בתשובה לירון, 17/07/08 16:30
יאללה, דם! 484893
אני מניח שכמות הערובות ההדדיות בהסכם כזה היא עצומה: הנחת המוצא היא ששני הצדדים אינם סומכים האחד על השני כלל. הניחוש שלך טוב כמו זה שלי לגבי מה הן הערובות הללו, אבל אני די בטוח שהפרה של ההסכם אינה טריוויאלית כלל - אם היא בכלל אפשרית.
יאללה, דם! 484897
הניחוש שלי הוא שאין ערבויות כלל. איזה ערבויות יכולות להיות להסכם כזה? הסיכון היחידי הוא שהמתווך יסרב לתווך בפעמים הבאות, וזה לא סיכון אלא יתרון. במקרה זה הגופות נמסרו לישראל לבדיקה לפני מסירתו של קונטאר. אני לא רואה שום סיבה לא לנצל יתרון כזה.
אם לא היה מדובר בחיזבאללה, אלא בעבריין פשוט שחוטף בני ערובה ודורש לתת חנינה לאסיר, האם לאחר שיחרור בני הערובה, המדינה הייתה רואה עצמה מחוייבת למלא את חלקה בהסכם? אני לא חושב כך.
יאללה, דם! 484905
ערבויות אפשריות, יכולות לכלול, למשל, את ההשלכות הבאות במקרה של הפרת ההסכם:
- סנקציות של האו"ם
- הסכמה הדדית שהפרת ההסכם תיחשב קסוס בלי
- החלפת אישים זמנית במהלך ביצוע ההסכם (למרות שלא ראינו דבר כזה בתקשורת

אבל, האמת, זה לא ממש משנה מה אני אדמיין כאן - אין לי הרבה ספק שיש ערבויות. כאמור, שני הצדדים לא סומכים האחד על השני כלל, ובמצב כזה, בלי ערבויות מוצקות לא היה נחתם הסכם.
יאללה, דם! 484910
לא רואה איך זה עובד.

האו"ם לא צד להסכם כזה וממילא לא מחויב לשום סנקציות היפותטיות. חוץ מזה, "או"ם" זה לא גוף קוהרנטי שיכול בכלל להטיל סנקציות; מועצת הבטחון לא היתה מעורבת בהסכם, שלא לדבר על המליאה. המתווך (גרמניה, אני חושב) יכול להתחייב להטיל סנקציות, אבל אני לא רואה למה שווה להם להכניס את הראש האירופי הבריא שלהם למיטה החולה הזו.

לא צריך קסוס בלי כשאתה כבר ממילא במצב מלחמה, ולא שם על המשפט הבינ"ל בלי שום קשר. מלחמה תפרוץ מעצמה כשלאחד הצדדים יהיה אינטרס בה. יש לי הרגשה שאנחנו, למשל, רק נשמח בשלב הזה אם יהיה לנו תירוץ לעשות קצת בלגן בלבנון, במיוחד אם ההזמנה לבלגן תבוא משם.

החלפת אישים זמנית גם היא פתח להפרת הסכם משעשעת בפני עצמה.

האמת, נראה לי שהתמריץ העיקרי לשמור על הגינות פה היא לשמור על אמינות בעיני העולם בכלל והמתווך בפרט.
יאללה, דם! 484917
זאת בדיוק הבעייה. כאילו יש כאן הסכם בין אדונים ויקטוריאנים. כאילו המילה שלנו צריכה להיות מילה של ג'נטלמן. כאילו שנסראללה הוא גנרל אירופאי מהמאה ה-‏19. אחד כזה שנפגשים איתו לאחר הקרב ומברכים אותו על אומץ הלב של חיליו ועל הזכות להפגש ב"שדה הכבוד" עם אוייב ראוי ומכובד כל כך.

נסראללה הוא פושע מתועב, והמלחמה נגדו היא לא דו-קרב בין אצילים - לפחות לא צריכה להיות כזו. אנחנו לא חייבים לו שום דבר, ואם המתווך היה נעלב, זה היה עובר לו עם הזמן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים