מספר שאלות 492106
המאמר מעניין מאד. לא יכולתי לקרוא יותר מתגובות בודדות (נדרשות כמה תקופות חיים לקרוא את כולן), אבל הצלחתי להבחין בכך שאתה אכן קורא אותן. אם כך יש לי שאלות:
1. איזה יתרון אבולוציוני יש במוסר? הרי כל עיקרו של המוסר הוא הויתור על האינטרסים שלי?
2. את עניין הסוכנים של הרצון לא הסברת בצורה ברורה דיה (לפחות למנת המשכל שלי). אם הבנתי אותך נכון, אז הטענה שלך מבוססת על התפיסה (הנובעת מהחוויה היומיומית שלנו) שלכל התרחשות ישנו גורם כלשהו, פיזי או נפשי, וגורם זה מחייב אותה. ובזה הרחבת את תפיסת הדטרמניזם הפיזי למישור הנפשי והרוחני. על כך יש לי שתי שאלות: א. איזה מקום יש לתודעה בעולם כזה? ב. במסגרת תפיסה כזו להבנתי, האדם הוא רובוט שכל מעשיו נובעים מ"תכנות" מוקדם, ואין בעולם דטרמיניסטי מקום לכאורה לתכנון לעתיד. לעומת זאת אנחנו רואים מעשים רבים שיש בהם תכנון לעתיד. האם זה לא מחייב את המסקנה שלא כל פעולה נובעת מגורם בעבר? ג. בהקשר זה, אולי ניתן להגדיר רצון חפשי כפעולה שהגורם שלה אינו נעוץ בעבר, אלא בעתיד, ואיך זה ישפיע על כל הדיון הפנים-שכלי שלך?
כל טוב.
מספר שאלות 492131
1. האבולוציה "מקדמת" אינטרסים של המין כולו, לא של הפרט. כנ"ל, ובהתאם, המוסר.
מספר שאלות 492212
קטונתי מלהביע דעה בנושא. אבל על פי דוקינס האבולוציה תקדם אינטרסים של הפרט בצורה הרבה יותר משמעותית מאינטרסים של המין (עד להכחדה אפשרית של המין כולו).
המוסר יכול לשמש כאסטרגית שרידות לא רעה בחברה של נוטרי טינה (כלומר - אם עשית משהו רע, יש סיכוי גבוה שיזכרו לך את זה ולא יבטחו בך). המוסר גם יכול להיות שימושי (כלומר, לשרידות לגנים) אם הוא מפלה לטובה את מי שחולק אתך אתך הרבה גנים על חשבון מי שחולק איתך פחות גנים.
מספר שאלות 492240
עפ"י דוקינס האבולוציה היא של גנים. הפרטים לא שורדים יותר מדור אחד. לעמות זאת לקרובי משפחתי יש גנים דומים מאוד לשלי.

באופן כללי, אם כולנו מוסריים, אני יכול לסמוך עליך ואתה יכול לסמוך עלי. זה חוסך מאיתנו הרבה מאמצים. לדוגמה, זה יאפשר לנו ביחד לכסח את הקבוצות המפולגות של איילים אלמונים מדיון 3024.

"מוסר אד־הוק" בסיסי, כלומר כללי התנהגות בסיסיים שאם כל אחד מקפיד עליהם הם עוזרים בסופו של דבר לכולם, נוצרו בכמה וכמה "קבוצות רשת" ו"קבוצות אינטרנט". פתאום אנשים מוצאים את עצמם בעולם שבו שמשאבים המוגבלים שונים מאוד ממה שהם הכירו ולכן יש כללי נימוס ומוסר אחרים. אולם המוטיבציה הבסיסית היא אותה מוטיבציה.
מספר שאלות 492572
1. אני מוכן לוותר על אינטרס קטן מיידי תמורת קידום אינטרס גדול יותר בטווח הבינוני והארוך.

2. א. לא יודע. נדמה לי שאי שם במאמר או בתגובות יש התייחסות לכך. ב + ג. זאת בדיוק התפיסה שאני מנסה להפריך: ה"עתיד" אינו אלא מודל נפשי שמבטא מצב נתון של נוירונים בהווה. אינני מוצא דרך לשרבב שום "חופש" לתמונה. לצערי איני יכול להוסיף הרבה מעבר למה שכבר אמרתי.
מספר שאלות 492596
2. ב.+ג. אין לך חופש להוסיף הרבה מעבר למה שכבר אמרת.
507302
לא תוכל להפריך את זה ששיגור חללית לירח וחזור הוא תהליך שדורש תכנון עתידי מודע לגמרי, ושתכנון כזה נעשה ע''י בני אנוש נתיניה של ממלכת הדטרמיניזם.
מילא לגבי תכנון חסכון כספי לשנים הקרובות, אפשר עוד איכשהו לטעון שזה גלגול של תכונה גנטית שהתפתחה אצל בני מיננו, אבל דברים כגון הטיסה לחלל, וכל דבר אחר שאינו יומיומי הם דוגמאות מובהקות לגמרי של תכנון לעתיד, שפורץ כל גבול של דרישות ההשרדות המוכרות בחיינו.
העתיד והמודעות אליו בעיניי הם דברים שא''א להפריכם.

(מאילוצי לו''ז, אני קורא את ההתפתחויות באתר הזה ב''דיליי'' גדול מאד, אבל זה קורה בסוף).
507304
אני לא מתכחש למודעות לעתיד ולתכנון שנובע ממנו. גם התוכנה "כחול עמוק" יודעת לתכנן קדימה בהתבסס על החיזויים שלה, וזה נכון לכל מערכת שמממשת באופן כלשהו אלגוריתמיקה מטיפוס what-if. אני בטוח שאתה לא חושב שאלה ניחנו ברצון חופשי.

"דרישות ההישרדות" ציידו אותנו בכלים ונטיות, הסביבה המודרנית היא שנותנת להם ביטוי קונקרטי. המוח המפותח שלנו אפשר לנו לשרוד בסואנה, וכתוצאת לואי אנחנו (טוב, חלקנו) מסוגלים לפתור משואות דיפרנציאליות חלקיות. הסקרנות אפשרה לנו לגלות משאבים שונים בסביבה הקרובה, וכתוצאת לואי מעניין אותנו מה קורה בצד המוסתר של הירח. איפה יש כאן בעיה?
515968
המודעות לעתיד בנושא של תוכנות כגון ''כחול עמוק'' (שאין לי מושג מהי) הוא לא של התוכנה, אלא של המתכנת. אין שום מקום להשוואה בין ה''מודעות לעתיד'' של התוכנות ובין המודעות לעתיד של בני האדם.
516005
כחול עמוק [ויקיפדיה]
516064
ה"מודעות לעתיד"‏1 של כחול עמוק, *בהקשר של משחק השחמט*, איננה המודעות לעתיד של המתכנת. התוכנה מבצעת גם מהלכים, במהלך משחק, שיכולים להפתיע את המתכנת ושהוא לא העלה בדעתו (ולפעמים לא יכול היה לעלות), בדיוק כמו כשמתבוננים במהלכים של שחקן אנושי.

ההבנה שלך את מושג הבינה המלאכותית (או בינה בכלל) לא ממש מובנת.

מעבר לכך שמחשבים כבר מנצחים בני אדם בשחמט, אני חושב שהם כבר מזמן עוברים את מבחן טיורינג במסגרת הזאת (קשה עד בלתי אפשרי, לפעמים ועם תוכנות מסוימות, לזהות אם אתה משחק נגד אדם או נגד מכונה).

________
1 מושג מאוד מעורפל, אבל שיהיה.
516125
מתכנת: אתה צריך לבדוק מה יקרה בעתיד.
מחשב: syntex error!
מתחנת: עשה את כל המהלכים האפשריים במשחקים מקבילים והחזר לי את זה בו מספר הנקודות שלך הגבוה ביותר. כאן ועכשיו.
מחשב: ביפ.
516382
מתכנת: עשה את כל המהלכים האפשריים במשחקים מקבילים והחזר לי את זה בו מספר הנקודות שלך הגבוה ביותר.
מחשב: אנא המתן.
מתכנת: נו, ועכשיו?
מחשב: אנא המתן.
הנכד של המתכנת: סיימת?
מחשב: אנא המתן.
הנין של המתכנת משתזרק לרשת: נו, ועכשיו?
מחשב: אנא המתן...
ושכחת: 516443
....
מחשב: 42.
517135
או עפ"י הסיפור הקצרצר ההוא של פרדריק בראון:

המדענים שעבדו שנים רבות על המחשב החזק ביותר בגלקסיה, מסימים את העבודה, מדליקים ומקלידים את שאלתם הראשונה: "האם יש אלוהים?"
המחשב עונה מיד: "עכשיו יש".
517195
גם אסימוב השתעשע עם הרעיון, בסיפור קצר שנגמר ב''ויהי אור''.
ואיך אתה מבין את מושג הבינה המלאכותית? 571988
או למשל את המושג מודעות עצמית?
קורה לעיתים שמתכנתים כבר אינם יכולים לעקוב אחרי התוכנה שהם עצמם יצרו, ועדיין כל פלט שתספק התוכנה הזו הוא תוצר התבונה של המתכנת בלבד. אין במחשב דבר מלבד מה שהכניסו בו בני האדם, לא תבונה עצמית, לא יצירתיות, ולא שום דבר אחר. כמו כל דבר "מלאכותי" אחר, אני מבין את המושג בינה מלאכותית לא אחרת מאשר "בינה מזוייפת", "בינה למראית עין", וכזו היא הבינה המלאכותית. גם מבחן טיורינג מדבר בדיוק על זה: תוכנה שתיראה כ-א-י-ל-ו שיש בה חשיבה עצמאית.
ואיך אתה מבין את מושג הבינה המלאכותית? 572011
''מודעות עצמית'' אכן אינה קיימת אצל מחשבים עכשויים (ככל שידוע לנו). זה לא מפריע להם לחזות את העתיד, ולהגיד לך לקחת מטריה כשאתה יוצא מהבית. הקשר בין מודעות עצמית לבינה, כמו הרהורים וערעורים על מבחן טיורינג הם קצת מעבר לתחום המאמר, אבל אם תחפש באייל תמצא די הרבה מלל שמתייחס אליהם (אתה יכול לחפש גם ''חדר סיני'' אם ''מבחן טיורינג'' לא יעלה מספיק תוצאות. אגב, בנוגע לאותו חדר הדיעה שלי חופפת לדיעה של ראנדי על כיפוף הכפיות של אורי גלר).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים