה ההפוכה, הרי היא במקרה גם התמונה האמתית.
יצחק בן רוזה 480246
אל תתרגז/י. גם אני רואה בנבירה ובחיפוש הבלתי פוסק של כל הכשלים והחסרונות בעברו של אדם שנרצח ע"י חברים לדעה של המחפש, עניין מגונה ומגעיל, שהוא במידה מסויימת מעין רצח שני זוטא.
הבעיה היא כזו. היסטוריה אינה מדע מדוייק. כל אדם שעשה דברים משמעותיים בהכרח עשה גם שגיאות משמעותיות. כל איש צבא מהולל בנצחונות, בודאי ידע גם נסיגות ותבוסות. חיילים נופלים ונפגעים גם בנצחונות. בפרט אצל קצינים ומפקדים, תמיד אפשר למצוא עמיתים ופקודים האוצרים בקרבם טענות ומענות כלפיהם. העובדה שאדם מסויים חשוד מראש בכוונותיו אינה מצדיקה מראש התעלמות מחקר העובדות שלו. התמונה ה"אמיתית" שהזכרת היא חמקמקה במיוחד וכל חוכמת הקורא נדרשת כדי להבחין בין היסטוריה של ממש לבין טקסט שהוא עלילת דברים ורצח אופי.

הנקודות שהזכרתי עומדות לרעתו של מילשטיין גם אם התאור/יה שלו היתה אמת לאמיתה. העובדה שיש כל כך הרבה פסיכולוגיה (בגרוש לדעתי), פרשנות (משמיצה לדעתי) ווכחנות בלתי רלאבנטית (עם אנשי המורשת של רבין) על כל כך מעט עובדות ואימות העובדות, היא אינדיקציה אחת ליכולותיו של מילשטיין כהיסטוריון.
העובדה שהפרשנות שלו רחוקה מלהיות הפרשנות האפשרית היחידה של העובדות שהוצגו היא אינדיקציה שנייה.
עניין שלישי הוא חוסר הרלאבנטיות של כל התאוריה המילשטיינית. נניח שרבין גדל בבית קר ומחוסר אהבת-אם, כיצד כל זה התבטא ביכולותיו ופעולותיו כמפקד צבאי וכמדינאי? מאחר ומילשטיין לא ממש מסביר את הקשר, דבריו נחזים להיות עלילת דברים סתם.
יצחק בן רוזה 480247
עניין רביעי הוא חוסר המורכבות: כל העובדות, לפי מילשטיין, תומכות בעמדה מסויימת. רבין אמנם לא היה אדם מושלם, אבל גם לא יכול להיות שהוא היה הרשע בהתגלמותו, ואם יש ספר על רבין (או על כל דמות היסטורית אחרת) שמתקשה להגיד מילה טובה על הדמות אותה הוא מסקר, אז הספר הזה חשוד מאד, וגורם לקורא תחושה של חוקר שמשרטט את העובדות מסביב לפרשנות המוכנה מראש.
יצחק בן רוזה 480319
הסיבה שהתרגזתי (וחלילה לא עליך, כמובן:)) היא שמילשטיין* מוכר כאן זבל מזוקק - גם מבחינה היסטורית וגם (ועוד יותר) מבחינה פסיכולוגית. מבחינה היסטורית הוא זורק, לנוחותו הרבה, את כל הדברים המרשימים שעשה רבין, גם בצבא וגם בכהונתו השנייה כראש ממשלה; מבחינה פסיכולוגית, מעבר לזה שהוא פוסק פסיקות נחרצות על דברים שאיננו יודע כלל ועיקר (האם לרוזה רבין באמת לא היה כל יחס לילדיה? מאין הוא לקח את זה?), הוא גם לא יכול להסביר במסגרת ה"תיאוריה" שלו איך זה שרבין היה אדם חם כל כך. מבית קר מהסוג שהוא מתארר לא יוצאים אנשים שכל מכריהם מעידים שהיו חמים ומתעניינים בזולת.

וודאי שאתה צודק שהאמת ההיסטורית היא חמקמקה במיוחד,וודאי שיש גם יותר מאחת (אני מודה שהמציאות מורכבת). העניין הוא שישנם בכל זאת כמה תיאורי מצב שאינם נכללים במרחב האמתות האפשריות, וזה של מילשטיין נמנה עליהם באופן מובהק.

___________
* למען הגילוי הנאות: אני שונאת את מילדשטיין באופן אישי. יחד עם זאת, אין לי ספק שהייתי אומרת את אותם דברים גם לולא שנאתי זו.
יצחק בן רוזה 480320
את מכירה את מילשטיין באופן אישי?
יצחק בן רוזה 480366
היכרתי. זו לא הייתה מהחוויות הקסומות בחיי.
יצחק בן רוזה 480340
מה מרשים כל כך בשלוש תבוסות מחפירות בזו אחר זו?
מה מרשים כל כך באי התכוננות למלחמה בשלוש חזיתות-ובהצטלמות שחצנית לאחר הניצחון, דווקא בחזית שבה היו הכשלונות המחפירים ביותר? (גבעת התחמוושת, סמטת המוות..)?
מה מרשים כל כך בהתעלפות של מפקד עליון ערב המלחמה?
מה מרשים כל כך בהיזרקות מתפקיד השגריר בוושינגטון?
מה מרשים כל כך בעברית העילגת שלו?
מה מרשים כל כך בנטיות הרודניות שלו ("אני אנווט", "בלי מגץ ובלי בצלם")?
מה מרשים כל כך בספיגת הפתעה מוחלטת מהמרד הערבי של 1987-ובהענשת חפ"שים על כך שהם בסך הכל מילאו פקודות?
מה מרשים כל כך בגירוש-הרחקה-החזרה-הצחקה של 410 החמאסניקים?
מה מרשים כל כך בפוליטיקקר המגשים-בערוב ימיו-את מדיניותו של יריבו הנצחי?

ומעל לכל-פולחן אישיות מזרחי שגרתי, בלי שום הישגים שיצדיקו אותו, איננו מרשים אותי בכלל.

ואני חוזר ומציע לכם לצחצח את הדרכונים הזרים.
יצחק בן רוזה 480365
על אלה תבוסות אתה מדבר?
אם אינני טועה, מלחמת 67 הצליחה מעל ומעבר. הוא היה הרמטכ"ל.
העברית שלו לא הייתה כה עילגת. ביטויים כמו "נפולת של נמושות", או "הפודל של פרס", גם אם תוכנם בעייתי, מצביעים בהחלט על שליטה יצירתית בשפה.
גירוש החמאס והססמאות נגד בג"צ ובצלם היו רעים מאוד, אבל מולם עמדו הישגים רבים - כולל, כמובן הגשמת "מדיניותו של יריבו הנצחי" - שיריבו הנצחי לעולם לא היה מעז או מצליח להגשים.
יצחק בן רוזה 480462
א. חזית ירושלים היתה ערימה של כשלונות מחפירים: נתחיל בזה שבכלל לא ידעו אם חוסיין יילחם או לא; הלוחמים נכנסו לסמטאות המוות בלי מפות; לא בטוח שהיה צורך בפריצה ושלא ניתן היה להסתפק בכיתור; גבעת התחמושת היא בכלל בזבוז מחריד של דם צעיר; ברמת הגולן המלחמה נפתחה רק ביום האחרון, בלחצם של מתנחלי מפא"י, המכונים בלשון נקייה "קיבוצניקים", להוריד להם את הסורים מהראש-וגם שם היה בזבוז עצום של דם צעיר (מעניין למה זוכרים דווקא את הבזיון של תל פאחר ולא את העבודה הנקייה יחסית בתל-עזזיאת);
אז מה אם הוא מטומטם שעלה לגדולה? זה משנה לו את תוכן המוח? זה מוחק לו את כל הכשלונות הישנים?

ממתי התעלפות של מפקד עליון ערב המלחמה(שהוא תכנן, לכאורה, בכשרון כזה) היא לא בושה וחרפה בלתי נסבלת?
מענין למה איזנהאור לא התעלף ערב הנחיתה בנורמנדי...

וממתי נסיגה חד צדדית, וגירוש אלפי בני עמך מהבית(ואפילו הבטחה לגירוש)-תמורת עוד ועוד סדרה של הצטלמויות ברגע הנכון (כאמור וכראוי להיאמר-מומחיותו היחידה של יצחק הקדוש) היא הישג -ועוד הישג גדול?

תודה שהסברת לי למה אני , למרות הכל, לא מצליח לשנוא את פרס-כי הוא בכל זאת לא אך ורק היה חובב הצטלמויות ריקני כל חייו (אם כי לאחרונה הוא מתחיל לאמץ את המנהג היצחקי הזה, ובאדיקות יתירה). אני חושב שהוא פשוט לא רצה להחריב עשרות מפעלי חיים פרטיים ומפעל לאומי מפואר אחד תמורת הצטלמות.להזכירך-סבסטיה קמה בימי פרס! מספר היהודים בגולן גדל דווקא בימי פרס!

אגב, נא לרשום עוד מאה אלף מכות חשמל למורה שלך בהבנת הנקרא-לא הגירוש הוא הכישלון, אלא החזרתם.

ועוד לא דיברנו על פולחן האישיות הממלכתי שהתחיל הרבה לפני הרצח.

ונניח לרגע שהוא אכן גאון הגאונים. עדיין לא הוכחתם לי שהוא היה צנוע....
יצחק בן רוזה 480473
מלחמה שהסתיימה בששה ימים תוך כיבוש שטחים גדולים כל כך ובמספר קורבנות גדול אך לא ענק יחסית לנצחון? זה דורש תכנון מעולה.
התעלפות איננה בושה בלתי נסבלת. גם מפקד עליון הוא בן אדם.
אין שום בעיה עם המורה שלי בהבנת הנקרא. לא חשבתי לרגע שבעיניך הבעיה עם מגורשי החמאס הייתה בגירושם. אבל זו הבעיה בעיניי.
יצחק בן רוזה 480537
הוא קודם כל מפקד עליון.
לא רבין השיכור, השחצן והפחדן ניצח, אלא נאצר השחצן והמטומטם הפסיד.
וכאמור לעיל-מעניין למה איזנהאור לא התעלף לפני ה-‏6 ביוני, ולמה בונפארטה לא התעלף ערב אוסטרליץ. ומעניין איך הוא הצליח להתעורר בדיוק בזמן להצטלמות השחצנית שלו בעיר העתיקה.
יצחק בן רוזה 480551
האמנם? זה הרי לא היה נאצר לבדו. הנצחון היה גם בירדן ובסוריה.
יצחק בן רוזה 480609
אז הלגיון הערבי נלחם דווקא בגבורה מעוררת כבוד, עד כדי כך שהצנחנים שיצאו בשלום מגבעת התחמושת כתבו על הקברים של הירדנים-פה נפלו 21 חיילי אויב אמיצים.

מול סוריה,כאמור לעיל, היה גם כן לפחות בזיון מיותר אחד (תל פח'ר), שהפך, כמובן, לעוד יצירה של הלקקן הממלכתי חיים חפר. (אגב, "מסדר הנופלים" שלו לא מעלה באפך ניחוח וואגנרי-משהו?..כלום אין כאן ניסיון ליצור איזה וואלהאלה עברי מגוחך?) מעניין למה לא הפעילו את חיל הים נגד סוריה, בעיקר לאור העובדה שהערבי פוחד מהים, והניצחון הימי היחיד של הסורים היה ב-‏656 לספירה. העיקר-נאצר היה מקור ההשראה היחיד למלחמה, ונגדו היה באמת ניצחון גדול. אבל בטח לא בזכות יצחק בן רוזה.
יצחק בן רוזה 480628
71 חיילים ירדנים אאל"ט
יצחק בן רוזה 480863
אני זוכר תמונה של גבעת התחמושת וכתוב שם על שלט, אאם כי באנגלית "פה נפלו 21 חיילי אויב אמיצים". מישהו טרח למחוק באיקס את "אמיצים". לא ברור למה. כשחור-חולצה אמיתי, אני תובע לחלוק כבוד גם לגיבורי האויב.
טעות פרוידיאנית? 480912
על גבעת התחמושת נפלו 21 חיילי צה"ל ו-‏71 חיילים ירדניים.
כ"שחור-חולצה אמיתי", נראה שמושג האוייב קצת מבולבל אצלך.
טעות פרוידיאנית? 480997
סליחה. אתה יריב ראוי לי. מכל מקום, זה רק מחזקעוד יותר את הטענה שחזית ירושלים היתה בזבוז מחריד של דם צעיר.
גיליוטינוב בן מינכהאוזן 480559
סיפורים מהלכים בין חיילי מילואים עד היום על פחדנותו של אריק שרון על סף חציית התעלה, ומגדילים לעשות אלה המספרים שדאג יותר לבטחונו שלו ופחות לבטחונם של אחרים. אלא מאי? - אלה לא מן הסיפורים שהגיעו לתקשורת. בדברים מסויימים שרון היה חכם בהרבה מרבין המסכן, והשכיל לאסוף סביבו יחצ"נים - עוד לפני שהמונח היה בשימוש ועוד לפני שקיבלו על זה שכר שמן - יחצ"נים-בהתנדבות שדאגו ליצור לו תדמית של גיבור ללא חת.

הסיפור על ה"התעלפות" של רבין התחיל בסיפור אחר, על כך שהוא "לא הרגיש טוב". הרבה לפני גלגול ה"התעלפות", הופיע סיפור שהוא כנראה הקרוב ביותר לאמת, על תשישות רבה ורופא שנתן לו זריקה שהרדימה אותו ללילה ועוד חצי יום. זוהי במקרה גם הגרסה המופיעה בקוים כלליים בויקיפדיה, מבלי להיכנס כרגע לדיון על כך שויקיפדיה אינה סמל לאמינות וכולי וכולי. ה"התעלפות" הופיעה שנים אחר כך, ובכל מקרה רבין לא "התעורר בדיוק בזמן להצטלמות השחצנית שלו בעיר העתיקה", אלא לפני פרוץ המלחמה.

הדבר היחיד הבטוח בכל העניין הוא שמי שהתחיל בהפצת הסיפור הוא ויצמן. אין לדעת איך נוצרו לסיפור הזה מאות גרסאות שונות מקצה ועד קצה של הדמיון האנושי, אבל אין ספק שזה לא קרה במקרה ולא בטעות.

כמו במקרים אחרים, גם כאן - אנשים קטנים, עלובי נפש, אחוזים שנאה, קנאה וקילוגרמים של מרירות אישית - מוסיפים עם השנים, כפי שניתן לראות יפה בדיון זה, עוד ועוד דיסאינפורמציה. בדיון זה ניתן להבחין שלא משנה אם זה לגבי רבין או בכל נושא אחר - הדיסאינפורמציה, חלקה תקשורתית, חלקה סתם רכילותית - מעורבת במיזנטרופיה חסרת שליטה, בקשיי זכרון חמורים ובחשיבה אסוציאטיבית מדי - אוכלת כל חלקה טובה, אם היתה בכלל אי פעם חלקה טובה. השלב הבא בתגובות שלך יהיה שדניאלה וייס היא גלגול נשמתה של האפיפיורית יוהנה וכי יש למנותה לאלתר כרמטכ"ל וכמשיח ישראל, ושסלע המלח ההוא שנראה כמו הגברת לוט, בדרך לסדום - הוא-הוא גלגולו ועונשו הנצחי של יצחק רבין על כל חטאיו, ולא חשוב אם הם אמיתיים ובדוקים או מדומיינים בקדחת השטנה הלוהטת במוח שאיננו מוצא לו מנוח.

אתה לא יודע מה היה עם נפוליון או עם אייזנהאואר לפני, אחרי ותוך כדי. אף אחד מאיתנו לא יודע מה היה בדיוק בחדרי חדרים ב-‏1805 או ב-‏1944, ואתה הרי מפליא שלא לדעת עוד יותר מכולם ביחד. אתה הרי מברבר על "בנו יחידו" של ג'ון לנון, אב לשני ילדים, ועל רוצחו - והרי זהו רצח שאירע בדצמבר 1980! - לפני פחות מ-‏28 שנים! - ואפילו על המקרה הזה, שקרה בימיך-אתה - אפילו את פרטי המקרה הזה אתה מצליח שלא לדעת וגם לא לברר לפני שאתה מברבר.
גיליוטינוב בן מינכהאוזן 480610
אפילו שונאיו של בונפארטה לא האשימו אותו בפחדנות (והיו לו די והותר שונאים, הן לפני מותו והן אחריו).

ונסה להפריך את הטענה שהמפקד האמיתי במלחמה היה דווקא דיין, ושחזית ירושלים היתה ערימת כשלונות מיותרים ומחרידים.

אגב, נסה להפריך גב את הטענה שיצחק בן רוזה תמיד ידע להצטלם ברגע הנכון.

דניאלה וויס עשתה, או נסתה לעשות, מה שמדמנת ישראל מתעקשת לא לעשות כבר מזמן.
גיליוטינוב בן מינכהאוזן 480614
''ונסה להפריך את הטענה שהמפקד האמיתי במלחמה היה דווקא דיין'' - כל הספרים שסוקרים את המלחמה מפריכים את זה. דיין הוצנח לממשלה ברגע האחרון משיקולים פוליטים ולקח לעצמו הרבה קרדיטים שלא הגיעו לו (כך למשל מנע מאשכול לתת הוראה לכבוש את הגולן ולאחר מכן יזם אותה בעצמו ולקח את הקרדיט כאילו זו הייתה החלטה שלו). את ההצלחה במלחמה יש לזקוף לזכות אשכול, רבין ואלופי המטכ''ל שהכינו את הצבא למלחמה.
יצחק בן רוזה 480645
א. מלחמת ששת הימים: מי שמסתמך על ארועים כאלו ואחרים שהיו בהם כשלים (להבנתי בעיקר ע"פ דעתך האישית), כדי להסיק שהמלחמה כולה היתה "תבוסה מחפירה"/"כשלונות מחפירים", מרויח לעצמו ביושר את החשד כי הסיבה האמיתית לטענתו היא שהמלחמה ההיא נקשרת איכשהו לשמו של יצחק בן רוזה. באותה הזדמנות הוא גם מרויח ביושר את התואר של דמגוג פוליטי.

ב. גם אם יש בכך מידה לא מבוטלת של "אד הומינם", אני חייב לומר שלעניות דעתי אלמלא אותה "תבוסה מחפירה" כבודו לא היה זוכה לשפוך את מרירתו עלינו וקרוב לודאי שכלל לא היה נאלץ להכיר אותנו מקרוב.

ג. כיבוש רמת הגולן החל ביום לפני האחרון ונמשך יומיים שזה בערך שליש ממשכה של אותו "כשלון מחפיר".

ד. באשר לפנייתם של "מתנחלי מפא"י, המכונים בלשון נקייה "קיבוצניקים", להוריד להם את הסורים מהראש", אני מניח שכבודו מתיחס בזלזול זהה לבקשות דומות ועדכניות יותר של תושבי שדרות וגבול עזה.

ה. לגבי פחדנותו של שרון, כנראה שמדובר במעין רויזיוניזם היסטורי. דובר הרבה על הקפדתו של שרון להמצא תמיד סמוך מאוד לקו החזית ממש. הדברים הללו עוררו את סקרנותי מאחר והם נחזים להיות חלק מפולחן הגנרלים של 67-73 ואולי אפילו תוצר של יחצ"ני בחירות של שרון. שאלתי אדם שאינו נמנה על אוהדיו של אריאל שרון אך היה שם כפקוד של שרון והוא אישר לי שהתאור למעלה נכון.

ו. לגבי אייזנהאואר "לפני ה-‏6 ביוני", אני חושב שאתה טועה.
יצחק בן רוזה 480862
א. אני חוזר ותובע מכם להוכיח לי שחזית ירושלים בששת הימים לא היתה ערימת כשלונות מחפירים שעלו ביותר מדי דם צעיר.
ד. אכן, כולנו מתנחלים, כולנו יהודונאצים, כולנו סרטן בגופה של האומה הערבית והאסלאמית. מתנחל זאת קללה אך ורק בעיניכם. נשגב מבינתי למה כיבושי מפאי ב-‏1948 טמאים הרבה פחות מכיבושיה ב-‏1967.
ג. כמו שכתב תאודור מומסן על הינצלותה של רומא מכיבוש בידי חניבעל, "לפעמים חיילים טובים מתקנים את קלקוליהם של מצביאים גרועים".
ו. נא להוכיח זאת. "ואשתו של קיסר חייבת להיות נקייה לא רק מאשמה אלא גם מחשד".

התבוסות שדיברתי עליהן בהתייחסותי הראשונה ל"עושה שלום במרומיו" (הייתכן שהכוונה לכל אלה שמרגישים מרומים בעקבות עשיית השלום שלו?), הן שלוש השיירות שהוא פיקד עליהן בתש"ח, ושכל נוסעיהן נפגשים מדי שנה בשנה על לוחות זיכרון למיניהם.

ה. נא למסור מאה אלף מכות חשמל על הלשון, לפחות אלף בעיטות בנעלי-צנחנים, וחמש מאות סטירות לחי בכפפת ברזל מלובן, למי שחלם אי פעם לחתום על הבגרות שלך בהבעה עברית.
יצחק בן רוזה 480881
ה. ההתבטאות שם אכן היתה מסורבלת. שאלתי אדם, שידוע לי כמתנגד פוליטי של שרון, על הטענה כי שרון בניגוד למפקדים רבים במלחמת יום כיפור, הקפיד כל הזמן להמצא קרוב מאוד לקו החזית וליד הארועים. האדם ההוא אישר לי בעדות מכלי ראשון כי התאור הזה נכון. מכאן שתאוריך על פחדנותו של שרון הם חסרי יסוד. כנראה במוחך התערבבו תיאורי הפחדנות של רבין אצל מילשטיין עם שרון.
יצחק בן רוזה 480926
ה1. אולי אתה מתבלבל בין חזנוב, שאא"ט לא דיבר על פחדנותו של שרון, לבין תגובה 480559 שלי? מה שכתבתי בתחילת התגובה ההיא הוא נכון, אך לא אכנס לפירוט רב מדי. מכל מקום, מדובר באופן השמירה הפיזית על גופו של האדם עצמו, ולא על טווח הקרבה או הריחוק לקו החזית (ב"על סף חציית התעלה" לא התכוונתי למרחק. הביטוי "על סף" עוסק לעיתים בזמנים ובסיטואציות, ולא בהכרח במרחקים - "זה קרה כשהייתי כבר על סף סיום התואר...", "הוא הפחיד אותי, הייתי ממש על סף התעלפות...").

ה2. העניין הלשוני שהפריע לחזנוב בסעיף ה' שלך הוא, כנראה, הביטוי - "מאחר והם נחזים להיות...". הבעיה היא לא בדיוק בסרבול אלא בכך שזהו תרגום מילולי של "appear to be" - צורת ביטוי ש"הולכת טוב" באנגלית, אבל אינה מתקבלת כל כך על הדעת במבנה העברי. ועוד משהו קטן: מקובל "מאחר ו-", אבל נכון - "מאחר ש-". לדעתי הטעויות האלה לא היו צריכות להביא לתגובת מכות החשמל של מר חזנוב, אבל דעתו שונה משלי והוא בטוח שהמכות הללו הן בדיחה מוצלחת עד כדי כך שיש לחזור עליה מאה פעמים לפחות.
יצחק בן רוזה 481033
אין לי אלא להתנצל בפני מר חזנוב ולהעיר כי אם תרצה לשכנע אותי בדבר פחדנות אישית של מר שרון תצטרך להתאמץ יותר.
לא כל חזנוב הוא דרויאנוב 480932
ה1. חזרת כבר ארבע או חמש פעמים על מכות החשמל, בצירוף ברזלים מלובנים, בעיטות בנעלי צנחנים ועוד מרעין בישין. זאת מין בדיחה כזאת? בדיחה, בדומה לטמפון ובניגוד לפזמון - היא עניין לשימוש חד-פעמי. אולי תנוח קצת ותחשוב, ואז תהגה איזו תפלות אינפנטילית חדשה ורעננה יותר?

ה2. התאפקתי כמה זמן, וכמו שכבר ציינה כאן העפרונית, להתאפק זה לא בריא. אז כיון שאתה שש כל כך לנזוף באנשים לגבי העברית שלהם (וההיסטוריה, והבנת הנקרא, כשהבעיה היא דווקא אצלך בדרך כלל), אגלה לך משהו קטן: זה מוזר שבתור מתרגם אתה משתמש במקף באופן לא נכון ומתבלבל, ברבות מתגובותיך, בין המקף לבין הקו המפריד. אולי זה יעזור לך:

לא כל חזנוב הוא דרויאנוב 480941
למה ללכת רחוק, כשאפשר למצוא את זה כאן: דיון 76
לא כל חזנוב הוא דרויאנוב 481012
איזו עליבות נפש מצדי, להסתפק רק במכות חשמל ובבעיטות!
אלו המתעלליפ באהובתי בת האלמוות ראויים להשלכה ממטוס מעל הר געש, לשבוע בבוקר עקרבים, או ללילה במאורת זאבים רעבים, לאחר מריחתם (של המתעללים) בדם כבשים חם וטרי!

וזאת גם כביטוי לאהבתי לזאבים בפרט ולכל חיה שאיננה דו רגלית וחסרת פרווה ונוצות, מאז שקראתי (שלוש פעמים!) את "כל חיות הבר אשר ידעתי" מאת ארנסט סיטון-תומפסון.
יצחק בן רוזה 480357
רבין? חם? מאיפה הגעת למסקנה הזו?
הוא לא היה איש-רעים להתרועע, נרתע ממחוות חיבה גופניות, קימץ במחמאות, ובניגוד לשטות שאמר עליו קלינטון, הוא לא היה חבר שלו.
יצחק בן רוזה 480364
כל האנשים ששמעתי שהכירו אותו, בצבא ובכנסת ובמקומות אחרים, אמרו שהוא היה אדם חם ואנושי מאוד. שהוא זכר תמיד לשאול לשלומם ולשלום משפחותיהם, היה מתעניין בחייהם ובדעותיהם, ובאופן כללי היה יוצר קשר בלתי אמצעי ומאוד לא מתנשא.
יצחק בן רוזה 480464
כן, ממש!

"נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים" (דבריו על כל הודי ישראל מעולי ארצות האסלאם).

"אני אנווט".

"אתם יכולים להסתובב כמו פרופלורים"
"אם נצרים יישוב, אני קוגלאגר" (דוגמה נהדרת גם לצניעות וגם לצחות לשון, כמובן...).

ועוד לא דברנו על העדפותיה של רעייתו בלחיצת ידיים ("עדיף לערפאת ולא לנתניהו"), שעליה, כמו שאומרים בויצמנית, "הוא לא הוריד לה אפילו פליק".

אגב, מספר מכריו של יצחק הקדוש אחרי הרצח מזכיר לי משום מה את מספר נוסעי אלטלנה אחרי 1977...
יצחק בן רוזה 480471
''נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים'' היא פנינת לשון של מוטה גור. לא של רבין. היא הייתה מכוונת לקבוצה מאוד מסוימת של מפגיני ליכוד מאוד קולניים.
עם זאת, הפרשנות כאילו היא נובעת מתחושת התנשאות על פני יהודים מארצות האסלאם, יש לה על מה להתבסס.
יצחק בן רוזה 480474
ה"אני אנווט" עם ה-א' הצרויה היהה אכן בעייתי, אבל הסלנג בציטוטים האחרים הוא מה שהוא - סלנג. לא עלגות.
רעייתו לא שייכת לעניין, ועם כל חסרונותיה היא הייתה רחוקה מלהיות שרה של ביבי. ואיך יכול היה להוריד עליה פליק? הוא לא היה מכה נשים, תודה לאל.
יצחק בן רוזה 480478
אדוני הנכבד, מר כזבנוב הקדוש: "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים" היתה התבטאות מכוערת ואומללה של מוטה גור ולא של רבין.

ההתבטאות האומללה הזאת נפלטה מפי מוטה במערכת הבחירות הסוערת ביותר עם הפרובוקציות המשולחות-רסן ביותר מצד ראש ממשלה (בגין) שידעה ישראל, הבחירות לכנסת ה-‏10 ב-‏1981. וככל שהיתה מכוערת ואומללה - ההתבטאות הזאת בכל זאת לא היתה "דבריו על כל הודי ישראל מעולי ארצות האסלאם", אלא כוונה אל גדודי המתפרעים המקצועיים מטעם הליכוד, שהיו מגיעים לאסיפות הבחירות של המערך בהסעות מאורגנות, מצויידים בעגבניות רקובות ומתורגלים היטב בתנועות מזרחיות וב"אמא של פרס ער-ב-יה!".

מה רע ב"אני אנווט"? רצית שגם רבין יהיה חנפן צבוע כמו שאר הפוליטיקאים, והוא לא השביע את רצונותיך? אז אולי כדאי שתריץ לראשות הממשלה את האהוב השעיר מתגובה 480465, שבודאי יידע ללקק כמו שצריך לכל מי שצריך.

והג'נטלמניות היתרה של מר רבין כלפי הגברת רבין ז"ל חיסלה לו את הכהונה הראשונה וקילקלה לו כל מיני רגעים בכהונה השניה, זה נכון. חייהם של הזוג רבין עלו מדי פעם על שרטון, כמקובל בחיי הנישואין, אך עקב אירועים מסויימים, קשים, מן הצד המבוגר במשפחות של שניהם, הוא היה מחוייב כלפיה, לא יכול היה לזרוק אותה לכלבים על מזבח הקריירה שלו ונשא באחריותו זו עד הסוף.

ואגב, לגבי עניין ה"פליק", לא הבנתי בדיוק. בוא נעזוב לרגע את ויצמן ונתרכז בך: האם אתה דוגל בהלקאת נשים כאמצעי חינוכי? תשובת כן/לא ישירה וישרה תתקבל בברכה.
יצחק בן רוזה 480539
הבהרה ואזהרה: אהובי השעיר לא מלקק לשום נתחי בשר דו רגליים, המעזים לקרוא לעצמם "בני אדם". אפילו אותי הוא נושך כשמתחשק לו (ולפעמים בצדק). כי הוא מגזע שנקרא "כלב פרעה", והוא אכן חושב כמו מלך.
יצחק בן רוזה 480613
לענייננו: מכות הן שיטת חינוך גרועה, כי הן מולידות אך ורק פחד.
פחד הוא רגש קטן, וממנו לא נולדות שום יצירות אמנות גדולות. אני מעדיף חרדה, העשויה להפוך לציור אקספרדיוניסטי או לסרט אקספרסיוניסטי.
יצחק בן רוזה 480470
מוזר. אני דווקא שמעתי שהוא היה חצי-אוטיסט, ובכלל לא סחבק. (אבל עם זאת לא מתנשא)
יצחק בן רוזה 480475
אינני יודעת איפה שמעת את זה, אבל נראה לי שרוב מוחלט של ההתרשמויות האישיות ממנו היה הפוך.
יצחק בן רוזה 480534
אז בעריצות הנאורה שחייבת לקום פה בהקדם, לפני שכולנו נשכב עם אבותינו, בטרם עת, יהיו מבדקי שכל-ישר לכל מי שמתכוון לשרת את הציבור!
יצחק בן רוזה 480603
מי חצי אוטיסט? אהובי השעיר?!
יצחק בן רוזה 480538
הוא התכוון, כנראה, חם במובן ''רגזן''.
יצחק בן רוזה 480219
כן, ממש!..
הירדמות באמצע הקרב היא דוגמה לערכים?
הכנה גרועה כל כך למלחמה בשלוש חזיתות היא הקרבה של משהו, מלבד של המון דם יקר?

האמנם עברית עילגת בנוסח "תומחת", ו"לבנונים" (במשקל "אמנונים") היא סמלו של מלח-ארץ כלשהו?

ולא זכור לי שיצחק בן רוזה חי באהל דל במשך רוב ימיו.

אתה גם לא תצליח להכחיש את תאוותו להצטלמות בתנוחות של מצביא גדול, ואת עצם העובדה שהוא אכל רוב ימיו מקופת הציבור, במקום פשוט להניח את הסטן החלוד שלו מיד עם חתימת הסכמי 1949 (למיטב זכרוני, אפילו בשדה בוקר לא ראינו אותו...).

אגב, נא למסור עוד מאה אלף מכות חשמל, ועשרה מיליון בעיטות מגף גם למורה שלך להסטוריה, וגם למורה שלך לשכל ישר ולאזרחות:

"העם והיישוב" אינם מילים נרדפות לשלטונה של מפא"י. לתקוע לכם שוב את התותח הקדוש??? את "עונת הציד" על אלו שהעזו לא להכיר בשלטונה של מפאי במדינה שטרם קמה?

אגב, הידוע לכם איך קרא ההיטלריונגר לשעבר הלמוט אוסטרמן, המכונה גם אורי אבנרי, לאס-אס? "הפלמ"ח של גרמניה".

הידוע לכם איך אחד מראשי מפאי קרא לפלמח? "צבא פרטי, כיתתי ומפלגתי".

תהליך שלום שמח , ותתחילו לצחצח את כל הדרכונים הזרים שלכם.
הדרכון זר 480270
יש שלוש פרשות בספר ויקרא שאתה מבטל כאן.
הדרכון זר 480294
העיקר שאני תומך בהתלהבות בציויים של פרשת "כי-תצא" (ואת בניגוד גמור לדעת עכברושי התלמוד המעזים לקרוא לעצמם "רבנים").

נא לכתוב לכם על כל הקירות: צביקה אמנם יהודונאצי חשוך מרפא, ומסרבה להעריץ את כל האלילים הנכונים, אבל הוא לא גזען!
האם אתה סובל מפוביה כלשהי? 480305
דיון 2975
יצחק בן רוזה 480183
אולי גם יש (בעיניהם) בושה באם סמכותית שאישהּ עומד בצלה. בלי אב גברי, לך תדע מה יצא מהילדים.

מי ייתן וחזנוב ינמק ישירות.
יצחק בן רוזה 480226
לא, פשוט הייחוס היהודי הוא לפי האם ולא לפי האב. זה הכל.
את יצחק הקדוש עצמו אני שונא, ולא את כל משפחתו.
יצחק בן רוזה 480234
אז למה אף פעם לא שומעים על מנחם בן חסיה, בנימין בן צילה, צבי בן ריזא או רחבעם בן מינה? בקיצור, שטויות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים