בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 03/07/08 16:56
דזבין אבא בתרי זוזי... 483156
אז, אני מבין, שאתה רואה טיפת גשם כאיום על קיומך (תסריט אימים: טיפת גשם יורדת -> מגיעה לכינרת --> מגיעה לברז של משה --> משה שותה אותה --> משה הולך לשירותים --> משה מוריד את המים --> הרעש של הביוב מעיר את רחמים, השכן של משה --> רחמים לא מצליח להרדם --> רחמים נוסע לעבודה --> לרחמים יש יום קשה בעבודה --> רחמים נוהג עייף מהעבודה לביתו --> בדרך רחמים לא שם לב ופוצע את פיצי החתול של שלמה --> שלמה לוקח את פיצי לוטרינר --> הוטרינר שם לפיצי גבס --> הוטרינר שם לב שנגמר לו הגבס ומזמין גבס חדש --> שליח הגבס נוסע להביא לוטרינר גבס ובדרך נזכר שזה יום הנישואים שלו --> שליח הגבס עוצר לקנות לאישתו פרחים --> מוכר הפרחים לוקח את הכסף, קונה לעצמו אקדח והולך להרוג אותך (בגלל ששכבת עם אישתו) --> אתה נםגע מהכדור בלב --> הלב שלך מספיק לתפקד --> זרימת המח לדם מפסיקה --> אתה מת)

כשאני מדבר על איום קיומי הוא איום ישיר, לא משהו שכתוצאה ממנו אולי יקרה עוד משהו שכתוצאה ממנו עלול לקרות עוד משהו, שבסוף התהליך של חמש מאות המהלכים הלא חד משמעיים האלה יתממש האיום. אחרת כל דבר הוא "איום קיומי". או, במילים אחרות, טיפת גשם לא מאיימת על קיומך, אבל אקדח בידיו של בעלה המטורף של המאהבת שלך כן. טנקים סוריים בגינות סחרוב עלולים להוות איום קיומי על מדינת ישראל, קסאמים על תל אביב לא.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483227
תגובה 483226. השוטה מניח, במובלע, שתסריטי האימים שלו הם תוצאה סבירה, שקשה למנעה.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483230
אם יש לך תשעה תסריטים שונים, ברור שאף אחד מהם לא סביר, לא?
דזבין אבא בתרי זוזי... 483326
לא. כפי שכתבתי בתגובה המקושרת, כשמדברים על דברים גרועים מספיק, גם התסברות של אחוז אחד היא ''סביר מאוד''. ואז ייתכנו תשעה תסריטים שסותרים זה את זה וכולם סבירים מאוד.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483347
טוב, זה ממש מתבקש לשאול על פרדוקס הערימה, אבל נניח לזה, ונעבור לתנאי הבא שלך. ''קשה למנעה'' כל התסריטים מתחילים בפעולות אקטיביות שעושים הישראלים (למשל ''יותר ירידה'') מה הבעיה של הישראלים למנוע אותם (פשוט לא לרדת). זה כמו שתגיד שבניינים גבוהים הם איום על חייך (תסריט, אתה עולה לקומה העליונה וקופץ)...
דזבין אבא בתרי זוזי... 483357
רגע, צריך להבדיל בין שני משחקים. משחק אחד הוא "מה צריכים לעשות הישראלים", משחק אחר הוא "מה צריכה לעשות הממשלה/הכנסת". כשאתה מציע לבטל את שירות החובה, אתה במשחק השני. במשחק הזה אתה צריך לקחת את ההתנהגות של כלל הישראלים כנתון (שאתה לא יודע אותו, כמובן; הוא כפוף לניחושים כמו כל שאר הגורמים).

אם כבר אתה בכל זאת חושב במושגי המשחק הראשון (או רוצה לעשות לשני רדוקציה לראשון: מה צריכים הישראלים לחתור שממשלתם/כנסתם תעשה), אל תשכח את טרגדיית המרעה המשותף... (מה שכדאי לכלל הישראלים כקולקטיב הוא לא בהכרח מה שכדאי לכל אחד מהם בנפרד.)
דזבין אבא בתרי זוזי... 483360
אני משחק רק במשחק הראשון, השני לא מעניין כל כך (הממשלה לא תבטל אף פעם את גיוס החובה ללא תמיכה מלאה מהציבור הישראלי, ואני במילא לא אהיה אף פעם הממשלה).

אני לא כל כך מבין למה ה''מרעה המשותף'' רלוונטי לכאן, זה לא שאלה של אינטרס (מה שטוב לישראלים) אלא של שאיפה (מה שהישראלים רוצים). אי אפשר לדבר על רצון של כל הישראלים, באופן שלא יהיה מורכב מהשאיפה של הישראלים כפרטים (ז''א, אפשר, אבל זה שוב צורה של פאשיזם, שאני מניח שלא מקובל על רובנו, ושאין מה לדבר עם אלא שכן).
תורת המשחקים 483396
אני חוזר בי, יש שלושה משחקים. משחק "מה צריכה לעשות הממשלה/הכנסת", שהוא, כדבריך, פנטזיה (אבל ר' הפסקה הבאה); משחק "מה אתה צריך לעשות" (או "במה אתה צריך לתמוך"), שאולי היינו בו רוב הדיון; אבל בתגובה 483347 פתאום נכנסת למשחק שלישי, "מה צריכים לעשות הישראלים כקולקטיב". דווקא זה נראה לי המשחק הכי פחות מעניין מהשלושה, והוא הרבה יותר פנטזיה מהראשון: על התנהגות הישראלים כקולקטיב אין לי יותר השפעה מעל החלטות השלטון. ויתרה מכך, בעוד שאני יכול לדמיין שהממשלה/הכנסת מחליטים ומבצעים משהו קוהרנטי (נניח, מבטלים את גיוס החובה), באשר לכלל הציבור, אפשר להיות בטוחים שקבוצות גדולות בו יתנהגו באופנים מנוגדים. אפילו אם הרוב ינהג כמו שאני רוצה, בטוח שהמיעוט שינהג אחרת יהיה עצום.

הדיון על גיוס חובה, עד כמה שאני מצליח לראות, הוא דווקא כן במשחק "מה צריכה הממשלה/הכנסת לעשות", שהרי גיוס חובה (או ביטולו) הן פעולות של השלטון; אני לא יכול להחליט לבד שאני מתגייס או לא מתגייס גיוס חובה. אתה יכול לראות בו משחק "במה אני צריך לתמוך שהממשלה/הכנסת תעשינה", וכך להפוך אותו לקצת פחות פנטזיה, אבל מבחינת טיעונים זה יוצא בדיוק אותו דבר, לא?

דווקא הגיוני שתכניס כאן אלמנטים מהמשחק השני, אבל לא אלמנטים מהמשחק השלישי. אני צריך להניח בדיון כזה שרוב שאר הישראלים יעשו מה שהם יעשו בלי שיש לי שליטה על כך, ובלי לקחת בחשבון איך הייתי רוצה שהם יתנהגו.
תורת המשחקים 483443
מבחינתי, אני משחק במשחק של במה אנחנו, הישראלים, צריכים לתמוך כקולקטיב, ולמה אנחנו הישראלים, צריכים להתנגד כקולקטיב. מתוך האמונה שברגע שרוב (לא במובן הסמנטי של 50.001%. רוב יציב וגדול מספיק) הישראלים יחשוב באופן דומה מספיק לשלי, הרצון הזה ישפיע על הממשלה, הכנסת, בתי המשפט, הצבא עצמו וכל המשק הישראלי. כל זמן שלא הצלחתי לשכנע את הישראלים, במילא הכל פנטזיה שאני מעדיף שאף אחד לא ינסה לממש בזכות איזה קונפיגורציה אקראית וזמנית (לי, אישית, הספיק שרון אחד. תודה). אני חושב שיש לי ולך השפעה על הישראלים כקולקטיב, כי אני ואתה חלק מאותו קולקטיב. מדובר אמנם בהשפעה קטנה, אחד (או שנים) משבע מליון, אבל זה מה שיש לנו, ואין סיבה שלא ננסה להשתמש במה שיש לנו.
תורת המשחקים 483694
אם כך, כמעט בסדר. מה שיוצא הוא שתחת ההנחות של התת-פתיל הזה, אתה מבקש עסקת חבילה: הבה נבטל את גיוס החובה, ועם האיום שיגבר עקב כך‏1 נתמודד, בין השאר, על-ידי התחייבות ל"גיוס אזרחי" במקרה של קטסטרופה.

למה רק כמעט? כי החלק השני בחבילה הוא שטר שפרעונו עלול להיות קשה יותר לציבור, ואתה לא יכול לקבל עליו התחייבות אמיתית, רק לקוות. אני דווקא מנחש כמוך, שבמקרה של ההפצצה הכבדה על תל-אביב התגובה הדומיננטית תהיה התגייסות ולא בריחה (בלי קשר לחבילה), אבל בכל זאת אני חושב ש*ייתכן* שהניחוש שלנו מוטעה, ויש בכך סיכון.

1 אני יודע - אתה לא חושב שהאיום יגבר עקב כך, אתה חושב שהצבא יהיה דווקא חזק יותר. אבל אם כך, כל סוגיית האיום הקיומי לא רלוונטית לפתיל. היית צריך לומר "אם יש איום קיומי על ישראל, אדרבא."
תורת המשחקים 483696
נכון. אבל, זה המצב הקיים היום, מהבחינה הזאת אני לא משנה שום דבר (אתה יכול לטעון שהחברה תשתנה, אבל זה כבר משחק אחר).
תורת המשחקים 484117
אתה כן משנה: אתה מגביר את האיום (בהסתייגות של הערה ‏1 לעיל).
תורת המשחקים 484171
אני חושב שאתה לא מעריך עד כמה הצבא מסתמך על התגייסות החברה במקרה חירום.
תורת המשחקים 484177
כל תפיסת הבטחון הישראלית שהניחה את שכנותינו+עיראק כאויבות, בנתה על גיוס מערך מילואים מאומן. קח את מילחמת יום הכיפורים ותראה.
תורת המשחקים 484179
יש קשר בין ההודעה שלך לשלי?
תורת המשחקים 484180
אינך רואה כל קשר? כמה חבל. בתפיסת הבטחון המסורתית הישראלית, התגייסות כל החברה בשעת חרום היתה באמצעות המילואים. דיברת על התגייסות, לא? מאין יהיו לך אוגדות מילואים לוחמות אם יהיה צבא קטן, חכם ומיקצועי?
תורת המשחקים 484187
איציק, תקרא את ההקשר של הדיון. אני וירדן מדברים על השאלה אם אחרי השינוי שאני מציע המדינה תעמוד בסכנה גדולה יותר. ירדן אומר aהחברה תעמוד בסכנה גדולה יותר בגלל שהיא תסתמך על התגייסות של האזרחים, ועל כך אני עונה לירדן, גם היום שירות המילואים מסתמך באופן מוחלט (במקרי חירום) על טוב ליבם של האזרחים. ולכן, המצב חומר באותה מידה, ומי שלא מאמין בהתגייסות האזרחים בזמן חירום, צריך לפחד עכשיו באותה מידה.
תורת המשחקים 484190
שרות המילואים מסתמך באופן מוחלט (במצב חירום) על טוב ליבם של האזרחים?
ומה עם העריקים והמשתפנים שחוקי החרום מאפשרים עונשים דרקוניים כנגדם? נדמה שאפילו הוצאה להורג.
וכבר העירו לפני כן שאותם אזרחים טובי לב היפוטתיים, יהיו חסרי הכשרה צבאית ונסיון.
תורת המשחקים 484196
במקרה חירום צה''ל לא מפנה משאבים לחיפוש עריקים, ומפנה הרבה מאד משאבים לקליטת חיילי מילואים שמגיעים למרות שהם לא היו צריכים להגיע. זאת ההנחה לפיה צה''ל עובד כבר כמה עשורים, אני חושב שבצדק.

חוקים דרקוניים זה נחמד, אבל בשביל לתפוס את העריקים אתה צריך משאבים. בשגרה, כשאתה כן מפנה לזה משאבים, עריק נתפס לפעמים אחרי שנים, ורובם מסגירים את עצמם הרבה לפני זה (או נעלמים מהנוף). במצב חירום, אם מישהו יתפוס את העריקים (והדגש הוא על ה''אם'') זה יהיה האזרחים, והם, העריקים, לא באמת יעזרו לך, ואף אחד לא יתגייס בגלל שהוא מפחד מהחוקים האלה. לא החוקים האלה יצילו את המדינה, ומדינה שתחדל להתקיים ממילא לא תוכל להוציא להורג אף אחד.

העירו לי, הערתי בחזרה, זה היה בפתיל אחר, ואם אתה רוצה לפתוח את זה מחדש, בבקשה תתיחס למה שעניתי. מצטער, אבל אין אני חושב שאי אפשר לנהל דיון שבו אתה מתייחס רק לטענות שהעלו אנשים איתם אתה מסכים, ומתעלם מכל מה שנענה להם.
תורת המשחקים 484191
אני מסכים איתך שהתעלמתי מההקשר הפוליטי והחברתי של המצב בו אנחנו נמצאים. אני טוען כבר לא מעט שנים שמדיניות ממשלות ישראל מנותקת מהאמצעים שיש להן ומתנהלת תוך השקפת עולם כוחנית-מעצמתית.
רבין שהיה איש צבא בעברו ואמון על הפעלת כוח, התבטא באופן פרטי בתקופת כהונתו השניה כראש ממשלה באופן מאד מעניין וחכם. אינני זוכר בפני מי, אך הוא אמר שאי אפשר לנהל מילחמות כל כך הרבה שנים. אי אפשר, כי הממשלות תמצאנה את עצמן ללא חיילים. הכוונה במילה "חיילים" היא חיילי מילואים. סדירים יהיו אם כחיילי חובה ואם צבא מיקצועי - אם יוחלט עליו.
התפיסה המוטעית של ממשלות ישראל ורוב העם, רואה בנו מעצמה כמו ארה"ב-רק מבחינה איזורית. ארה"ב מפעילה את הצבא בשרות מדיניות החוץ כבר למעלה מ-‏150 שנה. איננו קונטיננט ולא מעצמה כלכלית גלובלית כמוהם. אם היינו חושבים אחרת, כבר היינו מגיעים להסדרים, וכמובן היינו בולמים את מפעל ההתנחלויות עוד בתחילתו.
תורת המשחקים 483697
אין ספק, אתה אופטימי.

גם אני חושב שבמקרה של ההפצצה הכבדה על תל-אביב התגובה הדומיננטית תהיה התגייסות ולא בריחה, אבל זאת תהיה רק התגובה הראשונית. אחרי שגלי ההתנדבות ההמונית יתנפצו מול סלעי המציאות‏1, הבריחה תגיע בטיפטוף, זרזיף, שילך ויתעצם.
___
1 הן של תוצאות שאינן בפרופורציה להשקעה (בכל זאת מרכז העצבים הוא זה שנפגע) והן של העובדה שגם כאן יהיו מאכרים שיגזרו קופון.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483264
הפסקה הראשונה היא קצת לא נוחה ולא נעימה, ויזואלית (ומרחיקה לכת בהרבה מעבר למה ששכ''ג עשה), ואם מותר לבקש - אל תעשה את זה. עדיף למצוא דרך לחלק את זה לכמה חלקים.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483265
צודק (הייתי צריך לשים שלוש נקודות באמצע).
דזבין אבא בתרי זוזי... 483274
סליחה, אבל באתר פתוח לקהל לא נאה לפרסם מיהי המאהבת של שכ''ג. ובעיקר לא מיהו מאהבה של אשת מוכר הפרחים החמוש והעצבני.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483279
ושמת לב שהוא לא הגיב מאז? אני באמת מתחיל לפחד... מעניין איך מוכר הפרחים ידע מי זה השוטה?
דזבין אבא בתרי זוזי... 483281
זה בדיוק הענין: רק באייל לא יודעים מי זה השוטה. כל האחרים יודעים היטב.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483422
בשבתות וחגים אני נח מהאייל.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483419
השתלשלות העניינים בהודעה שלי נראית לעיני הכהות הרבה יותר סבירה מהתסריט שלך, ובפרט התסריט שלך סובל מכך שבכל שלב שלו קל לתפור את התסריט ההפוך שמגיע לתוצאות דומות, בלי שאפשר להכריע לגבי סבירות התסריט המקורי וההפוך (טיפת גשם *לא* יורדת ->... -> רחמים ישן כל כך טוב שהוא לא מתעורר בזמן -> רחמים ממהר לעבודה -> ... -> רחמים דורס אותי), וכמו שקורה לכל המסלולים האפשריים של האור, התסריטים ההופכיים האלה מבטלים זה את זה ואין טעם לעסוק בהם (אם כי ייתכן שטיפת גשם אחת עלולה באמת לקבוע את גורלי). דומני שהתסריטים שלי קצת פחות לוקים מבחינה זאת: אמנם עם קצת יצירתיות אפשר לעשות גם להם היפוך דומה, אבל סבורני שבמקרה הזה ניתן יהיה להגיד משהו על הסבירות של התסריט המקורי לעומת האלטרנטיבה (פחות טרור -> יותר התעסקות בחילוקי דעות פנימיים -> פחות יציבות שלטונית... וכאלה). מכל מקום, למרות שנעניתי לבקשתך לתאר תסריטים אפשריים, אני מציע לעזוב אותם לנפשם כי זה נראה לי מבוי סתום למדי.

הטענה הבסיסית היא ששיווי המשקל שמאפשר את קיום המדינה בתנאים הנוכחיים ובעתיד הנראה לעין שברירי למדי, בגלל מנגנונים בעלי משוב חיובי שמאיימים עליו. נראה לי שהויכוח הוא על גודל ההפרעה הנדרשת כדי להזיז את המערכת למצב ש"מ חדש. כפי שאמרתי, ההערכה שלך נראית לי אופטימית מאד, אבל אינני יכול, ולכן גם לא אנסה, להוכיח זאת. בוא נקוה שאף אחד משנינו לא יוכל להגיד "אמרתי לך".
דזבין אבא בתרי זוזי... 483421
רק עכשיו אני קורא את המשך הפתיל, ודומני שמוטב לתגובה מעלי להשאר יתומה. אחרים עושים את העבודה טוב יותר.
דזבין אבא בתרי זוזי... 483444
ולכן אתה מתנגד להחלפת הממשלה (כל ממשלה) בישראל?
שלושה בסירה אחת 483454
חייכן, שכ"ג ואיילת אלמונית מצאו את עצמם בלב ים, על סירת משוטים קטנה ורעועה (אל תשאלו, מסע תענוגות בספינת האהבה שהגיע אל קיצו המפתיע כתוצאה מהתנגשות במדוזה ענקית).

חייכן: בואו נרקוד קצת, יהיה יותר שמח.
אלמונית: השתגעת? זאת סכנה קיומית!
חייכן: מה פתאום סכנה קיומית? עד שהסירה לא תתמלא ב 40% מים לא נשקפת לנו שום סכנה קיומית.
שכ"ג: 40%? אני חושש שגם 10% הם יותר מדי.
חייכן: צייר לי כבשה. לא, תרחיש.
שכ"ג: למשל, ייתכן שאחרי 10% הראשונים אחרי הסירה כבר תיטה על צידה כך שעוד ועוד מים יזרמו פנימה.
חייכן: יופי, אבל אם יירד גשם טיפה אחת אולי תתחיל את התהליך ממילא.
שכ"ג: אולי. מצד שני אולי דוקא טיםה או שתיים יגדילו את היציבות שלנו בהנמיכן את מרכז הכובד. אני מציע לא לרקוד כי הסירה בשיווי משקל עדין ועלולה להתהפך.
חייכן: אם כך אתה בטח גם מתנגד לכך שנמשיך לחתור. למעשה אתה בטח מתנגד לכל תזוזה, עיטוש או גרוד באף.

כאן החליפו שכ"ג והאלמונית מבט קצר, ובלי להכביר מלים השליכו את החייכן למים וחתרו במרץ. לאחר שעות ספורות נחתו על אי בודד וחיו שם באושר ובעושר עד שיום אחד שמעו את גיא זוארץ צועק "צולדרך", ובטרם הספיקו להגיד "ג'ק רובינזון קרוזו" נשחטו בידי איזה עו"ד צנום מחיפה והוגשו, עשויים ברוטב קוקוס, לארוחת הערב. אשר לחייכן, הוא עדיין מתדיין עם עמלץ מקומי על הסכנות הקיומיות של שחיית חזה כך שבחשבון סופי הוא יצא צודק.
שלושה בסירה אחת 483476
זה לא הולך ככה.
חייכן: בואו נחתור לחוף, נמאס לי ממכם ואני לא רואה אף אחד שבא להציל אותנו.
אלמונית: השתגעת? זאת סכנה קיומית! יכנסו מים לסירה.
חייכן: תראי את אלה בסירה ליד, הם חותרים, ולא נכנסים להם מים. וקראתי על כמה סירות בהם אנשים חתרו ולא נכנסו להם מים (שלא לדבר על כך שהם לא טבעו), וגם אם יכנסו קצת מים, אז מה יקרה, נרטב. עד שהסירה לא תתמלא ב 40% מים לא נשקפת לנו שום סכנה קיומית.
שכ"ג: 40%? אני חושש שגם 10% הם יותר מדי.
חייכן: צייר לי כבשה. לא, תרחיש.
שכ"ג: למשל, ייתכן שאחרי 10% הראשונים אנחנו נבהל, נלך לצד השני, והסירה כבר תיטה על צידה כך שעוד ועוד מים יזרמו פנימה.
חייכן: יופי, אז בו לא נבהל, גם ככה מתחיל לרדת גשם.
שכ"ג: אולי. מצד שני אולי דוקא טיםה או שתיים יגדילו את היציבות שלנו בהנמיכן את מרכז הכובד. אני מציע לא לחתור כי הסירה בשיווי משקל עדין ועלולה להתהפך.
חייכן: אם כך אתה בטח גם מתנגד לכך שנזעיק עזרה. למעשה אתה בטח מתנגד לכל תזוזה, עיטוש או גרוד באף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים