בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 07/08/08 0:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, רגע - איזה נזקים? והכוונה היא לא רק לגדי אלא לכולכם - הסתדרו בשלשה! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במברקית: 1. נזקים מקצועיים: מי ששובץ בתפקיד שלכאורה "קטן עליו", כמוני, הרזומה הצבאי שלו לא עוזר ואף מכשיל אותו בחיפוש עבודה עתידי. 2. נזקים מנטליים: מרוב שמכופפים אותך בצבא אתה מסוגל לשכוח שאתה אדם אוטונומי. במסגרת צבאית זה מן הסתם נחוץ, אבל אנשים נוטים לקחת את ההתכופפות הזו הלאה גם לאזרחות (או לחלופין למרוד בה ולקחת אותה לקיצוניות השנייה, קרי לבלות שנתיים בהודו ללא מעש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כמו דיויד סטרלינג? כדברי סובורוב "עלוב החייל שאיננו רוצה להיות גנרל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיות שינה קשות. בעיות פסיכולוגיות שהצריכו ביקור אצל הפסיכיאטר הפיקודי. שני משפטים שאחד מהם היה לא חוקי. ביזבוז זמן של מספר חודשים כעובד רס"ר, ועוד מספר חודשים בהמתנה בשלישות. בגיל 18 היתי מתגיס, לאחר השירות היתי מיעץ לעצמי ללכת לקב"ן מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שברקת אמרה. אמנם, קושי השירות הצבאי שלי בטל בשישים ויותר לעומת קושי השירות של חייל ''אמיתי'' (נניח, קרבי), אבל כמשקל נגד קיבלתי תחושת חוסר תועלת מוחלטת. אני יכול לומר די בודאות שכל מה שעשיתי במשך שלוש שנים בצבא היה לעשות לקבוצה מאוד מצומצמת של אנשים את החיים קצת יותר נוחים. שום דיבורים על בורג קטן במערכת שבלעדיו המכונה האדירה (שחיונית לקיום המדינה) לא יכולה לזוז לא ישנו זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ותחשוב מה מרגיש מי שתפקידו בצבא היה לעשות לקבוצה מאוד מצומצמת של אנשים את החיים קצת *פחות* נוחים) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |