בתשובה למוס גולמי, 19/06/08 1:02
זכרונות לא מאירופה 481874
קיים פער ענק בין מה שאתה אומר לבין העובדות ההיסטוריות:

מלחמת לבנון הראשונה לא כוונה כלל כנגד השיעים ובתחילתה הם גם היו זורקים אורז על כוחות צה"ל אבל ככל שהמשכנו להישאר ללא הצדקה ברצועת אי-הביטחון גדל והתחזק בקרב השיעים החיזבאללה הקיצוני על חשבון אמל המתון וגרם לכך שגם אמל הקצין בדעותיו. לולא ההישארות המיותרת שלנו שם לא היה מתחזק החיזבאללה ומגיע להיות בעל כח פוליטי כלל לבנוני כפי שהוא כיום.

במהלך שנות ה80, שלטון הכיבוש הישראלי עודד ותמך בחמאס כמשקל נגד לאש"ף מתוך השקפה שמתנועה דתית לא נשקפת סכנת טרור והתנגדות לכיבוש הישראלי כמו מאש"ף הלאומנית. כתוצאה ממערכת חינוך מקובלת על ישראל ואפשרויות נוחות להפצת תעמולתה, עלה כוחה של החמאס ברחוב הפלסטיני ונתן לה את האפשרות להוות אופוזיציה לאש"ף.

החיזבאללה והחמאס לא הוקמו כמובן ע"י ישראל אבל במעשה ובמחדל גדלו וצברו כוח שתי המפלצות הללו, מה שמעורר באופן כללי תהיות לגבי דרך קבלת ההחלטות הישראלית. הדבקת תויות של "קיצוני", "הזוי" ו"לא ציוני" לא משנה את העובדות.
זכרונות לא מאירופה 481888
'
הקטע ההזוי של שמאלנים כמוך וכשוקי ש. קשור בעיקרו לנסיון לפרשן את מהלך ההיסטוריה רק בהינתן דמון אחד מרושע המשפיע על המאורעות. מדינת ישראל, או הישות הציונית. כאילו כמה מיליונים עלובים של יהודים מסוגלים לחולל תנועות המונים ותמורות פוליטיות-חברתיות בקרב אחרים. שונאים ויריבים.

מקור החיזבאללה בשאיפת השיעה הפרסית וברצון השיעה הלבנונית. מקור החמאס בשאיפת סעודיה ערביה (ובכספה) וברצון הסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים. הקישור לישראל מקביל לגישה הבסיסית של האנטישמים הקלאסיים כפי שבאה לידי ביטוי ב'פרוטוקולים של זקני ציון'.

[תתענג על תגובה זו לפני שתימחק, כהמון אחיותיה מאותו בית יוצר גולמי]
זכרונות לא מאירופה 481892
אני מתפעם מהזרימה הספונטנית של דבריך. אין צורך לחוש כל הזמן רגשות קיפוח וד' על המצח. דוקא התגובה הזאת שלך אינה משתלחת וסובלת מעדינות בלתי מוסברת.
זכרונות לא מאירופה 481897
ושוב, אין ויכוח על מקור תנועות ועל מי שתומך בהם אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שישראל חיזקה אותן כתוצאה ממדיניות שגויה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים