בתשובה לרון בן-יעקב, 12/08/08 0:30
מקרה של כולם 487830
תחת תורת הכלכלה הקלאסית, נהוג להניח שהכסף הוא נייטרלי. למה הכוונה ? הרי כסף כיום הוא פיקציה, הסכם פנימי בין אנשים רבים כדי לפשט את המסחר ולהעניק ביטחון. אין שום ערבות מאחורי המטבעות המודרניים ואפילו מאחורי האג"ח הממשלתי. ממשלת ארה"ב מנפיקה איגרות חוב, מה היא מוכנה לספק תמורתן במועד הפקיעה ? דולרים שהיא יכולה להדפיס כרצונה, מבלי שיהיה להם ערך כל שהוא מחוץ למשחק שהנחנו. יתרה מזאת, למרות שאנחנו מודדים הכל בכסף, כמות הכסף הקיימת באמת (מה שנקרא בסיס הכסף) קטנה בהרבה מאותו קרחון ענק של נכסים שיש לנו, או אפילו מכמות הכסף בעו"ש (הבנק צריך לשמור על רזרבה של פחות מעשרה אחוז בד"כ).

אז מה החשיבות של כסף בטווח הארוך ? טענה רווחת היא שלא כלום, רמת התוצר במשק נקבעת ע"י העבודה, הטכנולוגיה וההון, שהוא כאמור לא כסף. כסף זו רק דרך סימבולית לייצג את אמצעי הייצור.

הראה מורנו ורבינו ג'ון מיינרד קיינס, שבשנות השפל הגדול למעשה זה לא התקיים, רמת התוצר היא שהתאימה את עצמה לציפיות ולריבית, מה שגרר השבתה של חלק מאמצעי היצור ואבטלה. לכאורה אבסורד, ואכן מאז פיתוח תורתו ניתנו לממשלה החכמה הכלים לצמצם הישנותם של אירועים כאלו. אך האם אנו עומדים בפתחו של אירוע כזה ? לא. רמות האבטלה הן עדיין באזור ה"אבטלה הטבעית", אמצעי היצור עדיין מועסקים, מפעלים לא עומדים נטושים.

אז מה היה לנו כאן ? אנשים מסויימים גילו כשל בשיטה של ניהול ההשקעות בעולם, הם ניצלו את הכשל הזה לטובתם האישית או לטובתו קצרת הטווח של המעסיק שלהם (ששוב קידם את טובתם האישית) בדיוק כפי שהבטיח לנו אדם סמית. השוק גילה את הכשל ומתקן את המעוות, תוך הוספת רגולציה ממשלתית. המשק עדיין פועל ואינו חסר בהון, כמה אנשים נעשו עניים יותר, אחרים התעשרו, השוק השתכלל למנוע הישנות של מקרים כאלו (אם כי ברור שדומים יקרו בעתיד). העובדה שיותר כסף נמחק משנוצר אינה חשובה, כי כסף הוא ניטרלי.

האם המשבר הגדיל את הפערים ?
בעלי הבתים לא הפסידו, הם הרוויחו, הם חיו מעבר לאמצעים שלהם תקופה, ובמידה ויש להם האמצעים, נפילת מחירי הבתים תאפשר להם לקנות היום את הבית המעוקל שלהם בפחות כסף, כאשר את ההפסד סופג הבנק. מרביתם יתלוננו על הירידה ברמת החיים והפינוי מהבית, הדבר משול לעכבר המתלונן על שבעטו אותו מאסם התבואה אליו חדר, הבתים מעולם לא היו שלהם. מרבית המחיקות היו של בנקים וחברות ביטוח, מה שתידלק נפילה בשוק המניות. האזרח הקטן לא קנה SIV, אבל הפסיד כתוצאה מהשקעה ישירה או עקיפה, כגון קרנות פנסיה. בצורה דומה הפסידו גם עשירים. ההפסד הוא באופן כללי פרופורציוני להשקעה ולחסכון עתיר הסיכון (מניות נפלו יותר מקרנות פנסיה, שנפלו יותר מאג"ח ממשלתי), אבל השקעה וחסכון כאלו עולים בשיעורם עם העליה בהכנסה, כלומר סביר להניח שהמשבר הזה הוא פרוגרסיבי, דהיינו מצמצם את הפער בין עשירים לעניים.
מקרה של כולם 487887
חן חן על הגישה האופטימית והמפרגנת.
מקרה של כולם 487896
זה ממש, אבל ממש, לא יפה.

אתה מסביר את הדברים בפשטות ובבהירות ששוללת מאנשים אפילו את קצה קציה של האפשרות לשבת בחושך ולהתלונן. דע לך: אפשר לשלול מאנשים מותרות, אפשר לשלול מהם אפילו מני מזונות, אבל כששוללים מהם את האפשרות להתלונן - זו מכה בלתי ניסבלת מתחת לחגורה.

לדעתי הסברים מסוג זה - ולאו דווקא מחסור חומרי - הם שורשיו של הניכור החברתי (יש שקראו לו "הריזנטמנט"). צריך לפעול לחקיקה שתאסור השמעתם ברבים.
מקרה של כולם 487901
את הטענה, "נפילת מחירי הבתים תאפשר להם לקנות היום את הבית המעוקל שלהם בפחות כסף, כאשר את ההפסד סופג הבנק", אני מניח שצריך לבדוק. האם אותם עכברים שגורשו מהאסם אכן חזרו אליו, ועוד כבעליו הלגיטימיים, בניגוד למצב הפולשים למקום שאינו שלהם?

צירוף הדימוי (עכברים) והטענה נראים לי כסתירה.

בנוגע לטענה הרווחת על ניטרליות הכסף (ולא ברור לי לאיזו הכרעה הגעת) הרי שהכסף הפך ל"משווה הגדול". כסף מקהה את כל הערכים (למעט החליפין). מזון קונים בכסף, עבודה קונים בכסף, גוף קונים בכסף, בריאות קונים בכסף, הכסף יענה הכל.

בריאות נפשית ואיזון רגשי קונים בכסף? שאלה מצויינת. לדעתי במידה בינונית עד מועטה (ביטחון סטנדרטי תלוי מערכת, לא ביטחון אישי באמת, תלוי האינדיבידואל עצמו).

כסף מקל/מאפשר החפצה (ובגסות הזניה) של כל הניתן להמרה בו. מסייע לקונסטרוקציה של תלות חיצונית בסיסית בצרכנות. האדם הופך להיות מה שהוא צורך, סגנון החיים שהוא מצליח לקיים. אותם עכברים שאינם מבינים שמה שיש להם אינו שלהם, נפגעים בסופו של דבר כשמשבר מתפרץ ותופס אותם עם המכנסיים למטה. נובע שתמיד כדאי שיהיה כסף, וכמה שיותר. כסף הופך לדבר שצריך להשיג, הופך לערך, ערך מרכזי. ערך אינו דבר ניטרלי.

הנזק של "החיים במציאות מדומה" הוא אמיתי. כשמה שהאינדיבידואל הפך להיות (במחשבתו ותפיסתו) קורס, הוא אינו מבין ששיטה בעצמו. אילו היה מבין זאת, לא היה משטה בעצמו, והיה גורס כאמור בתגובתך - שהוא חי מעבר ליכולתו והגיע הזמן לשלם.

ציפיות הן דבר אמיתי, הן יוצרות יחס אמיתי לעולם, וכתוצאה מכך, שבירת היחס הזה יוצרת פגיעה אמיתית.

ייתכן שמערכת חברתית חייבת ללכת בדרך הזו. הפילוסופיה כפי שויקו מציין (המדע החדש) מסייעת למעטים. אבל גם ההכרח הזה לא צריך לשלול מאיתנו סימפטיה כלפי אותם "עכברים" ותהיה על היכולת לצמצם הישנות מקרים כאלה באופן חברתי.
מקרה של כולם 488185
בקשר לשאלה הראשונה שלך על העכברים. מסתבר שישנה פרקטיקה הולכת ומתפשטת שנקראת "להפוך נכס". בתים שעוקלו על ידי הבנק נקנים במחיר מאד נמוך, עושים להם [במרמה] הערכת שווי יתרה והם מייד נמכרים, בד"כ לכאלה שקונים בית בפעם הראשונה בחייהם.

מקרה של כולם 488198
מה? באמת?! אי שם בסוף שנות התשעים אנשים קנו בתים בזול, צבעו אותם, החליפו חלונות, ומכרו אותם ביוקר? מזעזע.

והקשר למשבר הנדל"ן הנוכחי הוא... ? שיש אנשים תאבי בצע, ושצריך להיזהר כשקונים בית?

אגב, המאמר המקושר מתייחס ל-the dysfunctional housing and mortgage markets in low-income neighborhoods בשנת 2000. מה שמזכיר לי שצריך להפריד בין הברוך הנוכחי לבין קשיים עקביים של העניים באמריקה. מי שקורא סוג מסוים של עיתונים עלול לחשוב שכל הבעיות נגרמו בגלל הסאבפריים ובגלל בוש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים