בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 17/12/01 7:35
בנוגע לנקודה 2א' 48451
מה שהם מצהירים מעניין את האתה-יודע-מה-שלי. הוא ראש הארגון, אז הוא גם ראש הזרוע הצבאית, בדיוק כמו שנשיא ארה''ב הוא הוא המפקד העליון של צבא ארה''ב, וששר הבטחון הוא המפקד הישיר של הרמטכ''ל.

רחבעם זאבי, מזה זמן מה, לא עומד בראש שום ארגון שאחראי לפגיעה פיזית באף-אחד (ולא רק בגלל שהוא מת). פגיעה בו היא נקמה בדיעבד. המטרה של פגיעות צה''ל אינה נקמה בדיעבד, אלא פשוט פגיעה בארגון אקטיבי.

אני לא טענתי שישראל מביאה עדויות (קלטות או משהו כזה), אלא הוכחות. הוכחות יש בשפע - כאמור, האנשים הללו מעולם לא הכחישו שהם פעילים (או מנהיגים) בארגוני טרור.
בנוגע לנקודה 2א' 48469
האם אחמד יאסין הוא לדעתך גם ראש הזרוע הצבאית של החמאס? וחאלד משעל? האם ג'רי אדמס הוא גם ראש הזרוע הצבאית של ה-IRA ?
בנוגע לנקודה 2א' 48493
אחמד יאסין הוא בן-מוות, מבחינתי. כן, היה עדיף אם היה ניתן להביא את כל האנשים הללו למשפט, ולתבוע אותם על הסתה וסיוע לרצח. אבל אי אפשר, זה לא הגיוני. הם לא אזרחים של ישראל, אין לנו סמכות עליהם, והם אויבים אקטיביים של ישראל - ולכן ננהג בהם כפי שיש לנהוג באויבים.
חאלד משעל כנ''ל.

לגבי ג'רי אדאמס, תאלץ לרענן את זכרוני.
בנוגע לנקודה 2א' 48495
בנוגע לנקודה 2א' 48550
אבו-עלי מוסטפה, בדומה לשייח יאסין, טען מספר פעמים שהוא אחראי רק לצד המדיני של הארגון, וכי הצד הצבאי אינו נמצא בשליטתו. בכל מקרה, אין זה הגיוני שאדם שעוסק בטרור באופן שוטף ימשיך לחיות את חייו כתמול שלשום, כאילו איש אינו מחפש אותו. ביחוד אדם כמו מוסטפה, שמקום משרדו היה ידוע לכל.

רחבעם זאבי היה ראש האיחוד הלאומי, ופלסטינים רבים יגידו לך שחלק גדול מאותם וונדליסטים שמתנכלים להם מדי פעם לובשים חולצות של המפלגה. אף גוף ממשלתי מעולם לא בדק את הדבר, כמובן, כפי שאיש לא נוטה לנסות לאכוף סדר על המתנחלים. אבל במקרה הזה, מה שמשנה הוא הפרספקטיבה, כלומר הצורה בה הדבר נתפס בעיני הפלסטינים.

ולנקודה האחרונה: קשה לקרוא לגיבובים של דובר צה"ל "הוכחות". איש מעולם לא שאל את המחוסלים האם הם פעילי טרור, כך שלא ניתנה להם הזדמנות להכחיש. במקרים רבים, כמו של ת'אבת ת'אבת, סעד חרוף, סמיר מלעבה, מסעוד עיאד, אחמד אסעד, מוחמד בשראת, עאמר אל-מדרי, עימאד אבו-סנינה, ויתכן ובמקרים של עוד כמה שפרחו מזכרוני, הפעם הראשונה ששמם הוזכר בהקשר לביצוע פעולות טרור היתה לאחר ההתנקשות בחייהם. גם ג'מאל מנסור וג'מאל סלים, על אף שהיו ידועים כבכירים באגף המדיני של החמאס, לא הוזכרו בהקשר של פעילות חבלנית. כאשר אתה אומר שאנשים אלו מעולם לא הכחישו שהם פעילים או מנהיגים בארגוני טרור, אתה מפגין חוסר היכרות בסיסית עם העובדות הקשורות במדיניות החיסולים של ישראל: אני מעריך שרק כ- 20 או 30 אחוז מהנרצחים היו פעילי טרור מוכרים וידועים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים