בתשובה להאייל האלמוני, 14/08/08 11:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצבא פטר משירות, בהתאם לחוקי מדינת ישראל, את כל הבחורות, שכולן התחתנו-פיקטיבית או הצהירו שהן דתיות. הצבא נמנע (משיקוליו הוא) לבדוק את אמיתות ההצהרות, להעמיד לדין (בהתאם לחוקי מדינת ישראל) את הנישאים בחתונה פיקטיבית. הקב"ן (שהוא איש של צה"ל) לא טרח לברר האמנם החייל שעומד מולו אכן רואה ארנבים מקפצים. לא רק הקב"ן, גם הפסיכיאטר אשר קבע את הפרופיל הרפואי. למה? כי הוא רצה לכסת"ח את עצמו, שמא החייל אכן לוקה בנפשו? אולי. אני מעדיף את האפשרות שלא הקב"ן הוא המכסת"ח, אלא הצבא כארגון. הצבא, כארגון, מעדיף להתעסק כמה שפחות אם אלו שמוכנים לעשות מאמץ ולו מינימלי כדי להמנות על שרותיו. לכן, לא מושמטים, לא משתמטים - פטורים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת החוק היבש אתה צודק. הנ"ל יכולים לשלוף תעודה המוכיחה זאת. עם זאת, האם אין מקום לשיפוט מוסרי-חברתי של אינדבידואלים על בסיס מעשיהם בגדר החוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מישהו נוסע ברמזור אדום, או מתחמק מתשלום מס הכנסה, במי האשמה? בעובר העברה, או במשטרה / הפקחים שלא תפסו אותו? משום מה בנוגע לגיוס, עוברי העברה מטילים את האשמה לפתח הצבא ששחרר אותם, בהתאם לחוק, ועוד מתהדרים בכינוי "מושמטים". יעני לא אשמתם כלל. אשמת המערכת שפלטה אותם. ואגב, לא פטורים ולא נעליים. מי שלוקה בנפשו - באמת לוקה בנפשו - פטור. מי שנכה / חירש / עיוור - פטור (ודווקא חלקם מתנדבים). מי שמפגר - פטור (וגם הם, חלקם מתנדבים, ומרגישים בפסגת העולם שהם מבצעים פעולות שהיו מחרפנות אותי ואותך). מי שמצהירה על דתיותה - והיא לא. ובניגוד לדתיות על-אמת אף לא טורחת ועושה שירות לאומי. מי שהולכת ונישאת פיקטיבית (ואיך ניתן להוכיח שהיא לא נשואה? אולי אין השלום ביניהם ונפרדו?). מי שהולך לקב"ן ומספר על קשיים שאין לו - כל אלה אינם "פטורים". הם מתפטרים, אם כבר. הם משתמטים משירות ומטילים עלי ועליך את החובה לעשות זאת, ואת הסכנה הכרוכה בכך. והם שונים מאוד מסרבני השירות, שלוקחים אחריות על סרבנותם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |