בתשובה ליהונתן אורן, 22/06/08 14:14
הגידו מה עו''סים 481986
מה שאתה טוען, בעצם, הוא שתומכי השו"ח מנותקים מהעם, ואם הם היו באים במגע יומיומי עם המצוקה הם היו נהיים תומכי מדינת רווחה? יכול להיות, אבל אני מקווה שלא. העניין עם העו"ס הוא לאו דווקא שהם נתקלים רק במקטע מסוים מהמציאות, אלא הם חלק ממערכת שמתמודדת עם המציאות הזו בדרך המסוימת של מדינת הרווחה (והמרצים בחוג הם ה"אידיאולוגים" של הדרך). עובד סוציאלי תומך שוק חופשי נראה לי קרוב לסתירה (קצת כמו ביולוג חסיד ניו-אייג').
הגידו מה עו''סים 481989
עו"ס לא חייבים לסמוך על מדינת הרווחה. הם עובדים גם במלכ"רים שמתקיימים מכספי תרומות, הם יכולים להעדיף את "הקהילה" על פני "המדינה" (כמו שאני מבין שהכיוון של הימין החדש בבריטניה) ועוד. אני לא בטוח שעבודה סוציאלית מחייבת מערכת רווחה מדינתית, אם כי אני לא באמת יודע.

הסוגייה, לדעתי, היא אחרת. אתה מכפיף את הדעות של אנשים לאידיאולוגיה (עם או בלי מרכאות) שהם עברו אליה אינדוקרינציה. אתה אפילו מוכן לקשור את זה עם ההוויה החברתית שלהם (מקצוע, אינטרס). האם הפכת למרקסיסט או פוסטמודרניסט? אם לא, לא ברור לי איזה מקום אתה נותן לאינדיבידואל בהבניית הדעה שלו, אפילו שהוא עובד סוציאלי.
הגידו מה עו''סים 482036
לפסקה הראשונה - יכול להיות. אבל האם אלו שאינם חלק ממנגנון מדינת הרווחה הם שיעור משמעותי?

בכל מקרה, אני לא מייחס לעו"ס "כפיפות" אידיאולוגית יותר מלכל פלח אוכלוסיה אחר. באשר לכלל האנשים - קודם כל, יש גם השפעות הפוכות (מישהו שמאמץ אידיאולוגיה הפוכה מזו שחונך לה, מתוך מרד), שגם הן משהו שלא נובע מההתנסות האמפירית. בכל אופן, אני בהחלט לא חושב שה"כפיפות" הזו היא דטרמיניסטית. מצד שני, קשה לי להאמין שאין *שום* מתאם בין העמדות לבין החינוך (והמקצוע והאינטרס). והרי הדיון התחיל מהתהייה ממנה נובע המתאם הזה במקרה נתון.
הגידו מה עו''סים 482063
בודאי שיש מתאם בין עמדות לבין החינוך (והמקצוע והאינטרס). אכן הדיון התחיל מהתהייה ממה נובע המתאם הזה. אז מה קיום המתאם מוכיח? לא הבנתי.

אני מתאר לעצמי שגם הפרופסורים לעבודה סוציאלית הם סוציאל-דמוקרטים. אבל אני חושב שלבני-אדם יש יכולת לבדוק את ההאמנות שלהם ביחס למציאות (ולא רק כמרד, שזה עניין נפשי פנימי) ולבקר את המסורות שהם ירשו.

האם אתה מוכן לייחס את היכולת הזאת למדענים? ואם כן, מדוע לא לבני-אדם אחרים?
הגידו מה עו''סים 482105
"אני חושב שלבני-אדם יש יכולת לבדוק את ההאמנות שלהם ביחס למציאות ולבקר את המסורות שהם ירשו."

אני בטוח שיש להם יכולת כזו. ואני בטוח גם שהיכולת הזו מוגבלת, ובתחרות עם הכוח הנגדי - הנטייה להאמין לחינוך ולדעות הקיימות - לעתים קרובות ידם של האחרונים תהיה על העליונה. אם האינטרס המערכתי והמקצועי תומך בדעה שהנחיל החינוך, למציאות יהיה עוד יותר קשה.

מדענים זו דוגמה טובה: גם הם ידועים לשמצה(?) בהתנגדות עזה ולא תמיד מוצדקת לשינוי דעות, רק בגלל שהדעה שבה "כולם" מחזיקים כרגע ועליה הם גדלו היא מה שהיא. גם אצל מדענים, לעתים קרובות המציאות צריכה לעבוד מאוד קשה כדי להצליח לשנות את דעתם (ע"ע קון). וזה בתחום שבו זה צריך להיות הכי קל - רשמית, שינוי דעות לאור המציאות הוא חלק מובנה ומבורך במקצוע, ופירוש המציאות הוא ברור וחד משמעי יחסית, בוודאי יותר מבענייני חברה. קל וחומר עו"סים: בענייני מצוקה חברתית (כמו בכל ענייני הרוח והחברה) קל יותר לפרש את המציאות כתומכת בכל מיני דעות מנוגדות, ואצלם סביר שאילו השו"ח צודק אז כל עמל חייהם הוא לשווא. אם נניח (מופרך, מן הסתם) שיש איזו נקודת מבט אובייקטיבית ונכונה, ואם נניח שמנקודת הראות הזו גישת השו"ח קצת (אבל רק קצת) יותר נכונה, עדיין עובד סוציאלי צריך להיות די סופרמן אינטלקטואלי כדי להפוך לתש"ח.
הגידו מה עו''סים 482113
"ופירוש המציאות הוא ברור וחד משמעי יחסית".
זה נשמע לי מוזר. אתה מבחין במשהו - איזו נקודה קטנה לא מוסברת במיקרוסקופ, נאמר - ונראה לך שהמציאות רושמת עליו תג ברור למה הוא שייך?
הגידו מה עו''סים 482172
בהקשר של האופן שבו ממצאים אמפיריים אמורים לגרום לנו לשנות דעות וסברות, אני חושב שבמדעים המדויקים ההסקה היא יותר חד-משמעית. *יחסית*.
פעם היו שני אחים מאוד דומים‏1 482175
יש דבר כזה יותר חד-משמעית.? (עם או בלי *יחסית*.)

___
1 אבל הבכור היה דומה יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים