בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/12/01 22:40
החוק עבר עתה בכנסת בקריאה שלישית 48907
יובל רבינוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ד', 19/12/2001, 22:51
אינני מסכים.
ההתנגדות שלהם היא לחוק פרסונלי. הם רוצים שדרך החנינה ליגאל עמיר תהיה זהה לדרך החנינה של כל רוצח אחר, ותעבור דרך שיקול נשיא המדינה.

הם רוצים שנשיא המדינה ישקול ויחליט לגופו של עניין: לא מאשר.
החוק עבר עתה בכנסת בקריאה שלישית 48941
אייל הראל • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ה', 20/12/2001, 9:32
כשאתה שם את המילים ישקול, ויחליט ומולם עזר וייצמן או משה קצב ,פתאם יש טעם בחוק פרסונלי.
תפסיק עם זה בבקשה.
החוק עבר עתה בכנסת בקריאה שלישית 48966
יובל רבינוביץ • בתשובה לאייל הראל יום ה', 20/12/2001, 11:48
כבר הבנתי שמאז שעיתון העיר נעלב מכך שלא יקיר לבו קיבל את הכיבודים, הוחלט להכות את הדמוקרטיה, שתדע לה.

ולענייננו, אני מבין שיש לך נתונים על טעות בשיקול הדעת של נשיאינו האחרונים. פירוט, בבקשה.

מה שעשה החוק החדש הוא שכאשר יגאל עמיר יגיש בקשת חנינה, מי שיידרש לכך יהיה הכנסת, ולא הנשיא. טוב, זה מרגיע, משום שבכנסת כידוע לא עושים טעויות.
החוק עבר עתה בכנסת בקריאה שלישית 48968
אייל הראל • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ה', 20/12/2001, 12:01
ציניות תמיד תתקבל בברכה.
את החלק האחרון לא היכרתי בחוק, אבל אין ספק שאם יש מקום נטול מניעים פוליטים זה הכנסת.

בקשר לפירוט קרא לי תמים אבל מישהו שפולט באופן קבוע שטויות המונעות על אמוציות מידיות איננו מישהו שניתן לסמוך עליו. ויעיד על כך ראש ממשלת טורקיה. גם הנשיא הנוכחי אינו מסית ליבו משטויות כמו קביעתו ההיסטורית והמדעית שבגלל העובדים הזרים נפל בניין ורסאיי.
במדריך הטרמפיסט לגלקסיה רשום דבר מעניין על תפקיד הנשיא, גם עם איננו מתאים בדיוק לנו הרי הוא מאד משעשע.
החוק עבר עתה בכנסת בקריאה שלישית 49047
דב אנשלוביץ • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ה', 20/12/2001, 19:17
יש משהו בהסבר הזה, אבל יש בו בכל זאת גם משהו צורם. מה מהשמעות הדבר שחבר בית המחוקקים אומר שלדעתו יגאל עמיר צריך לשבת כל חיו בכנסת ?
לו במקום הבעת דעתו זו היה מוסיף: "אני, אישית, לו הייתי נשיא, לא הייתי מעניק חנינה.", זה היה נשמע יותר טוב.
לו הייתי נשיא 49048
דב אנשלוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ה', 20/12/2001, 19:25
אגב, לו אני הייתי נשיא לא הייתי שם את יגאל עמיר בראש ''פסולי החנינה''.
החנינה היא מעשה של רחמים ומחילה לאדם באשר הוא אדם. גם יגאל עמיר הוא בסופו של דבר אדם.
מצד שני נדמה לי שאחד השיקולים של מתן חנינה הוא הבעת חרטה מצד הנאשם. ככל הנראה יגאל עמיר לא יביע חרטה, ואם מה שנדמה לי הוא נכון, עובדה זו תפסול אותו מלהיות מועמד למתן חנינה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות