 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לציין, כי רוב ''שחורי העור'' המדוברים לא באו מאפריקה אלא מחצי הכדור המערבי, והם צאצאי עבדים... וכנראה יש בשושלת היוחסין שלהם כמה קבוצות אתניות גם לא מעט דם ''לבן'' או ''צהוב''. יכול להיות שיש משהו בביטוי המיושן ''און כלאיים''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעיקרון נכון עובדתית. מלבד אצנים שחורים מבריטניה וקנדה שאינם נמנים על צאצאי העבדים. עובדה נוספת היא שבני אפריקה מארצות מסוימות - קניה, אתיופיה, ובעשורים האחרונים גם מהמגרב - מצטיינים דווקא בריצות הבינוניות והארוכות. לעומת זאת נפקד מקומם של הכושים מענפים שלמים כגון שחיה, קליעה וג'ודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לי מפריע השימוש ב"כושי" במקום ב"שחור"? הרי זוהי המקבילה ל'ניגר' הכה פוגעני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שמפריע לך? וכל הדיון המייגע על יתרונותיהם של "גזעים" שונים לא מפריע לך? הבוז לשוטים למיניהם ששם, דווקא שם, כל כך חשוב להם לחקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר יתרונותיהם של גזעים שונים כדאי להזכיר כי העם היהודי, במיוחד צאצאיהם של יוצאי אירופה, הצמיח מתוכו אחוז מדהים של זוכי פרסי נובל למדעים. שני פרומיל מהאוכלוסייה העולמית לקחו יותר מרבע הזכיות. פי 125 מהשיעור הצפוי. מקרה? גזע? גנטיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי זה יש תיאוריה מענינת לרם מואב המנוח (אחיו של אורי מילשטיין הידוע לשימצה) בסיפרו ''זירמת חכמים'' - אצל יהודי מזרח אירופה היה נהוג שבנות הסוחרים העשירים היו מתחתנות עם התלמידים החכמים וכך הועברו הגנים של עורמה מעשית וחוכמה אינטלקטואלית במהלך הדורות, כל זה בנוסף לפרעות, גירושים וטבח שהוסיפו להשבחה הגנטית. לעומתם, אצל הגויים שהיו בעיקר קתולים במשך מאות שנים, החכמים ביותר הלכו להיות כמרים או נזירים שלא מולידים ילדים ולכן הידלדלו אצלם במהלך הדורות הגנים של החכמים יותר וגם זה תרם לעליונות האינטלקטואלית של היהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. כמובן, אם זה נכון, ההשבחה הגנטית פעלה רק מבחינות מסוימות - בכל הנוגע למחלות גנטיות קשות היהודים האשכנזים גם כן צועדים בראש, שלא בטובתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש כאלו שטוענים שזה קשור: שגנים שמאפשרים אינליגנציה גבוהה גם הופכים את התפתחות המוח לפגיעה יותר למחלות או למוטציות גנטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתונות מרובות בקרב קרובי משפחה מגדילות את הסיכוי ללקות במחלות תורשיות. כך היה בקרב יהודי מזרח אירופה וכך בקרב האצולה האירופית לפני מלחה''ע הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כאן מדובר רק על מחלות תורשתיות ספציפיות של מע' העצבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתעקש ככל שתרצה על המניעים. עובדה היא שיהודים עולים על כל כל גזע בהקשר פרס נובל. ולא שליהודים היו עמדות עדיפות במציאות האנטישמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כלל לא סתר את דברייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משהו שלפחות במחשבה ראשונה נראה שהרבה יותר קל להסבירו ע"י חינוך. מתאם דומה: מהו שיעורם של ילידי אירופה בקרב מקבלי הפרס לעומת חלקם בכלל אוכלוסיית העולם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליהודי מזרח אירופה לא היה יתרון חינוכי במסגרת הנחשלות הכללית ששררה שם. אבל מתוכם היגרו רבים לאמריקה ומהם צמחו המוני זוכי פרס נובל. כנראה שהטריגר למצוינות מדעית טבוע בגניוס היהודי, וההשפעה הסביבתית במערב (בסה''כ כשניים שלושה דורות) רק שיחררה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטריגר טבוע בגניוס! עכשיו הבנתי הכל. (הולכת להיפטר מהספרים של סטיבן ג'יי גולד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) ברחה לי הגנטיקה לגניוס. התכוונתי לומר שאולי תכונה גנטית חבויה של מצוינות התממשה במציאות בה היגרו מיליוני יהודים לאמריקה וזכו לקבל חינוך מדעי וטכנולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה זה נראה לך יותר הגיוני מאשר התיאוריה שארז לנדוור הציג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מתוך מיליוני יהודי מזרח אירופה רק קומץ זעום היה בעל אמצעים. כך שהתאוריה נופלת מחמת מיעוט הנתונים ההכרחיים לקיום רציפות גנטית (וסביבתית) להצדקתה. ובמקביל אשאל שאלה בכיוון הנגדי: מה בדיוק מפריע לך לקבל את העובדה שקבוצה אתנית מיוחדת במינה גרפה תארים וכישרונות אישיים מופלגים פי מאה מונים ומעלה מחלקה היחסי באוכלוסייה? מין סוג של גזענות הפוכה? שנאה עצמית במסורת האנטישמים בפליק-פלאק לאחור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בין מספרם המצומצם של בעלי האמצעים לבין קיום הרציפות הגנטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''האלפיון העליון'' מקרב יהודי מזרח אירופה אמור היה לפי התאוריה של פרופסור מואב להתחתן בינו לבין עצמו. ולספח כל הזמן תלמידי חכמים כחתנים לבנות. יש עם זה כמה בעיות. ראשית, עם מי התחתנו הבנים של הגבירים, ואיך צירוף תכונת ערמומיות הסוחרים השתלבה כאן עם מצוינות לימודית. שנית, במספר רב של ילדים כנהוג באותה תקופה, ההון המשפחתי אמור להישחק לאורך זמן. שלישית, פיזור גיאוגרפי עצום וקשיי המעבר ליהודים. והכי חשוב, מיליוני המהגרים לאמריקה נמנו על השכבות היותר עניות בעיקר. מתוכם יצאו זוכי נובל לאחר מספר דורות מצומצם של השכלה חופשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הנקודה השלישית שלך, יהודי מזרח אירופה היו מרוכזים בשטח מצומצם יחסית שנקרא ''תחום המושב'' ולכן היה חיכוך גדול בינם לבין עצמם (בנוסף לשכנים הגויים שלהם) ומכאן נוצרה התגבשות האומה הפרוטו-לאומית שמאפיינה היו שפת היידיש, אוטונומיה כלכלית, קיום של מוסדות חברתיים אוטונומים ותרבות יחודית על סיפרותה, עיתונותה, תיאטרון (ויותר מאוחר גם קולנוע) וכו'. כלומר זו היתה קבוצה מאוד מגובשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השטח "המצוצמם יחסית" של תחום המושב השתרע על פני כמיליון קמ"ר. פי 40 ומעלה משטח ישראל. בתוכו חיו כ5.5 מיליון יהודים שהיוו כ-12% מהאוכלוסייה. תחום המושב ויתר הגזרות (כמו איסור מעבר בין האזורים) הביאו לאחר כמאה שנים להגירה ההמונית של יהודי מזרח אירופה לאמריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויחד עם זאת זה היה כמו מדינה בתוך מדינה - היהודים התחככו ובאו במגע בעיקר בינם לבין עצמם. היהודים התבלטו לטובה לא רק באמריקה אלא גם בגרמניה לאחר פתיחת הגיטאות ובמקומות כמו הולנד, איטליה ובריטניה לאחר גירוש ספרד, מה שמחזק את התיאוריה של רם מואב לא רק לגבי יהדות מזרח אירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק. היהודים התחככו זה עם זה רק במסגרת העיירות בהן נולדו חיו ומתו. כמעט ולא היה מעבר בין אזורים, ואפילו סמוכים. בדומה למצב באנגליה של טרום המהפיכה התעשייתית: אדם ממוצע באותה התקופה לא חרג 10 מייל ממקומו במהלך כל חייו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעורי בית: קראי את "הכנסת כלה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה שיעורם באוכלוסיה העירונית לעומת חלקם באוכלוסיה הכללית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י ויקיפדיה, היהודים היוו בממוצע כמחצית מהאוכלוסיה העירונית. זה נשמע הגיוני מכיוון שהאיכרים היוו את רוב אוכלוסיתה של רוסיה הצארית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה זמן התקיים תחום המושב? היהודים הגיעו בהמוניהם לפולין בעיקר לאחר גירוש ספרד. מדובר על בערך 500 שנים (או אולי פחות). עברה כבר מאה שבה לא היו מגבלות כאילו. עד כמה השונות הגנטית בין היהודים האשכנזים ליהודי המגרב? כמה זוכי נובל היו אשכנזים? כמה היו מוגרבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שפחות. תחום המושב היה קיים רק ברוסיה הצארית. רוסיה הצארית השתלטה על השטחים הללו שהיו בשליטת פולין רק במאה ה-18 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הישוב היהודי במזרח-אירופה כגוף מבודל משכניו היה קיים הרבה לפני תקופת תחום המושב. הזיקה של היהודים לשכניהם תמיד היתה אוטונומית - מלבד קשרי מיסחר, שירות פריצים וייצוג ציבורי מול השליטים, לא היה מגע חברתי בין היהודים לגויים. היה להם לפחות 500 שנה ליצור השבחה גנטית והתוצאות משליכות גם לגבי צאצאיהם עד לימינו. יהדות מזרח-אירופה נוצרה ממגורשים מגרמניה בימי הביניים וייתכן שגם תוגברה באוכלוסיה כוזרית. מגורשי ספרד לא הגיעו למזרח-אירופה. יהודי ספרד התישבו ברחבי הים התיכון - צפון אפריקה, איטליה, דרום צרפת והאימפריה העותומאנית. גל מאוחר יותר של אנוסים התיישב במערב אירופה ודרום אמריקה ולאחר מכן גם בבריטניה וצפון אמריקה. בקרב היהדות המזרחית לא היתה אותה הוויה שבה חיו יהודי מזרח-אירופה וגם הסביבה התרבותית היתה שונה. לכן זו טעות להשוות בין קהילות יהודיות שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השבחה! לא פחות ולא יותר! משהו בסיגנון ההשבחה שעוברות חברות, קטנות ומבודדות גנטית בדרך כלל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט השבחה. תכונות מסוימות קיבלו עידוד במעבר הדורות ובמהלך הזמן הן הפכו להיות תכונות מאפיינות של יהודים אשכנזים ומכאן כנראה ההסבר כיצד יהודי אירופה (ולאחר מכן גם ארה''ב) הצליחו מעל ומעבר למשקלם היחסי באוכלוסיה הכללית. דרך אגב, גם בבראשית פרק ל מסופר על השבחה גנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כמובן אפשרות אחת. ההצלחה של מהגרים מאסיה בארה''ב (''היהודים החדשים'') מעלה אפשרות נוספת. כל זמן שנמנעים מלבדוק את זה ברצינות אי אפשר להכריע - אלא אם מוכנים להמתין בסבלנות עוד כמה דורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שהאסיתים מצטיינים במדע ואילו היהודים הצטיינו גם בתחומים אחרים - פוליטיקה (בנג'מין ד'יזראלי, ליאון בלום), הגות פילוסופית (מארקס, פרויד) ובמידה מסוימת גם באמנות (פליקס מנדלסון-ברתולדי, פרנץ קפקא, מארק שאגאל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתונות של תלמידי חכמים עם בנות סוחרים עשירים אינן חתונות של "האלפיון העליון" בינו לבין עצמו. ראשית, אם כבר, מדובר בשני אלפיונים עליונים שונים - ה"עליונים" בעושרם ו"העליונים" בחוכמתם הלימודית. בני הגבירים לא בהכרח הוסיפו להשבחת הגנים, חוץ מזה שסביר שהעבירו משהו מעורמת הסוחרים. אין כל צורך ש*כל* העם "יושבח" גנטית כדי שיהיה בו חלק מספיק חזק להוציא מתוכו חתני פרס נובל: בסופו של דבר, מאלה האחרונים יש הרבה פחות מאלפיון. בעניין מספר הילדים את סותרת את עצמך: הרי גם אם ההון המשפחתי נשחק לאורך זמן, בכל זאת יש עשירים בכל תקופה - ומכאן שה"אלפיון העליון" הזה של העושר מתחלף, לפחות בחלקו. ולא כל המהגרים לאמריקה היו מהשכבות העניות, ולא כל חתני פרס נובל היהודים היו אמריקאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לומר שלא כל היהודים שהיגרו לאמריקה היו עניים זה נכון כמו להגיד שלא כל מיליוני מהגרי העבודה בסוף המאה ה-19 ובתחילת ה-20 (אירים איטלקים וסינים) באו ממעמקי המצוקה בארצות מוצאם. אז היו כמה שהגיעו עם פמוטים מהסבתא. שולי. תיאורי התקופה מציירים תמונה של פועלים פשוטים במתפרות, חסרי השכלה ומיומניות מורכבות. רק בחלוף דור-שניים בהם התאפשר מתן חינוך פתאום קפצה הבולטות היהודית באליטות. כל האליטות, לאו דווקא באקדמיה. פרסי נובל הינם רק הדובדבן שאפשר לכמת מסך הקצפת. היהודים שולטים בהוליווד מכל צידי המצלמות כבר דורות. כך גם בתעשיית הבידור והטלוויזיה. היהודים מחזיקים במיטב המשרות הנחשקות בוול-סטריט ובפירמות הגדולות של עו"ד. מספר עצום של רופאים ממוצא יהודי. ובעידן ההיי-טק ברורה ומוחלטת הזיקה של רבים ליהדות. מתוך 10 האמריקאים העשירים ביותר 6 הם בני דת משה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היו קצת יותר מכמה שהגיעו עם קצת יותר מהפמוטים מהסבתא. ב. מה הנקודה שלך? שרק היהודים האמריקאים הם מהשמנת שבשמנת? אז מה העניין הגנטי? ג. איינשטיין לא קיבל את הנובל שלו על עבודה שעשה באמריקה, גם לפרויד לא הוצע הפרס הזה על דברים שהמציא באמריקה. גם מרכס, שוודאי קורץ מהחומר המתאים לפרס, לא היה תוצר היהדות האמריקאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה קשר הדוק כל כך בין יכולת השתכרות לבין היות אדם תלמיד חכם. להפך, תלמידי חכמים היו סמוכים על שולחנם של אחרים בדרך כלל. הפיזור הגיאוגרפי לא היווה מכשול בפני הנישואין ה''פנימיים''. זו עובדה שהיהודים האשכנזים נחשבים קבוצה סגורה מבחינה גנטית (מה שמן הסתם משתנה היום, כשהם מתחתנים באחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לך לא להתווכח עם ברמנית על יכולת השתכרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים היוו מיעוט מבוטל בקרב יהדות מזרח-אירופה, ואילו קומץ היהודים בעלי הממון היו בד"כ מסורתיים בלבד ואפילו חילונים לגמרי. בניגוד לאגדה העממית על ריבוי תלמידי חכמים - מספר האברכים בישראל של שנות ה-70 (עם 3.5 מיליון תושבים) כבר עלה על מספר התלמידים בישיבות הגבוהות בכל אירופה, בכל זמן נתון בהיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לומר שהיית יכולה למצוא חילונים במזרח אירופה של המאה ה-17, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לומר שהיה אפשר למצוא יהודים אמידים במזרח אירופה של המאה ה-17, למשל. גם לא חרדים במובן שאנו מכירים כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיכולה היית למצוא יותר יהודים אמידים במזרח אירופה באותה תקופה מיהודים 'חילוניים'. אכן, גם לא חרדים של ימינו, אם כי יש להיזהר שלא לעשות את הטעות הקלאסית של הסוציולוגיה ומרוב התמקדות במה שהתחדש לשכוח שהיו כמה קווים ממשיכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק גורם לך לחשוב שהתיאוריה שלך היא "עובדה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת השאלה השנייה מעניינת אפילו יותר מן הראשונה. לשאלה הראשונה יש לא מעט הסברים די סבירים (אחוזים גבוהים במיוחד של עירוניים מקצועות חפשיים ויודעי קרוא וכתוב, מסורת של למדנות, הגירת יהודים אל המרכזים הכלכליים של זמנם), אבל באותה מידה היה צריך להזכיר את ההגבלות שחלו על יהודים באוניברסיטאות בכל העולם ואחרי כל אלו יש עדיין הרבה מאד יהודים זוכי נובל. אישית אני מוצא שיש לי הרגשת אי נוחות בכל פעם שמעלים את הטיעון הזה. לגבי ''שנאה עצמית'' קצת קשה לי לקבל, אבל אולי יש בכך שמץ של מורשת השואה האומרת לנו שהביטויים וההדגשות האלו אף פעם לא הביאו רוב טובה לנשואיהם. שימי לב שגם כאשר מהללים את יתרונותיהם האתלטיים או האמנותיים של שחורי ארה''ב תמיד מרחפת באויר אמירת ההמשך ''אבל איינשטיין או פון-נוימן בשחור עדיין לא מצאנו''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדת היות היהודים כה מוצלחים בחזית המדע והטכנולוגיה מעוררת השתאות. בדומה לצאצאי העבדים שחומי העור מאפריקה באתלטיקה. כולל ההישגים המופלגים של בנות ובני ג'מייקה בריצות הקצרות באולימפיאדה הנוכחית והקודמות. לי זה נראה גנטי. גם במישור המנטלי וגם בהתייחסות הפיזית. יהודים ושחורים מסויימים מצטיינים בתחומים שלאחרים קשה לגעת. מציאות, מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד בוז יש לך גם משהו ענייני לתרום או שאתה מסתפק בצדקנותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להרים תרומה עניינית לדיון בלתי-ענייני בדבר מחקר משעמם, שהעניין היחיד שהוא יכול לעורר הוא בתחושת עליונות או באישוש הסברה על קיום ''גזעים'' מובחנים. משהו כמו שאלת מחקר המבררת האם הכיעור של יהודים פרופורציונלי לגודל האף שלהם או לעקמומיות ציפורניהם. יש שאלות מחקר דרמטיות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה הקודמת שלך מעידה בעיקר על בורות. 1. מחקר כזה, יכול לענות על שאלות הרות גורל. מה אם יסתבר שלשחורים יש טלנט מנטלי בלתי מנוצל? או שילדים לנישואים בין-גזעיים הם בעלי יכולות מנטליות גבוהות? או שלתורשה יש השפעה אפסית על ה-IQ? או שחינוך מתאים בגיל 3 משפיע לטובה על הכישורים הרגשיים אצל אסקימוסים? 2. המין האנושי מחולק לגזעים עם תכונות פיזיות שונות, שנובעות משונות גנטית. זוהי עובדה מדעית. התופעה לא שונה ממינים אחרים בטבע, אם כי אצל בני אדם היא הרבה יותר "חלשה". לא ידוע לי על "סברה על קיום גזעים מובחנים" או איך מחקר כזה אמור לאשש אותה. עצם זה שאתה מתהדר בנושאים שאתה "לא מתעניין" בהם לא ממש אומר שאנשים אחרים כן מתעניינים בהם. הפוסל במומו פוסל, וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, שוב כל הכבוד העל המהפכנות ברעיון של עליונות שכלית שחורה. ואם יתברר שלנו השחורים יש פחות או יותר אותם כישורים מנטליים כמו ללבנים, בהתיחס להפרשים בשטח, זה לא אומר את אותם הדברים בדיוק, לגבי הצורך בהשקעה מתקנת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר ל"עליונות שכלית שחורה"? ומה זה "אותם הדברים בדיוק"? ואיך הצורך ב"השקעה מתקנת" קשור לכישורים מנטליים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה אם יסתבר שלשחורים יש טלנט מנטלי בלתי מנוצל? או שילדים לנישואים בין-גזעיים הם בעלי יכולות מנטליות גבוהות?" מה אם יסתבר כך, באמת? ובמה ההמלצות שלך במקרה הנ"ל יהיו שונות, מבמקרה של טלנט שווה פחות או יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יסתבר שלשחורים יש טלנט בלתי מנוצל של (נניח) תקשורת בין אישית, אז יתכן שיהיה מומנטום של שחורים שפונים לענף הפסיכולוגיה, שיכול לשפר את המעמד הסוציו אקנומי של הקהילה השחורה באופן כללי. זה בטח לא אומר שיש עליונות מנטלית שחורה. ואם הטלנט יהיה שווה פחות או יותר, זה כנראה אומר שלגנטיקה יש השפעה מועטה על הטלנט הספציפי הזה. בעיניי זהו מחקר חשוב ומעניין, בניגוד למה שטען האלמוני הציני ממקודם. לאיזה "המלצות" אתה בדיוק אתה מצפה ממני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יקרה אם לא יגלו שום דבר לגבי הדיפרנציה של הטלנט, אבל יבהירו כמה דברים לגבי השונות בכשרונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר גם "מתוגבר פיגמנטלית". האם זה ישנה במשהו את מצבם של הכושו-אמריקאים (או כל ביטוי אחר שתבחר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקבילה ל''ניגר'' היא ''כושון'' (אלא אם כן הוא מוצמד ל''דבש ניגר''). ''כושי'' מקביל ל''נגרו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה "כושי" נכתבה בתנ"ך הרבה לפני שהמילה "ניגר" היתה קיימת בשפה האנגלית (או שהשפה האנגלית היתה בכלל קיימת). במקור היא שימשה לתושביה של ארץ ששמה היה (כמה מפתיע) "כוש" (כנראה באזור אתיופיה-אריתראה של היום), ואח"כ היא הפכה כנוי (תאורי, ללא שיפוטיות) לכל שחורי העור1. הקונוטציה השלילית לביטוי היא באזני השומע (או בפי הדובר, אבל לא במילה עצמה). ___ 1 כמו ש"ערבי" אינו מתייחס רק למי שמוצאו בחצי האי ערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1] דוגמא: לפני כשנה וחצי, במסגרת קולניותה הרגילות, צרחה אחת העובדות במקום עבודתי על אביה בטלפון "די נמאס לי, אתה מתנהג כמו ערבי!". בדיוק מאחרי גבה ניצבו שני עובדי קבלן ששיפצו אצלינו, ומתנהגים כך מבטן אימם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היא הפכה כנוי (תאורי, ללא שיפוטיות) לכל שחורי העור1. הקונוטציה השלילית לביטוי היא באזני השומע (או בפי הדובר, אבל לא במילה עצמה)." נכון, אבל גם לגבי "ניגר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהתייחסותו לכושים היא התיחסות מתנשאת וגזענית, התייחסותו תישאר כזאת גם אם יקראו להם "אפרו-אמריקאים", "שחורים", "צבעוניים"1, או "מחוננים פיגמטית" ___ 1 "לא היום מותק, היום אנחנו כושים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ובכל זאת, יש מידה של תמימות או אף היתממות במחשבה שמי שאומר "עבודה ערבית", מתכוון לומר - "עבודה טובה ומשובחת". כוונתו של מי שאומר כך היא בלתי מחמיאה. כך גם משמעותה העממית-שימושית (לא המילונית-מקורית הנייטרלית אלא העממית-שימושית - זו שהזמן גרמה) של המילה "כושי" אינה נקיה מפניות, ובמקרים רבים מאוד - במקרים רבים מאוד-מאוד, היא נושאת שלילה כלשהי או עליונות גלויה או נסתרת בהקשר המדובר או לעיתים אפילו רק בנימה שבה היא נאמרת. כשישראלי אומר על ידיד פלוני החי בארה"ב - "הבת שלו התחתנה עם כושי", אין במשפטו זה ולו מילה רעה אחת, אך האם הוא אומר את המשפט ממש כמו לו היה אומר - "הבת שלו התחתנה עם רופא", או - "הבת שלו התחתנה עם מיליונר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי ישראלי האומר על ידיד פלוני החי בארה''ב, ולא יודע איך אמורים להישמע הרופא או המיליונר. הפעם היחידה ששמעתי משהו דומה היה כאשר חבר סיפר לי על בת אחותו, שאבא שלה הוא כושי. זה לא נשמע לי שונה מכל תאור אחר. לא מתפעל ולא מזלזל. תאור ותו לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם "הבת שלו התחתנה עם רופא מיליונר כושי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש לו אחות פנויה?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה נשמע?" "בסדר, אח שלי התחתן (הפסקה) עם מזרחית." "מה!? (בהשתנקות) איך קורה דבר כזה?" מיד לאחר מכן הנדהם תיקן עצמו בגמגום ואיחל מזל טוב ואמר שזה בסדר. (שני חרדים אשכנזים, התחנה המרכזית י-ם) "אני אומרת לך, הכי טוב זה בוס אשכנזי." "כן, אין לו בעייה להיות חבר שלך והוא מתייחס אליך כאילו שאת שווה לו." "נכון, עם מזרחי זה עבד כי ימלוך, הוא מה זה מאנייק, ככה היה לי גם בצבא". (שתי צעירות מזרחיות, התחנה המרכזית באשקלון) לא קשור לתוויות קבוצתיות, אך עדיין מאותה תקופה אז נזכרתי: אחת הבנות בתור לאוטובוס לת"א מספרת לחברתה חלום שחלמה בלילה. השניה קוטעת אותה: "איזה חלומות משעממים יש לך!" היא עונה לה בעלבון: "וגם חברות משעממות" ההיא עונה: "איזה מזל שאני לא חברה שלך" (שתי נערות נטולות עדה בתחנה המרכזית באשקלון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) (נטולות עדה? אז למה לא התחתנת איתן מיד?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן היו קטינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי האח של החרדי האשכנזי התחתן, לא עלינו, עם מזרוּחית ולא עם מזרחית? אז הגזענות הופכת לכיתתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נקווה שאת טועה ולא נפרצה פרצה לפריצוּת באותו הבית היהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על אמריקאיים יוצאי אפריקה שמתשמים ב"ניגר"? מעליב? את עצמם? נכון - זה לא אותו דבר כמו ישראלים שמשתמשים ב"כושי". בערך מאותן סיבות, אותם ישראלים הם לא כמו אמריקאים לבנים שמשתמים ב"ניגר". "כושי" לא יכול להיות מקביל ל"ניגר" הכה פוגעני, פשוט מכיוון שההיסטוריה של דוברי העברית לא כללה שליטה, העבדה וביזוי של יוצאי אפריקה כמו ההיסטוריה של האמריקאים. לכל היותר היתה כאן בחירה של מתרגמי יצירות. לכן, כשאת טוענת שמדובר בעלבון, את עושה מהלך מעניין: "כושי" הוא התרגום המקובל ל"ניגר"1; מכאן, דובר עברית שמשתמש במילה "כושי" בהכרח מתכוון להביע את מה שדובר האנגלית מביע כשהוא מתשתמש ב"ניגר". אני חושב שזה פשוט לא עובד: הסקאלה, העומק והרבדים של ההתיחסויות האפשריות של דוברי עברית ליוצאי אפריקה בהכרח שונים מאלו של דובר האנגלית (בפרט, האמריקאי הלבן) - בהכרח רדודים ו"קטנים" יותר. אפילו אם היינו נורא רוצים, לא היינו יכולים להעליב כושים במילה. 1 לא מדויק, כמו שכתבו כאן, אבל לצורך הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"I'm going to kill all the Indians... Sorry, Native Americans!!!" (מילהאוס משחק בקאובויים ואינדיאנים, גרסת הפי.סי.)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שכבר סיפרתי את זה פעם: בשעתו התהלכה השמועה ש"כושי" נשמע כמו המילה ל"חזיר" באיזו שפה אפריקנית, וסטודנטים זרים מאפריקה (כן, היו פעם בארץ) מאד נעלבו כשהתייחסו אליהם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי שהם נעלבו כי הם שמעו שככה קוראים לכלבים בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכר אתיופי אמר לי שבלשונם (אמהרית? אתיופית?) כושי פרושו עבד ואותו הכנוי מאוד מעליב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלושת הגרסאות, חזיר, כלב או עבד, אתה (או המכר) כנראה הצודק, גם לפי דברי החוקר דני בודובסקי בערך על העדה האתיופית בויקי. המילה "כושי" מזוהה עם עבד בהיותה מזוהה גיאוגרפית עם כוש, וגזעית עם בעלי העור הכהה ביותר, שהם גם שבטי העבדים: "החוקר דני בודובסקי מרחיב על שורש העלבון בכינוי כושי, שמקורו במילה כוש: באתיופיה היו קיימות אבחנות ברורות בין הסוגים השונים של צבע העור ומרביתם המכריע של האתיופים (ובם גם היהודים) לא הגדירו עצמם כשחורים ("טוקור" באמהרית) אלא כחומים ("טעים" באמהרית), או כאדומים ("קאי", "קאי דמה") - אם היה להם גוון עור בהיר יותר. מבחינת עולם התוכן השתייכו ה"שחורים" לעולם התוכן של העבדים, דבר שיש בו להסביר את התגובות הקשות כל כך והעלבון לכך שבארץ הם נתקלים במקרים בהם קוראים להם כושי, מילה הנתפסת כקללה ופגיעתה של זו קשה אף ממכה וכדברי פתגם אתיופי ידוע - 'נקע של הפה - אי אפשר לרפא אפילו במסאג' של חמאה'. -- דני בודובסקי, מאוצר הפתגמים של יהודי אתיופיה" ביתא ישראל [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. וגם קצת אירוני: אם הם נעלבים מ"כושי" כי מבחינתם זו מילה לקבוצה אתנית/"צבעית" אחרת, נחותה יותר, מי כאן יותר גזען? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן בזמנו, כאשר הוזמנו האתיופים לנשיא כ''פיצוי'' על עלבונם זה, תהיתי בדיוק על אותה שאלה. החלתי אותה, כמובן, גם על אלה שהעלו את רעיון ההזמנה אל הנשיא ועל הנשיא עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שדווקא מגיעים לו עלבון או שניים - ראה סעיף 4 בתגובה 234332 . לא רק זה, אלא שבמקרים מסויימים אף העלו אדונים את עבדיהם לישראל במסווה של בני משפחה, במטרה להמשיך כאן מסורת עתיקה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בענין את הפתיל המוזכר, הפרטים היו חדשים לי אך לגמרי לא מפתיעים, מעולם לא האשמתי אף קבוצה אנושית באנושיות יתר, אותו מכר שלי וודאי שלא זכאי לשום עלבון, ואם אחזור לראשית הפתיל הרי שהמילה ''כושי'' היא מעליבה וראוי שלא להשתמש בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שהיה סיפור עם שיר ילדים בשם "כושי כלב קט" שנאסר לשידור בגלל חשש לפגיעה ביחסינו עם מדינות "אפריקה המתעוררת" שלפחות חלקן היו באותו זמן ידידותינו. מכאן אולי ההקשר הכלבי (כמובן יתכן שזו סתם אגדת תקשורת). ב. שחורים המכנים זה את זה ניגר או דוג זה משהו הקרוב לבדיחות על יהודי (PC אצל יהודים, לא PC אצל אחרים). ג. לדעתי הגזענות נגד השחורים היא עניין די מודרני (בערך מתקופת גילוי אמריקה). בעולם העתיק אולי היתה גזענות אבל בלי ההקשר העבדותי (היו עבדים שחורים והיו אחרים). מה שקרה הוא שהכנסייה האם והאחרות אסרו לאט לאט את כל סוגי העבדות פרט לעבדות השחורים וכך נוצר הבסיס הגזעני המבדיל בין שחורים לאחרים. ד. עוד נקודה היסטורית מעניינת היא שהכנסייה הקתולית לא הצליחה למעשה לאסור לחלוטין את עבדות האינדיאנים באמריקה (עד לאיסור הכולל על העבדות). היו נסיונות לעשות את זה (למשל של הבישוף המכסיקני דה לאס קאסאס) אבל בעלי העבדים הכשילו זאת. מה שהוציא את האינדיאנים ממעגל העבדות היה שהם "סירבו להתרבות בשבי" (למעשה פיתחו תרבות של התאבדות שהקטינה את מספריהם מאוד מאוד) והעובדה שהיה זול יותר להעסיק אותם כשכירים מאשר כעבדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון. היה גם הסיפור ''כושי ונושי'' של ימימה טשרנוביץ-אבידר. ראוי לציין שגם קרמבו נקרא כאן בעבר ''כושי''. ב. גם נכון. כמו בנות שקוראות אחת לשנייה כוסית. ג. גם זה נכון. הג'נטלמנים מוירג'יניה וג'ורג'יה שיסדו את מוסד העבדות לא היו גזענים. הם פשוט רצו כוח עבודה זול, זמין ויעיל. במהלך הזמן עודדו יורשיהם את התיאוריה הגזענית כדי למנוע מרד משותף של העבדים השחורים והעניים הלבנים. הגזענות הזו היתה מאוד מושרשת בקרב הלבנים, בין השאר בגלל קנאתם באון המיני של האפרו-אמריקאים, עד כדי כך שגם אחרי חיסול העבדות השחורים חיו תחת אפלייה מעוגנת בחוק (חוקי ג'ים קרואו), רדיפות, השפלות, אפלייה ולינצ'ים במשך כמאה שנים עד שהתחיל מאבקה של התנועה לזכויות האזרח. ד. מה שעוד מעניין בעניין הזה הוא שהיו אינדיאנים בעלי עבדים והם נלחמו בצבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. בנות זה מילא. לא מזמן שמעתי אשה בת חמשים פלוס קוראת לעצמה כוסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי היא באמת כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא באמת כזאת, זה בדוק, אבל השימוש במינוח הוא מוזר ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. אז זהו שבארה''ב כמו בכל מושבות הכתר העבדות היתה אסורה עם היוצא מן הכלל של עבדים שחורים. זוהי העובדה המקשרת בין העבדות לגזענות. ה. עובדות עוד יותר מוזרות היו שהיו שחורים חופשיים שהיו בעלי עבדים (בד''כ בני תערובת בלואיזיאנה) ושלקראת סוף מלחמת האזרחים היו גם בצבא הדרום (זו אינה טעות) חיילים שחורים (הם שוחררו מן העבדות על מנת שיתגייסו). ו. אנשים רבים תמהים מדוע לבנים כה רבים הסכימו להקריב כל כך הרבה במלחמה שהנושא העיקרי שלה סבב סביב שאלת העבדות. חלק מן ההסבר טמון אולי בעובדה שכבר האבות המייסדים של ארה''ב סברו שעבדות השחורים היא עוולה מוסרית. זוהי הסיבה למערכת החוקית המוזרה שאיפשרה את העבדות עד למלחמת האזרחים (למשל העובדה שהעבדות היתה מותרת אבל היה אסור להביא עבדים חדשים לתחומי ארה''ב וקיומן של מדינות חרות לצד מדינות עבדות). כל המערכת הזו נבנתה כפשרה בין אלו שרצו לאסור את העבדות לבין צירי מדינות הדרום (בפרט ג'ורג'יה) שסרבו להצטרף לברית המוקמת ללא המשך קיום העבדות. המערכת הזו התבססה על ההנחה שעבדות השחורים בארה''ב היא זמנית ובמהלך הזמן היא תבוטל לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם אני תוהה מה עשו כל העבדים המשוחררים בסיום מלחמת האזרחים? איך הם מצאו להם מגורים ופרנסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבים חזרו להיות עובדים שכירים בחוות כמו אלו שבהן עבדו כעבדים. הנדידה הגדולה לערי התעשייה שבצפון אירעה שניים-שלושה דורות אחר כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, שחורים עם עבדים היו מחזה נפוץ גם באפריקה - עם המקרה הקיצוני של 'עבדי המלך' בכמה אזורים שהיו עבדים כלפי המלך ואצילים כלפי כל השאר, אבל היו גם 'חופשיים' בעלי עבדים. כמו-כן, גם עד לימינו אלה משטרים מפלים התבססו על חיילים שחורים במידה זו או אחרת - ברודזיה עיקר כוחות הבטחון היו שחורים, ואפילו בדרום-אפריקה, שם הייתה אידיאולוגיית אפרטהייד מפותחת בניגוד מסויים לרודזיה, היו חיילים שחורים - למשל בגדוד 32 הידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. "אנשים רבים תמהים מדוע לבנים כה רבים הסכימו להקריב כל כך הרבה במלחמה שהנושא העיקרי שלה סבב סביב שאלת העבדות." הסיבה לכך פשוטה - המלחמה כלל לא היתה על שאלת העבדות אלא על זכותן של המדינות לפרוש מהברית (בסוגיה זו הצדק היה עם מדינות הדרום ורק הענין המוסרי של העבדות עושה את הצפון לצד הצודק). בצפון רק מעטים תמכו בביטול העבדות כמו האבולושיניסטים והמהגרים הגרמנים הליברלים פליטי מהפכת 1848. בדרום היו גם מתנגדי לעבדות כמו המפקד הכללי של צבא הקונפדרציה - רוברט אי. ליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בסופו של דבר מדינות הדרום פרשו מן הברית בשל הסיבה היחידה של בחירתו של לינקולן ועמדתו בשאלת העבדות. טענתי היא שארה''ב מרגע לידתה היתה על מסלול של ביטול העבדות, עניין שאותו ראו מדינות הדרום כעילה למלחמה. כל המחלוקות שהובילו לפרישה נסבו סביב העבדות (קו ההפרדה בין מדינות עבדות למדינות חירות, הצטרפות מדינות חירות חדשות לברית, חוק קנזס-נברסקה, החזרת עבדים בורחים). למדינות הדרום לא היה שום מניע לפרוש מן הברית מלבד שאלת העבדות וגם החייל האחרון בגטיסברג ידע זאת. ב. נדמה לי שאת עמוד השדרה של האבולושיניסטים היוו אבותיהם ההיסטוריים של הפונדמנטליסטים הנוצרים בני ימינו (קלויניסטים, קוויקרים ושייקרים למיניהם) כמו ג'ון בראון. בלי לבדוק אני מניח שמהגרים ליברליים מאירופה עמדו בראש התנועה כשם שעולי רוסיה עומדים בראש המאבק לזכויות העובדים הזרים. ג. אני חושב שרוברט אי לי התנגד לפרישה ולא לעבדות. בכל אופן השגותיו התאורטיות של מצביא הדרום בענינים אלו מזכירות קצת את ג'פרסון בעל העבדים שהתנגד באופן עקרוני לעבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם כותבים בעברית עדיף לכתוב רוברט א. לי או רוברט אדוארד לי, רוברט אי לי זה מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון לגבי המשבר של 1860 אבל סוגיית הפרישה מהברית הייתה קיימת עוד הרבה לפני כן. בתחילה איימו לעשות בה שימוש מדינות ניו-אינגלנד בעקבות בחירת ג'פרסון לנשיא ולאחר מכן במלחמה עם בריטניה. יותר מאוחר התהפכו התפקידים - הן הפכו למגינות הברית ומדינות הדרום שקודם לכן תמכו בברית, איימו בפרישה בתקופת כהונתו של אנדרו ג'קסון בגלל חילוקי דעות בנושא מכס המגן (סוגייה מרכזית בתולדות ארה"ב שלפחות ליצן אחד עשה ממנה קריירה פוליטית). כשפרש הדרום מהברית הוא לא ציפה למלחמה מתוך מחשבה שאם הצפון לא רוצה את מוסד העבדות שלו, הוא גם לא יתנגד שיפרוש מהאיחוד איתו. לינקולן שהיה מחויב לרעיון הברית ניצל את ההתקפה על פורט סאמר כדי להציג את הדרום כתוקפני וכזה שפתח במלחמה. ידועה אמירתו שאם היה יכול להציל את הברית ללא שיחרור עבד אחד, היה עושה זאת, ואם היה יכול לשחרר את כל העבדים ללא הצלת הברית, לא היה עושה זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך ארחיב מעט בנושא. הקישור שהביא האלמוני תגובה 488666 בנוגע ליחסו של רוברט א. לי לשאלת העבדות. מעניין מאוד. א. המעניין בעמדתו של לי היא שבמפתיע היא לא כל כך רחוקה מעמדתו של לינקולן המתבטאת בציטוט שהבאת. חלק גדול מן האמריקאים כולל ג'נטלמנים דרומיים ובעלי עבדים (כמו ג'פרסון וושינגטון) ראו בעבדות השחורים עוולה מוסרית שבאיזושהי נקודה במהלך ההתקדמות של עידן האורות, תבוטל. ג'נטלמנים דרומיים אחרים כמו לי סברו שאלוהים ברא/אישר את העבדות ולכשירצה הוא יבטל אותה. התפיסה הזו כאמור התחילה עוד בימי בנג'מין פרנקלין ולא ב-1860. (זכור כי יבוא עבדים לכל תחומי ארה"ב נאסרה כבר ב-1808 אאז"ן). ב. בסמוך ל-1860 תנועת מתנגדי העבדות החלה לצבור תמיכה. האוואנגארד האבולישניסטי שלה עדיין הורכב מדיסנטרים דתיים שמסורת ההתנגדות לעבדות שלהם נבעה מריאקציה לרדיפות הדתיות ולאפלייה נגדם שהביאה אותם מאירופה לאמריקה. ההגירה לארה"ב ממרכז אירופה לא היתה על טהרת הליברלים המאוכזבים של 1848. זוהי התקופה בה הגרו לארה"ב בני האמיש והמנוניטים האחרים מגרמניה וסקנדינביה. המוקד השני של ההתנגדות לעבדות היה באריסטוקרטיה האינטלקטואלית האמריקאית (אנשי המכללות של ניו אינגלנד וכותבים כמו אמרסון לונגפלו, ויטמן והרייט ביצ'ר סטואו). החוגים האלו היו יותר שמרנים מאשר רדיקלים-ליברלים והם ראו בעבדות השחורה יבוא של רעות חולות מן היבשת הישנה. בכל מקרה הם היו קשורים יותר לעולם האנגלו-סקסי מאשר למרכז אירופה וההשפעה המרכזית של 1848 עליהם היתה ביטול העבדות בבריטניה ולאו דוקא מה שקרה במרכז אירופה. ג. שתי הקבוצות האלו גם יחד לא יכלו לגייס את המיעוט הגדול שהצביע עבור לינקולן שבחירתו היתה ההדק לפרישת מדינות הדרום. לתפיסתי רובם של תומכי לינקולן היו מוכנים להניח את שחרור העבדים לרצונו הנעלם ולחוש העיתוי של האלוהים. מה שהם לא היו מוכנים היה שמדינות הדרום יכפו את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם על כל הברית. כך בדיוק הם ראו את המאמץ המתמיד של מדינות הדרום לבלום ולחסום את ההתקדמות הטבעית של שחרור העבדים. זהו ההסבר לתמיכתם במלחמה נגד הדרום. ד. יתכן כדבריך שחלק מן הדרומיים סברו שיוכלו לפרוש מן האיחוד ללא מלחמה. בכל אופן הם היו אמורים לדעת טוב יותר. ארה"ב דאז היתה עדיין רחוקה מן המעצמה של היום וחשיבותן של מדינות הדרום בברית היתה עוד יותר גדולה מהיום. פרישת הדרום היתה מסמנת ככל הנראה את ראשית התפרקותו הכללית של האיחוד. (חלק גדול מן השטחים של ארה"ב היו באותם זמנים מדינות עצמאיות פחות או יותר, טקסס, הוואי וכדומ'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לטקסס, יש לזה השלכות אפשריות מעניינות. ראו במאמר של אורי קציר "חמש פעמים טקסאס": http://www.aplaton.co.il/story_45 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כושי" נשמע כמו המילה ל"חזיר" באיזו שפה אפריקנית פרנקופונית. Les bourgeois c'est comme les *cochons*
Plus ça devient vieux plus ça devient bête Les bourgeois c'est comme les *cochons* Plus ça devient vieux plus ça devient c... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הטמעתי (מדי?) הת תרבות ה-P.C, ואולי מתוך הזדהות עם תחושות השחורים בקשר ל"ניגר" - שאכן מתורגם כ"כושי". הטענות שלך מקובלות עלי ועדיין אני חשה אלמנט של פגיעה במונח "כושי" ונוח לי הרבה יותר עם "שחור" או אפריקאי-אמריקאי, שני מושגים שאין בעיה עמם כתרגום לעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה, חוץ מבתחביר: תגובה 21334. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי ואימצתי :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה עדיף - "יהודי אמריקאי" או "אמריקאי יהודי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה יותר, יהודי או ישראלי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |