בתשובה לרון בן-יעקב, 15/12/01 20:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי רון, אני לא מתמצא הרבה בתחום הדיון הזה, אולם קראתי לאחרונה שאחד הטרנדים החשובים בנושא שאתה מדבר עליו הוא זיהוי דפוסים Pattern Recognition. לדוגמה, שחקן כדורסל שמעופף כציפור אל כדור חולף ומטביע אותו ברשת אינו עושה חישוב של מסלול פרבולת הכדור. התנועה "האינסטינקטיבית" שלו היא תוצר של זיהוי מצטבר של דפוסי תנועת כדור במצבים כאלה. לזיהוי דפוסים, כך הבנתי, יש חלק גדול מאוד בפעילותינו הקוגניטיבית והמוחית, כלומר, ה"חישוביות", כבודה במקומה מונח, אבל היא ממש אינה כל הסיפור. רון, מה דעתך על הטענה הזו? התוכל להסביר איך משתלב נושא זיהוי הדפוסים במודל שהצגת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון, נשמע מעניין מאד. אני לא חושב שהמודל שהבאתי טוען שהחישוביות היא כל הסיפור. להיפך High-Order Experiences הם הגרעין והחישובים שהמוח עודה באים על סמך מידע חוויתי/תחושתי. הבאתי דוגמא למודל חישובי מסוג רשתות-ניורונים כדי להראות שיש איזה פיתוח במדעי המחשב שמנסה לחקות פעילות מוחית ושהרשות הללו מיושמות כיום במערכות זיהוי שונות .מעניין רק שמודל רשתות-ניורונים פותח לפני שמהמודל התיאורטי HOT/HOE נוסח. כמו כן ,גם רשתות-ניורונים וגם HOT/HOE מסתמכים יותר על מידע או יותר נכון על העברת מידע בין רמות שונות ,כך שגם זרימת המידע וגם העובדה שרמה "עליונה" מזהה פעילות ברמה תחתונה - שני הקריטריונים הללו מגדירים תודעה. תודעה כיחס ולא כמהות. אז אם אני אנסה לראות איך כדורסלן מבצע הטבעה ,אולי המוח קולט באופן רציף נתונים מהשטח ומתרגם אותם לשינויים שריריים קטנים. ובכל זאת ברור שיש פה חישובים כבדים ביותר שנעשים על ידי המוח על סמך מידע משתנה ולאור מטרות שמקודדות בזכרון או במה שאולי אפשר לכנות "אזורי מוטיבציה" שאלה מעניינת היא מדוע בכלל יש צורך בתודעה. זאת אומרת ,אם אנחנו מקבלים את הנחת האבולוציה ,מדוע התפתח יצור שיש לו קלפית מוח מפותחת כזו שיש לה יכולת תודעתית. אחת התשובות היא היכולת לתכנון קדימה .המוח מסוגל לבצע סימולציה של התרחשות עתידית על סמך שיקלול של מידע קיים ומטרות ,וזה נעשה על ידי חישוב ברמות תודעה גבוהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שאלה מעניינת היא מדוע בכלל יש צורך בתודעה". כמטראליסטים, הנחתי שמוסכם על שנינו שאין צורך בתודעה. היכולת לתכנן קדימה, לבצע סימולציות ולערוך חישובים בכל רמת סיבוכיות אינה גוררת "מודעות", "תודעה" או "חוויה". ניתן לתאר אדם-מכני (אלקטרוני?) שיתנהג כאדם "רגיל" בלא שיתעורר הצורך בתודעה להסבר התנהגותו, המכניסטית לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא אם יש צורך בתודעה. היא קיימת אם יש או אין בה צורך. השאלה היא מיהו ''האני'' שמזהה שיש לו תודעה. ואפילו אם ''האני'' הוא פיקציה שהתודעה, שהמקור שלה מטריאליסטי, מייצרת, זה לא משנה. הפיקציה הזאתי זה אנחנו, זה מה שאנחנו מרגישים, זה מה שיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ניתן לתאר אדם-מכני (אלקטרוני?) שיתנהג כאדם "רגיל" בלא שיתעורר הצורך בתודעה להסבר התנהגותו". מאיפה אתה כל כך בטוח שאפשר? עד היום אפילו לא מתקרבים לכך. לא מצליחים אפילו ברמה בסיסית, של חיקוי פעולות הגירוי-תגובה של האדם (מכונת טיורינג) - וייתכן שהתנהגות האדם, מבחינות מהותיות, היא יותר מגירוי-תגובה. רון רומז בתגובות שאולי לתודעה יש תפקיד מכריע בדמיUן של מצבים היפותטיים, ובנקיטת אסטרטגיה על פיהם: האם אתה כל כך בטוח שאפשר להגות מכונה חסרת תודעה שתוכל לבצע תכנון אסטרטגי כמו בן אדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכינוי שבחרתי מתגלה כבחירה מצויינת. אני חושד ששוב לא ירדתי לסוף דעתך. אתה טוען שלא ניתן להגיע ל"מכשיר" שיחקה התנהגות אנושית? אם כך - אתה מניח קיומה של ישות לא חומרית כלשהי המעורבת בתהליך? (אם לא - מדוע שלא ניתן יהיה עקרונית לתכנן ולבנות מכשיר "שקול" למוח אנושי?) במקרה זה - כיצד אותה "ישות רוחנית" מתקשרת עם החומר, ומשפיעה על גופי? אם זו אינה טענתך (ואני חושד שזה המצב), למה בדיוק התכוונת? אקדים ואומר שאיני טוען לקיומו ההכרחי של מודל ביהיויוריסטי (גירוי - תגובה), אלא לכך שתהליכים פיזיים המתרחשים במוח הם האחראיים הבלעדיים על התנהגותו הרצונית (ורובה של הלא-רצונית) של האדם, ושלתיאור תהליכים פיזיים אלה לא נדרש למונחים כגון "חוויה" או "רגש", אלא אך ורק לאותה המושגים המשמשים לתיאור כל תופעה פיזיקלית אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכן אפשר (או לפחות אולי אפשר) להגיע ל"מכשיר" שיחקה התנהגות אנושית. אבל אתה טענת משהו יותר חזק: שיכול להיות מכשיר כזה ללא תודעה, או ללא חוויות (או שאפשר לתאר את התנהגותו ללא הזדקקות למונחים כאלו). על כך אני חולק. כלומר, אולי אפשר, אבל אולי לא. מכיוון שאנחנו עדיין רחוקים מאוד מהיעד הזה, עדיין איננו יכולים לדעת - ואולי ההיפך: חוסר ההבנה שלנו הוא אחד הדברים שמרחיקים אותנו מהיכולת לבנות מכונה כזו. זה גם עונה לשאלתך האפשרית הבאה: איזה מין מכונה היא זו, שיש לה תודעה וחוויות (ושאי אפשר להסביר אותה בלעדיהן) - ובכן, לא יודע. אבל כל עוד אתה לא מראה לי מכונה שמחקה בהצלחה תבונה אנושית, גם אתה לא יודע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא "איזו מין מכונה היא זו" אלא "איך מזהים מכונה כזו?". פרט לאמפתיה בצורה זו או אחרת, כיצד תבחין בתודעה או בחוויות של אותה "מכונה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה אחרת. מעניין שאתה שואל את השאלה הזו על מכונות, ולא על בני אדם אחרים (אבל אני מסכים שיש לכך בסיס, גם אם לא הצדקה לוגית מוצקה). אולי נגיע יום אחד להסבר של התודעה, נניח הצדקה אמפירית לתיאוריה שהציג רון במאמר; ואולי נוכל לבנות מנגנונים כאלו במכונה. אז תהיה לנו הצדקה להסיק שיש לה תודעה / חוויות, לא מתוך זיהוי ישיר שלהן, אלא מתוך הדמיון *הפנימי-פונקציונלי* לנו. ואולי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך.יש לנו אותה בעייה ביננו. איך אנשים מזהים תודעה אצל מישהו אחר, נניח מבוגר או תינוק, אימבציל או נורמלי? בד"כ זה בא רק על סמך התנהגות, כולל שיחה. ממש טורינג למתקדמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרט תקלה מופלאה קם לחיים רובוט הטוען שהוא בעל תודעה, המבחן שהוא עובר כדי לבדוק את "אנושיותו" הוא סיפור בדיחה. אם אותו הרובוט מגיב באופן רגשי וספונטני לגירוי מילולי שדורש ניתוח והבנה של כמה משמעויות העולות ממשפט אחד, אזי הוא אנושי. אולי כך תיבדק ה"מכונה" שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יודעים אם תגובת הרובוט באמת רגשית וספונטנית? אולי הוא רק מפעיל את הצ'יפ (או מה שלא יהיה) הנכון? "משפט דו-משמעי, מוזכר בו שמעון פרס-> הפעל צחוק ספונטני דרגה B ; ארבע-נקודה-שש שניות" (כמו מי ש"מחייך" ע"י הפעלת שרירי הפנים וחשיפת השיניים. אבל לבני אדם אפשר לפחות לראות את העיניים..) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יודעים אם תגובת האדם באמת רגשית וספונטנית? אולי הוא סתם מפעיל את הגנגליון (או מה שלא יהיה) הנכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן אמרתי שאפשר לנסות לראות בעיניים. אבל זה לא תמיד אפשרי (ההסתכלות בעיניים, וגם ה"דיאגנוזה" לפיהן). אבל גם אם האדם מחייך חיוך אמיתי מבחינתו, אולי הוא תוכנת ע"י מישהו/משהו להגיב כך? (אבל לא ניכנס עכשיו לבלייד ראנר, נכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, וזו הסיבה לעובדה שהביהוויוריזם לא הצליח לספק תשובה (הערה: אין זה אומר שיש לשלול אותם לגמרי, כי הרי הם נדבך נוסף במסע התלול). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן, נראה לי שאחד הקשיים ליצור יצור-תבוני-מלאכותי הוא הנושא החברתי. האורגניזמים לא מתפתחים בוואקום אלא בתוך מערכת חברתית. מערכת חברתית היא למעשה סביבה רוויה באורגניזמים בעלי מוח שלמוח יש יכולת תודעה ויכולת לקלוט מידע ממוחות אחרים. כל הסחר-מכר הזה משפיע על אופן התפתחות המוח של כל אורגניזם בניפרד. זאת אומרת, שבנוסף לתיפקוד והתפתחות הגוף והמוח כמערכת, המערכת האנדיבידואלית הזו מתפתחת תוך אינטראקציה עם מערכות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל האינטואיציה שלי היא שלפחות עקרונית, אפשר לדלג על שלב ההתפתחות: כשם שאנחנו מייצרים מחשב שמרגע יצורו יש לו כבר "יכולות מנטליות" מוגמרות, כך אולי כשנבין איך עובד המוח, נוכל לבנות מוח בוגר מפס הייצור. אבל זו אינטואיציה בלבד, ואשמח אם תצליח לאתגר אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושב שאולי בעית החונך, או המלמד,.תפריע לבנות מודל מלאכותי כזה? מערכות מחשב שפועלות כרשתות ניורונים צריכות נקודת התייחסות ראשונית שאת זה מספק לה המפעיל. אם המערכת צריכה לזהות פנים אז החונך אומר לה עד כמה היא רחוקה מהזיהוי בפעם הראשונה שהיא פועלת. זאת אומרת שהתחלת ההרפתקה האנושית של אדם-מכני תלויה במישהו שיתן לו דחיפה ראשונית. למעשה תינוק עובר את אותו שלב חניכה אבל יש לו גם מטען גנטי ומה שיותר חשוב, כושר למידה ויכולת של המוח להתאים את עצמו למידע הנקלט בסביבה בה הוא גודל וגם לאופי המידע שהוא לומד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם כך, חינם, במתנה" (מקס ומוריץ / וילהלם בוש) נניח שיש לך רשת עצבית, ואימנת אותה עד שהיא הגיעה למצב של "ידע" מסוים. עכשיו אתה יכול (עקרונית ובוודאי גם מעשית) לשכפל אותה: לבנות מחשב (או ליצור תוכנה) שיודעת מייד את מה שהרשת העצבית למדה. אם אתה מקבל שהידע האנושי ניתן לרדוקציה לפיזיקה, אז נראה לי הכרחי (אבל זו אינטואיציה בלבד) שניתן יהיה (לפחות עקרונית, מעשית אולי יהיו בעיות של כמות) לבנות "שכפול" של מוח בוגר, שיהיה בעל אותו הידע כמו המוח, בלי שהוא למד אותו בדרך הקשה. "שכפול" במרכאות, כי הוא יכול (אולי) להיות סיליקון וביטים, ולא נוירונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתב שאני עובד איתו כתב כתבה על חברה בשם "AI" (עליו דווח בהרחבה בתקשורת הישראלית מאוחר יותר), שמנסה ליצור מערכת מחשב שיכולה ללמוד שפה (ודברים אחרים, אני מניח) מבראשית. החברה נתנה לאבי, הכתב, תעתיק של שיחה בין התוכנה לבין ה"מאמנת" שלה. אבי הבין מיד שיכול מאוד להיות שעובדים עליו (בדיעבד הוא צדק - "הדגמה" של אותה השיחה *בדיוק* ניתנה לכתבים אחרים שבאו בעקבותיו, בטענה שמדובר בשיחה בזמן אמת), וביקש מהם "לשוחח" עם התוכנה בעצמו. תשובת החברה הייתה שאי אפשר לעשות את זה, כי השיחה שלו עם התוכנה עלולה לפגוע בתהליך הלימוד הקבוע מראש שלה. אני הצעתי שיגבו את התוכנה, יאפשרו לאבי לשחק איתה, ולאחר מכן ישחזרו את המצב הקודם בעזרת הגיבוי. הם סירבו גם אז... סתם, נזכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר המגוחך-כשלעצמו שנתנה החברה, כאילו שיחה מקרית עם תוכנה לומדת עלולה לבלבל את התוכנה ולגרום לנזק בתהליך הלימוד, למעשה מחובר היטב לשורש הבעייה היסודית של "סוכנים חכמים" למיניהם אשר אמורים ללמוד את התנהגות בעליהם ואז לעזור להם בחיים. התנהגות אנושית טיפוסית היא פשוט לא מספיק עקבית כדי שמחשב בן-זמננו יוכל לזהות בה תבניות בעלות ערך ממשי שהאדם עצמו אינו מודע אליהן. לעומת זאת, הדבר הכי גרוע שעלול לקרות לנו בעקבות שימוש בסוכן חכם כזה, הוא שמרוב רצון לנצל את הצעצוע החדש נתחיל לחשוב פעמיים ושלוש לפני כל דבר שאנחנו עומדים לעשות האם פעולה זו אינה צפויה לבלבל את הסוכן העוקב אחרינו. כמה שנים עם סוכן חכם כזה על הראש, ובסוף גם אנחנו לא נעבור את מבחן טיורינג. בניגוד לאותם סוכנים, אני מפנה את כל מי שעוד לא ביקר באתר http://www.20q.net לבקר שם. באתר זה משחק המחשב עם המבקרים את המשחק "20 שאלות" המפורסם, כאשר המחשב הוא זה שמנחש ותוך כדי ניחוש הוא גם לומד ומעשיר את מסד הנתונים שלו (המבוסס על מימוש פשטני של רשת נוירונים מלאכותית). לאחר מספר שנים של פעולה רצופה ולימוד מתמשך, יכולת הניחוש של התוכנה מרשימה ביותר. גם משתמשים מרושעים שיזינו למערכת שטויות בכוונה כדי לעכב במזיד את תהליך הלמידה, לא יגרמו לנזק רציני כל עוד רובם המוחלט של המשתמשים ימשיכו להזין פנימה נתונים אותנטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחד יותר חמוד, ויותר מרשים לדעתי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהוא יותר חמוד, אבל יותר מרשים? הבינאריות הפרימיטיבית של הדיקטטור (שאלות כן/לא בלבד) מול מגוון האפשרויות שנותן "20 שאלות" (מאפשר הזנת תשובות כגון "לפעמים", "בדרך כלל לא", ואפילו "אולי") הופך את האחרון להרבה יותר מרשים בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשטות אינה בהכרח חיסרון, אם ההישג הוא דיוק ומהירות, בהשוואה ל 20q. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשטות אינה בהכרח חיסרון, אבל בכל זאת תסכים שקשה להשוות תוכנה שמנחשת דיקטטורים ודמויות מסיטקומים עם תוכנה שמנחשת כמעט כל דבר באחוזי הצלחה מרשימים. הדיקטטור באמת חמוד ומהיר יותר, ויש לו קסם מיוחד כי הוא "פתאום" מנחש את התשובה הנכונה בלי שיהיה ברור איך הוא הגיע אליה. ה-20q לעומת זאת מראה לך בכל רגע את רשימת התשובות האפשריות (כאשר הרשימה קטנה מספיק) לפי סדר עדיפות יורד, ובכך הוא למעשה מקלקל את אפקט ה"קסם" אך מאפשר לשחקן לראות בעצמו כיצד תשובה מסוימת משנה את סדר המועמדים, שזה סוג של הצצה לקרביים של התוכנה בזמן פעולתה. אני רואה בדברים האלה יתרונות, אבל זה בהחלט הופך את 20q לעסק מסורבל יותר ופחות משעשע מהדיקטטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכולת דיוק נראת לי חשובה הרבה יותר. שיחקתי בשתיהן הרבה בעבר, ובכל פעם הופתעתי מיכולת ההסקה של דיקטטור והתאכזבתי מ 20q. נכון, המטלה שמונחת על כתפי 20q כבדה הרבה יותר, והתוצאות בהתאם. זה פשוט גדול עליה; נראה לי שחכם יותר פשוט להתרכז בנושא מסוים וכך להשיג אחוזי יעילות והצלחה גבוהים פי כמה (ברוב המוחלט של הפעמים, 20q מפספסת, לפי דברי האתר עצמו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטטיסטיקה הפרטית שלי עם 20q היא שבסביבות שליש מכמה עשרות המשחקים ששיחקתי הסתיימו בניחוש נכון, וזה מרשים במיוחד לאור העובדה שבכמה מהפעמים בחרתי דברים איזוטריים שהם בלתי-נחישים לפי כל קנה מידה הגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו גם הסטטיסטיקה שלי, ואני בספק אם "רגלי לטאה ברוטב צ'ולנט" נחשב איזוטרי :-) כנראה שזה לא מספק אותי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצליח לנחש את שרון, למרות שאמרתי לו שאשתו מתה מסרטן ושהיתה יפה. כנראה הבעיה בכך שטענתי שהוא גזעני (למרות שאני לא חושב שהוא גזעני ושהוא דיקטטור... ומה אתה חושב?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההיגד היחיד הנכון הוא שאישתו מתה מסרטן. עם פרטים כאלה גם אני לא הייתי מנחש :-) שרון אולי גזען (לא הייתי בתוך הראש שלו כבר הרבה זמן) אבל הוא לא דיקטטור. הוא גם לא דמוקרט גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשוב. הצליחה לנחש בקלות את ויקי מ''ילדת הפלא'' ועוד יותר בקלות את אנג'לה מ''מי הבוס'' ומר האמפריז מ''מישהו מטפל בך''. אכן אתר משעשע... תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על-לא-דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחשה גם את Apu Nahasapeemapetilon מהסימפסונים, וגם את פיבי (ככה מאייתים את זה באנגלית Pheobe??) מ"חברים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר כתבו על אתר זה באייל, בעקבות כך פניתי לאתר והוא אכן הצליח להדהים אותי, כשהצליח לנחש אפילו שטויות כמו ''גובלין''. מה שהפתיע אותי היה שכמעט תמיד נדמה היה לי, על סף השאלה האחרונה, שהוא אפילו לא מתקרב, אבל פעמים רבות הצליח לשלוף משום מקום את התשובה בניסיון האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפשי מצידם. הם יכלו להדגים את "חוכמת" התוכנה, live, ולהשתמש בגיבוי כפי שאמרת, כאשר למעשה מישהו שיושב בחדר אחר מזין את ה"פלט" של התוכנה (כמובן שעליו להקפיד לא להיות "חכם" באמת). אגב, החברה פשטה רגל לא מזמן (לפי כתבה ב"דה מרקר"). ביקור שערכתי פעם במשרדיהם הוביל לכל שהידיעה לא הפתיעה אותי כלל: כבר ראיתי בזבזנות בחיי, אולם זו היתה הגזמה פראית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהוג לחשוב שכל מה שדרוש כדי ליצור מחשב-אנושי זה לפתח עוד יותר את האלגוריתמים ולבנות מכונות מהירות יותר. אבל תוכנית המחשב צריכה להיות Aversive System (מה התרגום לעברית?) כולל יכולת רגשית, תחושתית, מניעים, מטרות וכיוב'. יכול להיות שזה רק עניין של זמן עד שתוכנה כזו תפותח אבל איך נדע למשל שמכונה כזו שאמנם יכולה לשחק שחמט, בכלל אכפת לה לנצח? נראה שהבעיה החשובה יותר היא לא איך לתכנת רובוט כזה אלא איך לרבט (רובוט כפועל דיקדוקי) את התוכנה. זאת אומרת, שהחומרה היא מה שחשוב. חומרה לא מכיוון של יכולות, חוזק חישובי ומהירות עיבוד אלא מבחינת החומר ממנו עשויה המכונה. האם אפשר לאמר על צ'יפ סיליקוני שהוא יכול להתנהג כמו "גן אנוכי"? למשל האם לסיליקון יוכל להיות יצר ההשרדות שיש לו בסיס גנטי, ביולוגי? אז אפשר לטעון שפשוט צריך לנטוש את הכיוון הסיליקוני ולסנתז תאים מלאכותיים עם יכולות התנהגותיות משוכללות. ראשית על פניו זה נראה אפילו יותר דמיוני מאשר פיתוח "תוכנה אנושית", ושנית אם אכן יצליחו בזה, האם לא נעבור אז לסיפור של בורחאס על פייר מנאר שרצה לכתוב יצירה בשם דון-קישוט וגילה שהוא כתב את דון-קישוט המקורי. זאת אומרת, בנקודה זו העסק יהיה משעמם מבחינה פילוסופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פייר מנאר לא כתב את דון-קישוט המקורי. יכול להיות שהטקסט זהה בשני המקרים, אבל חוץ מזה אין הרבה מהמשותף. דוגמאות: 1. דון קישוט של מנאר הוא מעודן יותר משל סרונטס. סרונטס מעמיד, בגסות כלשהי, מול עלילות האבירים הבדויות את המציאות הפרובנציאלית של ארצו. מנאר בוחר כרקע "מציאותי" את ארצה של כרמן במאה של קרב-לפאנטו ושל לופה דה וגא. 2. לא פחות חיוני הוא הבדל הסגנונות. בסגנונו הנוטה לארכאיות של מנאר – שהוא, ככלות הכל, בן לארץ אחרת – ניכרת התקשטות מסוימת. הדבר אינו כך לגבי קודמו, שהשתמש בחופשיות בשפה הספרדית של תקופתו לצרכי היום-יום. 3. הטקסט של מנאר עשיר יותר לאין-ערוך (דו-משמעי יותר, יאמרו המבזים אותו, אך דו-משמעיות היא עושר מסוים). בנקודה זו, כמובן, העסק מרתק מבחינה פילוסופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LOL
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מתנהג גן אנוכי? כל מה שהרעיון של גן אנוכי אומר הוא שגנים מתרבים. גן שהאורגניזם שלו מתרבה היטב (בזכותו או שלא בזכותו) יתרבה ויגיע לחלק גדול יותר מהאוכלוסיה. אין פה, כמובן, שום עניין של רצון או יצר השרדות. תאמין לי שלגן לא אכפת אם הוא וכל אחיו ישחטו וישלחו לניסויים בבית החיות של בית-כרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא הייתי ברור מספיק. הבאתי את דוגמת ה''גן האנוכי'' לא כדי לאשש או לסתור אותה אלא כדוגמא להיפותזות על צורות חיים ביולוגיות. השאלה המרכזית בתגובה שלי הייתה האם חומר סילוקוני שיכול לבצע פונקציות אנושיות יהיה מסוגל לבצע את כל הפונקציות של חומר ביולוגי, התרבות, התמרת אנרגיה, יצר שרידה ועוד. כל הדברים הללו קשורים ישירות לאופי הפעילות של המוח, לאופן התפתחותו, ולכל אותן תופעות הנכללות תחת מצבים מנטליים. שאלה חשובה לא פחות היא האם ניתן לסכם את הפעילות האנושית רק כאוסף של פונקציות (התשובה היא שלילית). לכן, כשכתבתי בסוף שאם ניצור מכונה אנושית העשויה מתאים סינתטיים כלשהם, הפועלים על פי אותם כללים של חומר ביולוגי, אז מבחינה פילוסופית לא התקדמנו בכלל. זאת אומרת, עדיין לא הבנו את תופעת החויה הפרטית, רק החלפנו את החומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניין לך בכזו ודאות כי התשובה שלילית? ובכלל במה עוד יכולה, אפילו תאורטית בלבד, לבוא לידי ביטוי "הפעילות האנושית" מלבד אוסף של פונקציות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העקרית עם התיאוריה הזו היא הנתק שהיא כופה בין המוח ל Mind (נפש, רוח, מחשבה, זכרון, דעה, כוונה, רצון, שכל - כל הגדרות הבבילון או חלקן). אם הפעילות המוחית היא רק פונקציה, אז מתעוררת שאלת ה"ישומים המרובים" - משמע, הפלטפורמה לא משנה, מחשב, חומר ביולוגי, מכונת טיורינג תאורתית, (א לה Java ב Windows או Unix). כביכול כולם יפעלו באותה צורה עם אותה "תוכנה". אבל יותר מכך, ניתן להראות שעל פי התאוריה הזו, מצב מנטלי מסוים יכול מיושם על ידי מצבים פיזיקליים שונים במוח, דבר בלתי אפשרי. בכמה וכמה תגובות שלי הראתי שלא ניתן להפריד בין החומר הביולוגי שיש לו פעילות מנטלית, ולא ניתן להתעלם מהעובדה שהגוף כולו פועל כמערכת משוכללת שלמה. האם תיתכן אפשרות של החליפת מוח בין שני אנשים? לא ולא. זאת פנטזיה של כותבי מד"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בני אדם לא נולדים ללא שום ידע מוקדם. יכולת לזיהוי פרצופים, פחד מולד מנחשים - אלה ואחרים באים "בילט-אין". למה שלא נוכל לייצר מחשבים עם קצת יותר "בילט-אין", כדי לחסוך את כל שלב הילדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Some approaches and criticism indeed show how consciousness is "redundant" concerning specific processes
As such those discussions contribute to advancing an unexpected* turn which is rather different from their agenda Those controversies unintentionally paved the way to the issue of the *function of consciousness This issue is highlighted paradoxically by so many processes being ruled out as candidates for independent processing performed by "consciousness Yet, there is an answer or a direction that is, unfortunately too complex for discussion in Haayal and out of relevance to this forum Yet the question of consiousness as an independent functional system exists and is an important question ilucidating various functions |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחלק מתהליך תקשורת: "בריאה ואבולוציה" מאת פרידריך סלומון רוטשילד, מאבות הביו-סמיוטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל שהבאתי מניח שהתודעה איננה פונקציה של המוח אלא היחס בין רמות פעילות. עד כמה שאני מבין ,יש קושי להגדיר תודעה כפונקציה בגלל שהגדרה כזו דורשת מראה מקום - היכן מקודדות הוראות הפונקציה והיכן נמצאים הטריגרים שלחיצה עליהם גורמת להפעלת הפונקציה. השאלה היתה אולי ,מדוע התפתחה מערכת בעלת יכולת לבצע חישובים ''מודעים''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |