בתשובה לשוקי שמאל, 24/09/08 18:50
20.2 491417
לא הבנתי את ב.
אף דוגמנית (כמעט) לא מודה שהיא אנורקטית/בולמית, גם אם היא אוכלת רק יוגורט ומקיאה 3 פעמים ביום. לכן לא ברור היכן עובר הקו בין 2 ההעדפות שתיארת (או איך הציבור יודע היכן למתוח את הקו).
20.2 491427
אותי, כגבר‏1, לא מעניין כמה הדוגנית אוכלת, וכמה פעמים ביום היא מקיאה, אלא איך היא נראית. אז נכון שאני (לא האישי, אלא זה שמייצג המין הגברי) מעדיף אותן רזות על פני מפלי שומן ניגרים, אבל רזות במידה. לא קרש גיהוץ, ורצוי גם זוג שדיים לתפארת. בקיצור, אידיאל היופי הנשי, בעיני הגבר הייצוגי, הוא לא בדיוק המראה האנרוקטי.

___
1 נניח.
20.2 491434
יפה איך בתוך ארבעה משפטים עברת מ "גבר[נניח]" ל"הגבר הייצוגי".
20.2 491442
מעבר חלק וקל: גם הגברר הייצוגי הוא רק "נניח" גבר.
20.2 491444
אה, זה פשוט.
אף אחד לא לקח על עצמו את התפקיד, ומישהו הרי צריך לעשות את העבודה.
20.2 491461
א. יש כאן 3 קטגוריות. ישנה קטגוריה של נערות (אולי גם נערים?) רזים באופן חולני (הפרעות אכילה, אנורקסיה, נרקומניות וגם מחלות אחרות למשל תולעים). לדעתי רק קבוצה "מובחרת" של מעצבי בגדים וסוכני דוגמניות חושבים שזה יפה. נראה לי שהציבור הרחב לא שותף לדעתם. יש קבוצה גדולה יותר של נערות רזות, גבוהות וכו' (מראה הדוגמנית) העונות על מה שנחשב היום בחברה המודרנית כיפה. הנערות הללו אינן חולות ואין להן שום בעיה ביולוגית. הקטגוריה השלישית הגדולה מכולן היא של בני אדם רגילים שלא בדיוק עונים לצרכים של תמונות שער. יש תסכול לא מועט אצל רוב האנושות ביחס ליתרונות המיידיים שיש לאלו הנכללים בקטגוריה ה"דוגמנית". חלק מן האנושות לוקח זאת קשה יותר וחלק פחות. החלק ה"קשה" לפעמים מנסה למזג את הקטגוריה ה"חולנית" עם הקטגוריה ה"דוגמנית" באמירות נוסח "כולן קרבנות של החברה/הדיכוי הגברי" וככה.

ב. השימוש ב-BMI למיטב הבנתי נועד להבטיח שמדובר בתת-משקל שהוא בבחינת בעיה בריאותית של ממש ולא עניין של מדדים אסתטיים של מגזיני אופנה. ה-BMI במקורו נבחר משום שהוא מדד מאוד גס וכוללני, המאפשר למוסדות כמו לשכות גיוס למיניהן וחברות ביטוח לזהות בביטחון סטטיסטי סביר בעיות של תת-משקל ועודף משקל. המוסדות האלו לא מעוניינים בנתונים האסתטיים של הנמדדים. הם מעוניינים בנתונים אובייקטיביים ובחישוב פשוט שיאפשר להם לזהות סיכונים בריאותיים שהם מבחינתם פוטנציאל של הפסד (גיוס של חייל או קביעת פרמיה נמוכה למועמד עם פוטנציאל גבוה לבעיות בריאות). אם BMI=18.5 הוא באמת המדד לתת משקל, קרוב לודאי שדוגמנית עם BMI כזה היא לא סתם רזה, אלא יש לה בעיה פיזיולוגית של ממש. אין זה אומר שהיא בהכרח חולה (המדד אינו פרטני) אך קרוב לודאי שזהו המצב. בקצה השני המצב זהה. אדם עם עם BMI>30 אינו בהכרח חולה, אבל הוא לבטח שמן ובסבירות די גבוהה לסיכונים בריאותיים.
20.2 491463
יש קטגוריה נוספת, לא קטנה. בשונה למה שדורפל אמר, יש אחוז ניכר מהאוכלוסיה שהוא שמן באופן לא בריא.
20.2 491466
OK. לצערי, כנראה אין דבר כזה, שמן באופן בריא. בכל אופן, נכון לעכשיו ובחברה שלנו, גם זה וגם זה לא ממש יתאימו לקטגוריה ה"דוגמנאית" ולכן יהוו חלק אינטגרלי של הרוב המדוכא של הקטגוריה השלישית.
וכבר אמרתי שהסיכונים הבריאותיים הם לדעתי בעלי משקל בתסכול האנושי של קטגוריית השמנים, לא פחות משיקולים אסתטיים מבית מדרשם של דחלילי אופנה.
20.2 491549
בשונה מאיזה דבר שאמרתי?
20.2 491804
פקפקת בכך ששתי קיצוניויות יכולות להתקיים בו זמנית.
20.2 491892
ב-‏28 לספטמבר, לא, עד כמה שאני זוכר, ב-‏25. ראית את הנולד?
20.2 491467
לא יוגורט, חסה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים