בתשובה למיכאל, 21/12/01 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבהרה: כתבתי מחשב-לכל-תלמיד באירוניה מסויימת, על משקל ססמת מכונית-לכל-פועל (של מר פרס, דומני, מתחילת שנות ה-60). הכוונה לא היתה שזה הפתרון היחיד, אך *שילוב* של הוראה ממוחשבת הינו גורם מקדם ממעלה ראשונה. למשל, למחשב סבלנות אין סוף, בעוד עצביו של המורה עשויים להמרט על ידי תלמידים משועממים, או בגלל אי הבנה או מנהיגות שלילית מצד תלמידים מסויימים, הגוררים גם כורח לתעל משאבים רבים לבעיות משמעת. בעוד עשויים להיות קיימים הבדלים משמעותיים בין מורה למורה, הרי שמחשב עשוי לזמן לתלמיד מפגש עם טובי הפדגוגים, עם הגרפיקה הנפלאה ביותר וכד'. גם בנפשו של תלמיד מחפש גריית-יתר ואלים במיוחד, מפגש כזה עשוי לחולל משהו חיובי. הורדת עומס-יתר מהמורה (הכולל גם קשב ומשאבים להפרעות) עשוי להשאירו זמן ממושך יותר בתיקרת הביצועים החינוכיים/לימודיים שלו. איני מתכוון כאן להחלפת המורה במחשב. המורה יתפקד בשעת העיסוק במחשב בדומה למדריך מיומן, הקשוב ל*מקרים ספציפיים* יחודיים לתלמיד, לחומר ולסיטואציה הלימודית. כאמור, דיברתי על חשיבות הכשרה פדגוגית ברמה גבוהה. אין סיבה שמורה יהיה כה נחות במעמדו ויכולותיו- בבחינת הקוטב הנוגדי -מפרופסור חכם ומרתק. לא חייבים לקבל את הפיסקה המצוייה אצל ביאליק "הולכים ונעשים מלמד'ל" בבחינת גזירה משמים. ובוודאי שאין סיבה מיוחדת לא לשלב את מיטב הטכנולוגיה והמוחות ביישום ההוראה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |