בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 17/12/01 7:35
בנוגע לנקודה 2א' 48603
חיסולו של זאבי ז''ל, כשר בממשלת ישראל, כחבר בקבינט המדיני ביטחוני, וכאדם השותף להחלטות הפעלת צה''ל, הוא אמצעי מאבק לגיטימי. הרבה יותר מתקבל על דעתי מאשר רצח אזרחים באופן אקראי.

ראש אירגון החזית העממית אחראי ישירות לרצח אזרחים. ההפרדה בין אגף מדיני לצבאי היא כלל משחק שהומצא על ידי אלה שאחראים לרצח אזרחים, על מנת להגן על התחת הפרטי שלהם. אין שום היגיון, מוסרי או פרקטי לנהוג על פי הכללים האלה. ההיפך הוא הנכון. הפגיעה בדגי הרקק (תינוקות שנישבו, על פי תפיסתי) - המבצעים בפועל, פחות מוסרית, וגם פחות יעילה.

בימי אוסלו העליזים היתה הפרדה מרחיקת לכת בין טרוריסטים טובים לטרוריסטים רעים. אבו על מוסטפה היה בין הטרוריסטים הטובים. הפערים הצטמצמו מאז, אבל רבים מהטרוריסטים הטובים, לא ממש קלטו את זה, וזילזלו (כפי שזאבי זילזל בביטחונו האישי) ולכן מוסטפה חוסל כפי שהוא חוסל. וצריך לזכור, שכמעט כל החיסולים לא היו באופן הזה.
בנוגע לנקודה 2א' 48616
הטיעונים שלך הגיוניים, ואני מסכים איתך בכל הנוגע להיבט המוסרי של האחריות הסופית על פעולות טרור. אבל יש לזכור שתי עובדות: הראשונה, שפגיעה באישים בכירים תגרור באופן כמעט בלתי נמנע הסלמה הדרגתית בעימות, כפי שקרה לאחר חיסולו של מוסטפה, והשניה, שפגיעה באותם בכירים לא תפגע ביכולת הארגון לבצע פיגועים, שכן המבנה הממודר של אותם ארגונים מונע מהמנהיגים להשפיע בצורה משמעותית על החוליות בשטח. למעשה, כוחו ויכולתו של הארגון רק יגברו, משום שהפופולריות שלה יזכה בעקבות ההתנקשות תוסיף לכוחו ותגדיל את מספר האנשים ששואפים לפעול עבורו.

המקרה היחידי שבו פגיעה במנהיג פגעה גם בכוחו של ארגון מסויים הוא מקרה ההתנקשות בפתחי שקאקי, דבר שגרם להיחלשות משמעותית של הג'יהאד האיסלאמי, שהצליח להשיב את כוחו רק מאז תחילת האינתיפאדה. אולם תוצאה זו נבעה מריכוזיותו הרבה של שקאקי כראש הארגון, ולא נראה שריכוזיות זו קיימת בחמאס או בג'יהאד האיסלאמי כיום. היא ודאי לא הייתה קיימת בחזית העממית, שם המבצע המוצלח היחיד בא לאחר ההתנקשות בחייו של המנהיג.

חשוב לציין, אגב, שלאבו-עלי מוסטפה לא היה "דם על הידיים", כפי שקוראים לזה בישראל, פשוט משום שאיש לא נהרג בפיגועים של החזית בזמן תקופתו כראש הארגון.
בנוגע לנקודה 2א' 48654
לגבי היעילות של מניעת טרור באמצעות פגיעה באישים בכירים, האמת היא שעדיין לא השתכנעתי לכאן, או לכאן. קשה מאוד להעריך מה היה קורא אילו לא היו עושים זאת. קראתי דיונים ארוכים באייל ודעות שונות, עדיין לא שמעתי על נימוק משכנע, או דרך מקורית להעריך מה היה קורה אילו.

לאבו עלי מוסטפה כן היה דם על הידים גם בעברו העשיר מירדן ומלבנון וגם מהשנה האחרונה:
http://www.ict.org.il/inter_ter/orgdet.cfm?orgid=31

Some of the PFLP’s most recent terrorist attacks in Israel:

8 February 2001: Car-bombing on the Beit Israel road in Jerusalem. Five civilians were lightly wounded.
21 March 2001: A car bomb was discovered and neutralized in the Mea Shearim neighborhood in Jerusalem. There were no casualties.
23 April 2001: Car-bombing in OrYehuda. Four civilians were lightly wounded.
27 May 2001: Car-bombing in the Russian Compound in Jerusalem. There were no casualties.
1 June 2001: Bombing in Mevasseret Zion. There were no casualties.
18 June 2001: A motorcycle-bomb was discovered in Haifa. There were no casualties.
2 July 2001: Two car bombs exploded in Yehud. Eleven civilians were wounded. The cars, belonging to Israelis, had been broken into the previous night and bombs,were rigged to be detonated by cellular phones planted in the trunks.
27 July 2001: Bomb planted in a municiple bus at the Malcha shopping mall was discovered during a security check in Jerusalem.
22 August 2001: Car-bombing in Jerusalem. There were no casualties.
3 September 2001: A car bomb and three remote-control bombs exploded in Jerusalem. Nine civilians were injured.

בנוגע לנקודה 2א' 48661
קראתי שוב את הסיום של דבריך.
בדוגמאות שהבאתי קודם, לא נהרגו ממש, אלא רק נפצעו. אז כדי להשלים את התמונה:
ב19 למרץ 2001 נהרג ברוך כהן בפיגוע ירי של החזית העממית.
אבל מדוע בעצם זה חשוב לציין שלמוסטפה לא היה דם על הידיים(נניח)?
הרי לא דיברנו על חיסול כנקמה, אלא על חיסול כסיכול(נניח שזה עובד). ולאור הפיגועים בדוגמאות שהבאתי, סביר להניח (באופן כללי כצופה מן הצד, לא שיש לי איזשהו מידע) שישנם עוד פיגועים בדרך, ופיגוע "מוצלח" הוא רק עניין של זמן.
בנוגע לנקודה 2א' 48709
הפיגוע הנ''ל אינו זכור לי, ובפרט אינו זכור לי כמקושר לחזית העממית. הוא גם אינו רשום ברשימה שהבאת. בכל מקרה, ההערה לגבי אבו עלי-מוסטפא היתה כללית, ולא באה כדי לתמוך בטיעון מסויים.
בנוגע לנקודה 2א' 48721
בעצם, הפיגוע הזה כן זכור לי. מדובר באביו של אמנון כהן, ראש המנהל האזרחי באזור חברון. איני בטוח איזה גורם לקח עליו אחריות, אך נראה לי בלתי סביר שמדובר בחזית העממית: הארגון כמעט ואינו פועל מדרום לירושלים.
בנוגע לנקודה 2א' 48784

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים