דרושים: עורכים

בתשובה לעמרי גולדשטיין, 26/06/08 16:57

האמת,

482365

האייל האלמוני • בתשובה לעמרי גולדשטיין

יום ה', 26/6/2008, 17:06

שמונה מאמרים בחודש זהו קצב תובעני בהחלט. חוץ מזה, עפ''י מה שהבנתי פעם, ולא אציין כיצד ובאלו נסיבות - חלק, לפחות, מן המאמרים, ואולי חלק גדול - נשלח הנה במצב גולמי מאוד ודורש עבודת עריכה והגהה של מילה-אחרי-מילה-אחרי-מילה, בקפדנות רבה, והעורכים אינם מסתפקים בפעם אחת וחוזרים על עבודתם פעמיים ושלוש ועוד יותר לפני שחרור המאמר לפרסום - דבר הדורש אנרגיה רבה וזמן רב. מבלי לזלזל, חלילה, בנושא החשוב של כתיבה בהתנדבות - זהו, אולי, אחד ההבדלים הניכרים שבין כותבים מקצועיים לבין כותבים מתנדבים - פרסום מאמריהם של האחרונים מחייב עבודה רבה יותר.

האמת,

482378

עמרי גולדשטיי • בתשובה להאייל האלמוני

יום ה', 26/6/2008, 19:16

לא יודע, בזמנו לקחתי חלק באיזה פרוייקט של כמה בני נוער בעלי חשיבות עצמית מוגזמת והקמנו אתר אינטרנט שפירסם בקלות די רבה ארבעה מאמרים בשבוע. הרמה היתה הרבה יותר נמוכה מכאן, כמובן, וכך גם העריכה וההגהה. ולעתים היה צורך מצידו של העורך הראשי לדחוק בכותבים, יחד עם זאת, כל הכותבים (שגם היו כל הקוראים, והיו מעט מאוד אנשים) כתבו בהתנדבות והעמידו ארבעה מאמרים כל שבוע.

ובכלל, חשבתי שהאוניברסיטה והצבא הן התקופות העמוסות בחיים. אל תגידו לי שאח''כ זה נהיה גרוע יותר.

האמת,

482383

דובי קננגיסר • בתשובה לעמרי גולדשטיי

יום ה', 26/6/2008, 19:36

זה לא קל. כלומר, זה מאוד קל אם יש לך סטנדרטים נמוכים של עריכה ושל תכנים, כמו שהיו לי בחודשים הראשונים של האייל (בחודש הראשון התפרסם מאמר חדש מדי יום, כאשר אני הייתי העורך היחיד!), אבל לאורך זמן, וכאשר הסטנדטים עולים, זה נעשה יותר ויותר קשה.

ואם היה לי עכשיו רבע מהזמן הפנוי שהיה לי בצבא או בתואר הראשון, הייתי אדם מאושר.

האמת,

482462

האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר

יום ו', 27/6/2008, 19:53

אז אולי תוריד רק טיפה את הסטנדרטים?

האמת,

482386

האייל האלמוני • בתשובה לעמרי גולדשטיי

יום ה', 26/6/2008, 19:44

טוב, אז לא אגיד שזה נהיה גרוע יותר. אומר רק זאת: כעקרון, ברגע שמופיעים בתוך המשוואה תינוקות וילדים - החיים כבר לא יהיו יותר מה שהיו פעם. שלא לדבר על זה שבשלב מסויים הם שופכים לך את הקפה על המקלדת, קופצים לך על המדפסת ומפצפצים אותה לחלקיקים מיקרוסקופיים, והם תמיד מצליחים ללחוץ על המקשים שאתה לא ממש מתכוון אליהם באותו רגע ###%&*)(_(&(^$$#@@?????................................................
(די! די כבר, ח** קטן! לך לשחק בצעצועים שלך, תעזוב ת'צעצוע שלי! בשביל מה הוצאנו שתי משכורות חודשיות על לגו???!!!)

אז לערוך בתנאים האלה זה מסובך. למרבה המזל אנחנו אוהבים אותם בכל זאת, כי הם נורא מתוקים... (לא לדרוש ממני הסבר. החסידים השרופים טוענים שההסבר הוא אבולוציוני, כמו התירוצים שלהם בכל תחום אחר, ובכל מקרה הוא כנראה אינו מתאים לדיון הזה, דווקא, מכל הדיונים האפשריים)