בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 03/08/08 8:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הידד! אהבתי את "צלקות האבולוציה" כהדיוט חששתי שהספר גולש למחוזות המד"ב,היה פעם סרט של ספילברג "מצולות" ושם הגיבור יורד ל3,000 מ' כשהוא בחליפה אטומה מלאה בנוזל מועשר בחמצן אותו הוא נושם כדג. מומלץ לאוהבי סרטי הרפתקאות וצלילה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי לא מזמן בנשיונל ג'אוגרפיק סרט על זה. זה לא מדע בדיוני, יש נסיונות אמיתים בנשימת נוזל עתיר חמצן. הראו שם עכבר שהוטבע בתוך אקווריום עם נוזל כזה למספר דקות ונשם נוזל. לאחר מכן הוציאו אותו, ניקזו את הנוזל מהראות והוא המשיך בחיו ללא פגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו חדשות מאוד משמחות, תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? מה היתרון של נוזל עתיר חמצן על בלונים? כמה נוזל כזה יוכל צוללן לשאת עימו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוזל עתיר חמצן ימנע בעית שיכרון עומקים (הרעלת חנקן), מחלת דקומפרסיה ותסחיפי ריאות. מיחזור הco2 מתבצע כבר כיום במערכות נשימה סגורות ע"י סודה קאוסטית שסופחת את הפחמן ומחזירה את החמצן למערכת, מוגבל לעומק של 10 מ'. נשימת נוזל עם 5% חמצן (זה מה שאנחנו צורכים מתוך 18% חמצן שבאויר) תאפשר צלילה לעומק של כ400 מ'.(כל המספרים לא מדויקים אך קרובים)מיחזורו יאפשר זמן צלילה בלתי מוגבל כמעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לדמיין מה מרגישים כשממלאים לך את הריאות בנוזל כזה. האם מנסים עדיין לנשום (ובולעים מים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לדמיין שאתה נושף את אויר ריאותיך החוצה, ואז צולל לעומק, בשלב שבו רמת הco2 תגיע ל6 % תתעורר בך הרגשת מחנק ורצון לשאוף אויר, אתה מתעלם וממשיך לרדת, וכך שוב ושוב, בשלב זה הפרשי הלחצים יגרמו לסינוסים ולעור התוף לקרוס פנימה, כדי להשוות לחצים אתה "נושם" מי ים דרך האף לתעלות הסינוסים ולוחץ החוצה, כך לעומק של 50 מ', כדאי להכנס לקישור שבתגובה 486364 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרגשה כנראה דומה לטביעה, עד שמתרגלים. צריך לנשום כדי ליצור תחלופת מים בריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בסיפור על ההוא שתלו אותו, בהתחלה הוא רקד, אח''כ התרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מצולות'' הוא של קמרון, לא ספילברג. (רק למקרה שמישהו ירצה לנסות לאתר את הסרט) קמרון עצמו הוא חובב צלילה- הוא מספר שהוא העלה את הרעיון לסרט ''טיטניק'' כתירוץ לכך שמישהו אחר יממן לו מסע צלילה לספינה השקועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון. את סצינת הנפילה האינסופית חוויתי בעצמי בעומקים ארבעים עד שבעים ושלושה מטרים. אולי משורר יכול להעביר את החוויה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |