בתשובה לעורב נבוך, 11/11/07 19:10
''שמע קולי אשר ישמע בקולות'' 480373
באיחור היסטרי.

העורב הנבוך כתב:
"אני חושב שנכון יהיה לנתב את הדיון על דרך השלילה: אשמח אם מי מהנוכחים יוכל לתאר, כיצד יכול היה להיווצר יקום ללא התערבות ראשונית של ישות אקסיומטית, הקודמת לו ועומדת, במלוא המובנים, מחוצה לו?"

אני לא חושב שהטיעון האנתרופי מחזיק מים, במיוחד משום שזה אינו הטיעון האנתרופי אלא הטיעון הטלאולוגי.

זה בצד, אפשר להעלות כמה טענות נגד לטיעוניך. אסתפק באחד. הטיעון הבסיסי שלך הוא שקיום החיים תלוי בצירוף של כל כך הרבה מקרים, עד שקשה להניח שהם אקראיים ("אילו היו שונים במעט מאלה הידועים כיום, היווצרות הפחמן בכוכבים לא הייתה אפשרית").

בעייתו הבסיסית של הטיעון הוא שהוא "סתמי" מנקודת מבט לוגית, ואפשר להציב אותו ביחס לכל אירוע שהתרחש, שכן כל אירוע ניתן להבנה כצירוף של אינספור צירופי מקרים. לדוגמה, אילולא התאחרה פגישת העסקים שלי, היא לא הייתה מסתיימת בחמש ושלושים, ואילולא הסתיימה בחמש ושלושים, לא הייתי עייף, ואילולא הייתי עייף, לא הייתי מחליט לגלוש באינטרנט, ואילולא החלטתי לגלוש באינטרנט, לא היה עולה על דעתי לגלוש לאיל הקורא, ואילולא גלשתי לאיל הקורא, לא היה עולה על דעתי לחפש את הדיון הזה, ואילולא היה עולה על דעתי לחפש את הדיון הזה, לא הייתי קורא את תגובתך, ואילולא הייתי קורא אותה, לא הייתי מעלה על דעתי להגיב עליה. האם משמע שהייתה חייבת להיות כאן התערבות של "ישות אקסיומטית, הקודמת לו ועומדת, במלוא המובנים, מחוצה לו"? במלים אחרות, הטיעון שלך הוא אד איגנורנטיום קלסי – אתה טוען כי כל אירוע שאין לנו הסבר מלא וחד משמעי לו, דורש מאיתנו לקבל כסביר טיעון אחר ומרחיק לכת מאוד.

בעיה אחרת, היא שאתה תובע הוכחת אי-קיום, ועניין זה אינו אפשרי כלל. אני יכול לטעון כי גילוי תאימויות מסוימות במציאות כופה עלינו לברור בין שתי אפשרויות: או שהדברים אירעו באופן אקראי, או שתכנן אותם שלמה פזטל משיכון יוספטל, ומבחינה עקרונית התקפות של הברירה הכוזבת הזו תהיה זהה לשלך.
''שמע קולי אשר ישמע בקולות'' 480376
אני חושבת שהתבלבלת. אין שום שלמה פזטל בשיכון יוספטל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים