 |
אי אפשר לדעת איך ואיפה אלמוני X גדל ואין טעם לצאת מהנחות יסוד שהן למעשה חסרות יסוד והן מתבססות (כנראה?) רק על הלשון העברית המשותפת. אותי זה יפליא אם יתברר לי שיש מכות בלימודי זן בארץ, וזה לא עניין של רגישות אישית לכאב - אין לי שום רגישות כזאת. הסיבה הפשוטה היא שבשיח הציבורי בארץ עוסקים בשנים האחרונות הרבה גם בנושא של מכות לילדים, מכות כאמצעי חינוכי, ענישה פיזית וכל מה שנלווה לזה, וגם באלימות בחברה בכלל, והמודעות לכך שקיימת כאן בעיה היא גדולה יותר מאי פעם.
אז אם המכות האלה היו קיימות בחברות עם תרבות שונה ובזמנים עברו, שבהם באופן כללי היתה יותר אלימות יומיומית - ניחא, אבל בארץ זה נראה לי בלתי סביר שמאסטר זן לא יהיה ער לנושאים האלה ושלא תהיה להם השפעה עליו, גם כשהוא עובד מול קבוצת תלמידים (מבלי לדעת מה קורה כיום ביפאן או במזרח הרחוק בכלל בנקודה הזאת, וזה גם לא לגמרי שייך).
חוץ מזה, במקרה שלי, בעולם המושגים שלי, "הארה" - מה שזה לא אומר, המושג הזה - לא אמורה ללכת עם פגיעה, ובטח לא פגיעה פיזית - למען האמת, זה די נראה לי אוקסימורון, אבל כאן אולי זה כבר באמת רק אני.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש