בתשובה להמסביר לצרכן, 17/08/08 17:24
מקרה פרטי 488082
א. ברור שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים (ולעניינינו, תמיר פישמן הם בדיוק כמו בנק) במה להשקיע, אף אחד לא אומר אחרת, ואף אחד לא רוצה שיהיה אחרת. מה שיש זה פיקוח ממשלתי על אופי ההשקעה (אגרות חוב, מניות, מטבע חוץ...), וכל הבנקים (ושוב, לעניינינו תמיר פישמן זה בנק) שקוראים להשקעות שהם מוכרים ''השקעות סולידיות'', עומדים בתנאים האלה, ועושים את זה מתוך בחירה.

ב. נו, בסדק, כל האנשים הם אהבלים. בשביל לצאת מהמעגל אשמח אם תסביר לי מה גורם להם להיות אהבלים.
מקרה פרטי 488084
אולי יש סדק במעגל.

א.
==>"ברור שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים במה להשקיע... ואף אחד לא רוצה שיהיה אחרת".
בתנאים אלו אין לי וויכוח עם אף אחד.
היה נדמה לי שיש מישהו שרוצה שיהיה אחרת. אם אין כזה אז זהו זה!

ב.לפי א' הם כבר לא אהבלים ולכן אין צורך להסביר מה גורם להם להיות אהבלים.
מה שגרם להם להיות אהבלים קודם זו ההיפותזה השגויה שפקידי הממשלה אומרים לבנקים (ולתמיר פישמן) במה להשקיע.

אני חושב שאני רואה אור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים