 |
טוב... לנו המערביים זה אכן נראה מוזר.
נראה לי שאפשר לסכם ולומר שהשיטות האלה נועדו לקרוע את האדם מהמציאות שלו ולהביאו לידיעה שהוא אינו יודע דבר. זה גם מה שעמד בבסיס האקדמיה היוונית בראשות ארקסילאוס, אם כי הם לקחו את זה בכיוון של דעה מסתברת שאיני יודע עד כמה הם לקחו אותה ברצינות. טאואיזם יציין וידגיש שזו עמדה אחת, וזן... פשוט יתנער מהבעתה.
מה הטעם בזה? הטעם הוא בביטול מציאות פרטית מוגבלת שנשענת לא מעט על הדימיון ומתקשה להתמודד עם עובדות החיים. אולי אפשר לומר שהפרט מוכוון למציאות העובדתית וזוכה ב"חופש משום שהוא רואה את כל כבליו".
בהמשך ההקבלה לפילוסופיה מערבית יצויין, שגם סוקרטס נתפס כמבלבל ומרגיז על ידי בני שיחו (שלא שותפים לעניינו והם בבחינת קורבנות תמימים. כמובן שיש גם דיאלוגים אחרים), אבל הגישה שלו היא מושגית ולכן קל לנו יותר להעריכה.
בהפניה הבאה יש תחת הכותרת אפיסטמולוגיה דיון בן 6 חלקים שנקרא זן בודהיזם וסוציולוגיה של הדת. הדיון עובר על המושגים ומתאר את הטכניקות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש