בתשובה להמסביר לצרכן, 15/08/08 13:07
מקרה של כולם 488090
רון בן-יעקב • בתשובה להמסביר לצרכן יום א', 17/8/2008, 23:26
כתבתי כמה פעמים שהמושג אידאולוגיה כפי שהשתמשתי בו הוא במשמעות אחרת ממה שנהוג בד"כ. אני אנסה פעם נוספת. ישנם שלושה משמעויות למושג אידאולוגיה:

1. בימינו נהוג להשתמש במושג הזה במשמעות פרוגרמה לפעולה. על סמך ניתוח של המציאות בשילוב עם רצון לשנות או לעצב אותה לאור מטרות ורצונות מסוימים נגזרות דרכי פעולה שבעזרתן שואפים ליישם את המטרות. ברור שזה תאור מאד פשטני ולמשל אידאולוגיה דתית באה מתוך אמונה ולא מנתחת קודם את המציאות. ציונות, מרקסיזם, א"י (או פלסטין) השלמה, שמרנות ועוד וריאציות על הנושא.

במובן הזה של אידאולוגיה אתה אכן משתמש לדעתי, ולכן אני מבין מדוע זה מיד מוביל אותך לעימותיות ותחרותיות.

2. במקורו המושג אידאולוגיה כפי שנוצר במאה ה18 כמדומני הוא אנלוגי לביולוגיה, הינו ידע וחקר האידאות, כיצד הן נוצרות, מהם המרכיבים הבסיסיים שלהם, כיצד הן מתפשטות וכו'. במובן הזה ברור שאין מקום ללעומתיות כפי שאתה מציג אותה "שלי/שלך" כפי שאין ביולוגיה - במובן של דיסציפלינה של חקר והבנת החיים - שלי/שלך.

3. אידאולוגיה כמציינת תעתוע של המציאות. אתה חושב שהמציאות היא X בעוד שהיא Y כשמבנה המתעתע משרת אינטרסים של קבוצות מסוימות (בכוונה תחילה או ברטרוספקציה) הדואגות שהמבנה הזה X-Y ישמר ויתחזק את הפער והתעתוע. מישהו שאני מכיר ומוקיר נוהג להשתמש בשתי דוגמאות לזה. האחת היא של המהפכה הצרפתית, שהיתה בשם חרות, שיוויון, ואחווה והיתה מהפכה פרולטרית, שימשה למעשה את הבורגנות שזנחה את הפרולטריון כשהמהפכה הסתיימה. כך, בשם החרות נוצר מיתוס של שיחרור הבסטילייה, בעוד שזה היה פיפס קטן במהלך הארועים, וה"בסטילייה" כפי שעשו ממנה היתה בסטילייה (בב' קטנה) בה שהו בקושי חצי תריסר אנשים, חציים רפי שכל חציים רפי גוף. אז הפרולטריון שחשב שהנה מגיעה החרות והאחווה זכה במקום זה לקבל טרור ובונפרטיזם. אני משוכנע שאתה מכיר את הדוגמא השניה למובן הזה של אידאולוגיה.

הנה דוגמה יפה לראשה המכוער של האידאולוגיה בהקשר של מפולת המשכנתאות והנכסים בארה"ב (ועכשיו גם באירופה, כפי שאני קורא). אני לא יודע אם בישראל יש "משכנתאות ערך" (לא מכיר את הז'ארגון בעברית ל home equity line), אבל בסוף שנות ה1990 וה2000 פירסמו ומכרו אותם בארה"ב באגרסיביות שמתחרה בקוקה קולה או מקדונלד. הרעיון הוא שהבנק נותן קו אשראי לעומת אחוז מסוים מערך הנכס החופשי משעבוד. כך שאם הבית שווה 100K ויש עליו 50K משכנתא, ניתן לקבל נניח 30K קו אשראי בתנאי ריבית משגעים (וכפוף לכושר השתכרות וכיוב'). הבנקים פירסמו את קווי האשראי האלה כדרך לשלם על החופשה עליה חלמת, לשיפוץ הבית, למתנות לכריסטמס או חתונת הכסף, לתשלום הקולג' של הילדים, לכיסוי (למעשה גילגול) חובות של כרטיסי אשראי, וכן, גם לצורך השקעה בנירות ערך שונים (אם כי את זה לא אמרו בריש גלי כמובן).

בכתבה המקוונת חסרה הדיאגרמה מהעיתון שמראה את הירידה עם השנים בערך הבית שחופשי משעבוד, עם ירידה משמעותית בסוף שנות ה1980 ונפיה ב2007 אל מתחת לקו האמצע, עם הנפילה בערכי נכסי דלא ניידי. כך שעכשיו 60% מביתו של האמריקאי הממוצע משועבד, בעוד שבשנות ה1980 זה היה כ40% ובאמצע שנות ה1950 20%. אז עכשיו, אחרי חמש שנים בהם קו האשראי לא נשא ריבית ואפשר היא להחזיר תשלומים חדשיים מינמליים, פתאום צריך לשלם את מלוא ההחזרים של המשכנתא הרגילה פלוס המשכנתה המיוחדת הזו, בשעה שערך הבית נמוך מהחוב (ללא הריבית כמובן).

אני חושב גם על אנשים שלקחו משכנתאות שליליות. הפירסומות פנו לפנסיונרים שבתיהם חופשיים משעבוד, שחבל שהכסף ישאר בקירות בעוד הם יכולים לנצל אותו בשארית חייהם. אם ילדיהם לא זקוקים לירושה (או "שיעבדו לבד"), מדוע לא לקחת משכנתא שלילית על הבית, לקבל תשלום חודשי מהבנק ולנסוע לחופשת סקי, קרוז ועוד? אבל מה קורה אם לפתע ערך הבית מתמוטט והפנסיונר נשאר עם חוב וללא בית?

מצד אחד מכרו חרות, חופש בחירה, מילוי רצונות, מימוש עצמי, עזרה לילדים, שיפור רמת החיים, אבל למעשה המערכת לקחה על עצמה סיכון ומורכבות כה גדולה בשעה שהיא ידעה שהאינדיבידואל שישלם את המחיר הוא אותו צרכן, או מי שמועסק בדרגי הביניים ומטה במוסדות פיננסיים או חברות בניה שהתמוטטו.
מקרה של כולם 488144
המסביר לצרכן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ב', 18/8/2008, 19:55
יש דברים בגו.

1. הפירוש הראשון לאידיאולוגיה, הוא באמת זה שאני מאמץ בדרך כלל. וזה גם נכון שאני נמשך "לעימותיות" (אבל לאו דווקא בקשר או בגלל פירוש המושג אידיאולוגיה.)

2. אני גם מבין את הפירוש השני (למרות שאינני משתמש בו בד"כ) והוא נראה לי יותר נכון ומדוייק אבל הרבה פחות נפוץ והרבה פחות שימושי - אנשים לא יבינו אותי אם אשתמש בו. אולי זה בגלל שבהרבה מקומות לומדים ביולוגיה וכל מני xxx-לוגיה אחרים, אבל מעולם לא שמעתי על פקולטה לאידיא-לוגיה. בקיצור, בשפה המדוברת דומני שהמושג החליף את משמעותו. ובכל זאת - ההבחנה מעניינת.

3. כאן, אולי בלי להבחין, אתה מרצה את האידיאולוגיה (במובן 1, לעיל) שלך. בעצם לא שלך אלא זו שאתה בוחר לאמץ. האמונה ("הריאליזם") ב'מבנה מתעתע המשרת אינטרסים של קבוצות מסוימות' הוא אידאה בת יותר ממאה שנים שנחקרה לפחות כמו האומנה בחירות. אני לא חושב שהיא הופרכה, אבל היא בטח לא יותר מבוססת מהאמונה באלוהים.

בשנות ה-‏90 ותחילת ה-‏2000 גרתי ועבדתי בארה"ב ואני מכיר היטב את ה- Home Equity Loan, למרות שגם כשגרתי שם (והיה לי Home) לא הבנתי למה אנשים מתפתים לשעבד את עצמם למשכנתא, או לקרדיט-קארד כדי לקנות טלוויזיה או מכונית. הייתה לנו שם חברה שהמוטו שלה היה "I didn't buy it, I charged it" ובסוף היא הכריזה על פשיטת רגל אישית - אבל שמרה על דירתה (השכורה) בעזרת שירותי הרווחה.

בקיצור, אני חושב שהאמריקאים (ועכשיו גם הישראלים), בדרך כלל, מנהלים אורח חיים צרכני, ראוותני ולא אחראי. הם לוקחים סיכונים שאכן מדי פעם טופחים על פניהם. אני מקווה שהילדים שלי - ובכלל מי ששואל לעצתי - יאמצו אורח חיים יותר אחראי. אבל לא עולה על דעתי לכפות (או לקדם חוקים שיכפו) את אורח החיים שנראה לי על אנשים שהוא לא נראה להם - ועוד לטעון שאני עושה זאת כדי להגן עליהם מפני מבנים נעלמים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות