 |
מה כל כך יפה במר מאני, הגר שילה המסתובבת בעיר העתיקה, נזנחת שם על ידי גבריאל מאני היהודי וזוכה לטיפול מסור מנהג מונית ערבי?זאת בשעה שיהודים בסיטואציה דומה זוכים ללינץ'? או תיאורו ההומני של אגון ברונר החייל הגרמני ששואב השראה מהמיתוס היווני, ומדבר בין השאר על "היטלר האומלל", מה בכלל לאותו צורר ימח שמו ולמיתוס של איקארוס, ולערכים היווניים ההומאניסטיים, אם אתה כותב מנקודת מבט של חייל גרמני, וחייל גרמני אינו מחסל יהודי שהחליט לבטל את יהדותו, כאילו שהנאצים לא שלחו למשרפות בעוון הסבתא היהודיה... איך אפשר לכתוב על המים הכחולים וצרצור הצרצרים האידילי, ראית אולי את "שואה " של לנדסמן, או את "צא וראה", והאם אתה יודע אדון יהושע שהיטלר שואב את השראתו משירת הניבלונגים ומיצירת וגנר, ולא מתיורי אודיסיאוס בים התיכון, ואם נפנה עוד לאחור, יוסף מאני המתורגמן שהחליט דווקא להעיר את הערבים מתרדמתם, ולהראות להם את מפת ארץ ישראל, ממש הם לא ידעו, בכלל לא צמחה תנועה לאומית ערבית בתחילה המאה העשרים במקביל לתנועה הציונית, יוסף מאני היה צריך לסכן את נפשו כדי לעוררה. הספר מלא אי דיוקים היסטוריים, שהם כל כך מגוחכים עד שאינם ראויים להתיחסות. אוי ואבוי לנו אם ההסטוריה היהודית צריכה להיראות לפי התיאורים ב"מר מאני".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש