בתשובה לתשע נשמות, 17/07/08 18:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקבל חלק מדבריך והתבטאותי בעניין הרב באמת לא היתה עניינית ונבעה מהתרגזות אחרת שלי שאינה רלאבנטית חנושא הנעדרים. א. כוונתי לא היתה שעניין מותם של הנעדרים צריך להיות בטיפולם של רופאים, גנטיקאים, אסא כשר (או כל מומחה מקצועי אחר) ולא של הרב הצבאי. כוונתי היתה שזה עניינם של מנהיגי המדינה (ולעניין זה גם מנהיגי הצבא, המטכ"ל). אחת הרעות החולות שמטפחת התקשורת כאן היא הבילבול בן חוות דעת מקצועית לבין החלטות מנהיגותיות. מאחר ואנשים כמו הרב הצבאי, היועץ המשפטי וקצין המשטרה הם יותר נגישים לתקשורת מאשר שרי הממשלה או הרמטכ"ל, נוח לתקשורת לטעת במוחם של צרכניה את השטות כאילו אנשים אלו אמורים לקבל החלטות מנהיגותיות. ב. לדעתי כל עניין הכרזת המוות של נעדרי צה"ל היא יותר עניין פרטי של משפחות הנעדרים מאשר עניין מדיני קרדינלי. מבחינת המדינה אין שום צורך וה אף אבסורד להכריז רשמית על מותו של נעדר כאשר הדבר אינו ודאי. רבני ישראל בימה"ב שגם הם עסקו בנושא של חטיפת יהודים ע"י שודדים מוסלמים לצרכי כופר נפש, גילו הרבה יותר אומץ מוסרי ומנהיגותי מאשר מנהיגינו הנוכחיים. במקרים רבים הם התירו נשים מעגינותן במצבים אלו ואפשרו להן להינשא מחדש. ואנו יודעים שהיו גם מקרים נדירים בהפ חטופים הופיעו לפתע לאחר שנשותיהם כבר נישאו לאחרים. הרבנים דאז ראו במקרים אלו חלק מן החיים ולא פגיעה ב"קדושתם" (אגב החומרה שבה נוהגת הרבנות בהתרת עגונות יסודה באותם ארועים מימה"ב). רצוי היה שדורנו היה קשוב יותר למנהיגי הציבור שהם בבחינת נבחרי ומשרתי הציבור סתם ופחות לדמויות אפיפיוריות "חסינות מטעות" כמו רבנים ואסטרולוגים. ג. הרוגזה שהתעוררה היא למשמע התואר הרב הצבאי הראשי קשורה לעניין אחר. עד כמה שהבנתי רבני צה"ל סרבו לעסוק בגיורם של חיילי צה"ל בגלל לחץ של רבני ש"ס ו/או החרדים. בכך בעצם הכריזו עובדי צה"ל אלו, שהם לכל היותר רבנים זוטרים ולמעשה פקידי דת שתחום סמכותם מקיף פחות או יותר את קידוש ערב שישי. להטיל עליהם את ההחלטה בנושא גורל הנעדרים משול לכך שצוות העזר בבית חולים יכריז על מותו של חולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. מנהיגי המדינה הם בעייתיים מאד כיוון שבמצבים כאלה הם בעלי אינטרס (והדבר אינו תקף רק להנהגה הנוכחית שאיש אינו מאמין למלה שהיא מוציאה מפיה אלא גם להנהגות טובות יותר שהכרנו בעבר ואני מקווה שעוד נכיר). ראה רק את הפארסה של הנסיון להכריז על השניים כחללים שבוע לפני חתימת העסקה והחזרה מהנסיון הזה. ב. ההכרזה היא רלבנטית מאד לענין הטיפול של המדינה בנסיון להשיב את החייל, במשפחה ובמעמד האישי של החייל ובני משפחתו. אילו המדינה היתה מכריזה על מותו של רון ארד היא לא היתה משקיעה מאמצים בחיפוש אחריו. ג. למיטב ידיעתי דווקא צה''ל הוא המקום בו ננקטה וננקטת הגישה המקילה ביותר בתחום הגיור. הרבצ''ר הנוכחי ידוע כמי שאינו מהסס להתעמת עם החרדים (קרוב משפחה חרדי המשרת ברבנות קבל באוזניי על כך שבפעם הראשונה בה פגש אותו הוא שמע מהרבצ''ר שהוא היה רוצה לבסס את כל החיל על חובשי כיפות סרוגות ולא על חרדים). אני צריך לבדוק האם יש יסוד לטענה שאתה מעלה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היה מוכרז על השניים כחללים, ובדרך נס הם היו עדיין בחיים, היה חיזבאללה ממהר להעביר הוכחות מתאימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ומכיון שלמנהיגי המדינה (הנכחיים וטובים מהם) יש אינטרסים אישיים את/ה מציע/ה לשלול מהם את ההחלטות המנהיגותיות? ומה תעשה שלילה כזו לסיכוי למצוא בעתיד הנהגה טובה יותר? אני לא רואה מה יכלה ממשלת ישראל להרויח מהכרזת השניים כחללים. האינטרס שלה היה הפוך. לדעתי היה זה סתם בלבול מוח של איזשהו "מקורב" שהתקשורת נפחה. ב. אני טוען שלא. המדינה צריכה להשקיע מאמצים ומשאבים בהחזרת שבויים כאשר יש קצות חוט אליהם. ל"השקיע מאצים" כאשר אין אף קצה חוט שקול לבזבוז כספי ציבור. נניח שרון ארד מוכרז חלל ולפתע מופיע קצה חוט הטוען שהוא חי. אתה מעלה על דעתך שהממשלה תגיד "הכרזנו עליו חלל וזהו. אין בכוונתינו לעשות שום דבר בעניין קצה החוט החדש"? עניין ההכרזה הוא עניין רלאבנטי למשפחה ולרעיות. לממשל צריכה להיות התבונה והאומץ ולפעול גם ע"פ הסתברויות ולא רק על סמך ודאות מוחלטת ולעזור למי שאפשר לעזור לו ולא רק למי שכבר אי אפשר. ג. האמת היא שגם אני לא בטוח. לפי מה שהבנתי סרבו רבני צה"ל מלכתחילה לעסוק בגיור והיה צורך ל"גייס" לכך את הרב דרוקמן שהועמד בראש מכון גיור ממשלתי אזרחי. נראה לי שיש כאן עוד הפגנה של התופעה בה הציבור הדתי כופה עךינו החילוניים "רבנים לענייני חילונים" שהם עצמם אינם מוכנים לקבל את סמכותם. אם את/ה יכול/ה לברר שזה אינו נכון אשמח לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 348375 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את/ה זוכר/ת את הנח"ל החרדי? התקשורת הישראלית מאופיינת יותר ע"י כתבות מטעם וידיעות מוזמנות מאשר על בדיקה עצמית והבעת דעה עצמאית. השמועות ש"הפצתי" בתגובתי האחרונה (והן אכן שמועות ולא משהו שבדקתי) התעוררו לאחר פרסומי ה"יחסי ציבור" של צה"ל (הכתבה שלך היא מלפני שנתיים פלוס, סמוך להקמתו של מסלול הגיור הצה"לי. השמועות הן שרבנים (אולי מסיבות פיננסיות) הפעילו לחץ כבד ואיומים על רבני צה"ל שלא להשתתף בפעילות הזאת ואלו נכנעו ללחץ. הרבנים שהשתתפו בגיור היו רבנים אזרחיים במסגרת המכון ללימודי יהדות (מוסד ממשלתי ואזרחי) שהסמכות הרוחנית שלהם הוא הרב דרוקמן ותחת השם המוזר "בית הדין הצבאי לגיור" מסתתרים "דייני בתי הדין הממלכתיים, ש"מושאלים" לצבא לצורך זה". בקיצור היה כאן נסיון לקבוע עובדות ולהקים מסלול עוקף של הסרבנות הפחדנית של הרבנות הצבאית. בסופו של דבר גם זה לא עזר. הרבנים (ש"ס וחרדים אשכנזיים) איימו לא להכיר בגיורים האלו, הרב דרוקמן פוטר והכל הסתיים בהפגנת מחאה של כמה עשרות מול הרבנות הראשית. גם אם לא כל מה שספרתי מדוייק, הבעיה היא כדלהלן: נראה שהציבור הדתי אינו רואה ברבנים הצבאיים סמכות דתית והציבור המסורתי לא מגלה מספיק עניין, מדוע אם כן אם כן צריך המיעוט החילוני לשאת על ראשו עוד כמה רס"רים חובשי כיפות? רבני צה"ל (ויש לצרף גם אנשי דת נוצרים ומוסלמים) ישמשו כספקי שירותי דת (תפילות, ברכות, לכל היותר טקסי נישואין). הרבנות הצבאית צריכה לספק את צרכי עצמה ואינה רשאית להורות או דרוש שרותים מגופים צה"ליים אחרים. במילים אחרות היא אינה חלק ממערך הפיקוד הצה"לי. לא יהיו חלק ממערך הפיקוד של צה"ל בשום אופן שהוא. וכאן אני סוגר מעגל, בודאי לא יהיו מוסמכים לקבוע את מצבם של נעדרים וכיוב'. משפחות נעדרים שהמעמד הדתי חשוב להם יוכלו לפנות לרבנים צבאיים או אזרחיים לפי ראות עיניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם דיווחים מעודכנים יותר: כל עוד המעמד האישי בישראל נתון בידי רבנים יהיה צורך שרבנות כלשהי תאשר קביעת מוות או תדחה אותה. אם זה לא יהיה בצבא זה יהיה בידי רושמי הנישואין באזרחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין רשמי הנישואין וקביעת המוות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למתים אסור להינשא. גם לנשואים. לאלמנים מותר. כדי לקבוע שאדם הוא אלמן, יש צורך לקבוע את מותו של בן זוגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי נגביל את התערבות הרבנים רק למקרה של נשואים/ות? לפחות במקרה שלפנינו זה היה מוציא אותם מהמשחק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |