בתשובה להמסביר לצרכן, 03/10/08 16:08
שוב הש''ג אשם 492218
המציאות קצת יותר מורכבת. חוץ מהשרים ופקידי האוצר קיימים גם גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים שונים ומשונים, נקרא להם לוביסטים.
עכשיו, נניח שלוביסט מסוים מנסה להעביר תקציב למוסד מסוים (או הטבות למגזר ספציפי או שינויים בפיקוח רגולטורי וכד'). הלוביסט לא מצליח לשכנע את השר הממונה (אולי כי לוביסט אחר הפעיל לחץ מנוגד חזק יותר) ולכן הולך לפקידי האוצר ומצליח להכניס את התקציב (הטבה, שינוי) לתוך חוק ההסדרים. עכשיו, השר הממונה נמצא בעמדה בה הוא צריך להתאמץ כדי להוריד את החוק אליו הוא התנגד מלכתחילה ולעתים קרובות מוותר כי 'התקציב חייב לעבור' וכי אם הוא יעשה בעיות בנוגע לסעיף הזה עלולים לפגוע בסעיפים אחרים שחשובים לו (או יותר נכון למפלגתו).

בסופו של דבר בעזרת חוק ההסדרים העבירו שינויים רבים, ללא דיון בכנסת וללא חשיפה לתקשורת ואפשרות לדיון ציבורי בנושא. להזכירכם, 'מסלול עוקף חקיקה' לא היתה מטרתו הראשונית של חוק ההסדרים וניצולה של פרצה בחוקי התקציב להעברת סעיפים שלא מצליחים לעבור במסלול הרגיל אינה תורמת לדמוקרטיה.

אגב, לא הבנתי איך בחירה בין סעיפי תקציב שונים קשורה לחוק ההסדרים. כולם מכניסים עיזים לתקציב וכולם רבים על הסעיפים בתקציב שחשובים להם עד לסיום זמן הפציעות ובסוף מגיעים להסכם זה או אחר. הדבר נערך כך עוד לפני שחוק ההסדרים הגיע לממדים המפלצתיים שלו היום והיה עובד באותה צורה גם בלעדיו
שוב הש''ג אשם 492295
===>"המציאות קצת יותר מורכבת. חוץ מהשרים ופקידי האוצר קיימים גם גורמים חיצוניים בעלי אינטרסים שונים ומשונים, נקרא להם לוביסטים."

כמובן שיש לוביסטים שמנסים להשפיע על התקציב בכל דרך אפשרית, ולפעמים אפילו באמצעות שוחד או "קשרים" עם נערי האוצר. זה נכון בכל מערכת, כולל באוצר - עם או בלי חוק ההסדרים. הדרך היחידה להימנע מסכנה כזו באופן מוחלט היא ששר האוצר יעשה את כל המלאכה בעצמו - בלי פקידים, מזכירים, נהגים ויועצים. כמובן שזה בלתי אפשרי ולכן עלינו לקחת את הסיכון של שחיתות במערכת ולהלחם בו.

===>"כולם מכניסים עיזים לתקציב ... הדבר נערך כך עוד לפני שחוק ההסדרים הגיע לממדים המפלצתיים שלו היום והיה עובד באותה צורה גם בלעדיו".
להבנתי, הבעיה היא שחלק מהעיזים הוכנסו בצורה של חוק ותיקונם או שינויים חייב לקבל מעמד של חוק.
לדוגמה (באדיבות וויקי): "בחוק ההסדרים לשנת 2008, למשל, הוראה הקובעת כי תקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים יוגדל ב-‏50 מיליון ש"ח, ולא ב-‏80 מיליון ש"ח, כפי שקובע חוק קליטת חיילים משוחררים. בחוק ההסדרים לשנת 2006 נקבעו הוראות לעניין גובה הארנונה בשנה זו".

כפי שנאמר כאן כבר הרבה פעמים, היה עדיף אילו דנו בכל אחד מהחוקים הללו בנפרד ומגיעים להסכמה כזו שהסה"כ יתאים למסגרת התקציב. בזה הפוליטיקאים נכשלים. ולכן "בסוף זמן פציעות" הם צריכים להחליט: או ללכת הבייתה, או לאשר את התקציב עם חוק ההסדרים.

והם אכן אלו שמחליטים. פוליטיקה זה אומנות האפשר. כשנראה לפוליטיקאי מסויים שבאו מים עד נפש וזה כבר לא אפשרי, אז הוא פורש - ראה ש"ס וקצבאות הילדים.
שוב הש''ג אשם 492299
קראתי את תגובתך ועדיין לא הבנתי למה צריך את חוק ההסדרים.

האם ללא חוק ההסדרים התקציב לא היה מאושר? האם אנחנו רוצים לעודד 'מחטפים' של חוקים?

נ.ב - לאחר עיון בויקי, אני משוכנע בדעתי עוד יותר. מעבר לפרק הביקורת המשכנע, נראה לי שגם במקרה זה, תקנות חירום שנשארות גם לאחר סיום תקופת החירום נשארות בסופו של דבר דרך לבצע 'פוילע שטיקים' ותו לא.
שוב הש''ג אשם 492335
מאחר שאתה לא אומר מה לא ברור, אין לי ברירה אלא לנחש. אני אנסה לפשט יותר.

ראשית יש להבחין בין "צריך" לבין "ראוי". אני מקווה שכבר ברור שגם בעיני החוק הזה איננו ראוי ומוטב היה לו היו מסתדרים בלעדיו. אבל הפוליטיקאים שלנו לא מסתדרים בלעדיו ולכן צריך את חוק ההסדרים.

שנית, כדי להבהיר: לאור הדוגמה מלמעלה נניח שמסגרת התקציב עומדת על 60 מיליון, ויש רק סעיף תקציבי אחד - קליטת חילים משוחררים (להלן קח"מ). אלא שקיים חוק שהכנסת חוקקה בתחילת השנה שמקציב 80 מיליון בשנה לקח"מ. אין טעם להעביר תקציב של 60 מיליון כשיודעים שהחוק מחייב הוצאה של 80 מיליון.

עכשיו יש שתי אפשרויות: או לפרוץ את מסגרת התקציב או לשנות את חוק קח"מ. כדי לשנות את החוק צריך דיונים, ועדות, שלוש קריאות וכו'. אבל חברי הכנסת - ואפילו חברי הקואליציה לבדם - לא מצליחים להגיע להסכמה, עד שמושיבים אותם על פצצה מתקתקת. בלילה האחרון הם צריכים להחליט, או לפזר את הכנסת (ולהחזיר את המכונית) או לאשר את החוק. בד"כ הם מאשרים (כי מכונית זה לא הולך ברגל). עכשיו, את הסיפור על חוק קח"מ תכפיל בכמה עשרות חוקים ותמצא את חוק ההסדרים.

אתה שואל "צריך את זה?" - בערך כמו שצריך כימוטרפיה. אני לא צריך את זה, אבל מי שיש לו סרטן, עלול למות בלי זה.

אני יכול לדמין מצב שבו הפוליטיקאים שלנו יגיעו להסכמה בלי חוק ההסדרים. זה צריך להיות מצב שהקואליציה נשלטת על ידי מפלגה אחת (כמו שהיה עד 1977) ולכן יש משמעת קואליציונית בין כל השרים. היום זה לא בטוח אפילו אם מיפלגת העבודה, הליכוד או קדימה יקבלו 61 מנדטים. צריך מפלגה ממושמעת - כמו של ליברמן - כדי שהשרים בה יגיעו להסכמה. אבל אם אני צריך לבחור בין ישראל ביתנו עם 61 מנדטים לבין חוק ההסדרים...טוב, אתה בטח יודע מה אני מעדיף.

בכל מקרה, מה שחשוב להבין בכל הסיפור, זה שהפיתרון לבעיה לא נמצא בבג"ץ, וגם לא אצל הש"ג, ולא אצל פקידי האוצר ולא אצל המיזנונאי שם. היחידים שיכולים לעשות משהו כדי להיפטר מהחוק המכוער הזה, הם אלו שמחוקקים אותו כל שנה - ואין בלתם.
שוב הש''ג אשם 492309
עדיין חוק ההסדרים הוא פוילה שטיק מקורי שלנו ואינו קיים באף מקום. גם לא קראתי באף מקום שמישהו הציע לאמץ את השיטה. חוק ההסדרים נוצר רק לצורך העברת התכנית לייצוב המשק של שנת 1985.לא היתה שום כוונה שזה יהפוך להסדר קבע. אני חוזר שוב: רק בגלל הרתיעה של שופטי הבג"ץ מלקבל החלטה המבטלת את החוק ולהסתפק בגינויו, הוא עדיין קיים. מבחינה מישפטית , דינו של החוק הזה היה להתבטל. יש עוד דברים במינהל דמוקרטי תקין שהיה נוח יותר לעקוף.אני באמת לא מבין אותך, המסביר, מדוע אתה מתעקש להיות פרקליטו של השטן.
שוב הש''ג אשם 492312
זה גם אינו תפקידם של שופטי בג''ץ. חוק ההסדרים הוא ''חוקי אבל מסריח''. הוא עובר את כל שלבי החקיקה כיאות, לכאורה.

אם רוב חברי הכנסת החליטו לחוקק חוק רע, זה אינו תפקידו של בג''ץ (או של הממשלה) לפסול אותו.

כל שנה יש ליותר מדי חברי כנסת אינטרס שהחוק הזה יעבור. והוא עובר.
שוב הש''ג אשם 492334
טוב, נעזוב לרגע את חוק ההסדרים, מי אחראי להיותו, ולמה הוא טוב/רע בפרספקטיבה על שלושת רשויות המדינה.

נתמקד בפקידי האוצר ובסיפור קטן על 5 מיליון ש"ח בלבד.

ח"כ כהן ממרצ, ועוד אחד(ת?) שלא זוכרת, העבירו חוק בכנסת המחייב את האוצר לתקצב כל שנה 5 מיליון ש"ח לטובת חברות הדיור הציבורי. עמידר כאלה. כדי להתקין על גגות הבתים דודי שמש לטובת חשבון החשמל של הדיירים. כ-‏2000 דודים בשנה. מה שיחסוך למשק ולמסכנים מהדיור הציבורי ממוצע צריכה של 1.2 מיליון קוט"ש בשנה. במצטבר תוך 6 שנים כל ההשקעה חוזרת.

אבל האוצר הקציב ב-‏2007 רק 500 אלף ש"ח להתקנת 150 דודים בלבד. למה? כי ככה בא לו. בניגוד מפורש לחוק. ונשאלת גם שאלה קטנה - הכיצד דוד שמש במימון האוצר עולה יותר מ-‏2300 ש"ח ליחידה.
שוב הש''ג אשם 492340
לשאלתך האחרונה: למדינה יש כיסים עמוקים, וכל הספקים יודעים את זה. יתר על כן, כשאת הולכת לקנות דוד שמש, את לא חייבת לקנות אותו בכל מחיר. לעומת זאת ח"כ כהן ושות' האלמוני/ת כבר חתמו על צ'ק ע"ס 5 מליון ש"ח. מבחינת הדודאים, הכסף כבר בכיס שלהם. הם רק צריכים למקסם את הרווח.

לגבי יתר הסיפור, באמת שיש צורך ביותר פרטים כדי להתייחס אליו. פרטים כגון הנהלים לפיהם אמור היה הכסף להיות מועבר, לידי מי ובאיזה שלב. הסיפור עשוי להיות משהו כמו "חברות הדיור הציבורי לא קיימו מכרזים כדין ולכן לא עמדו בדרישות התקנות שהותקנו לפי החוק ולכן לא היו זכאיות לכסף". את ה"ניגוד מפורש לחוק" צריך ומעניין להראות.
שוב הש''ג אשם 492345
א. יש מי שאמור להוציא מיכרז לדודים ולכן הכסף איננו אצל אף אחד.
ב. הזכרתי כבר במקום אחר את השיטה שלא לאשר תקני כ''א לפעילות שאושר לה תקציב. לפעילויות מסוג זה קראתי פוילה שטיק. כבר אינני זוכר דוגמאות, אך סיפרו על כל מיני התניות שלפעמים מכניסים אנשי האוצר שהופכים את הכסף למשהו כמו א''י בשביל משה.
סתם הערות על דודים: 492346
1. מנסיון, קולט שמש טוב עלול לעלות (כולל התקנה) לא רחוק מ-‏2000 ש"ח, תלוי בדגם. בהתחשב בכך שמן-הסתם עבודה כזו כוללת גם פה ושם החלפת דוד המקולקל, ולא רק קולט, הרי ש-‏2300 ש"ח זה מחיר לא מופרך. בהתחשב בהיכרותי עם 'עמידר' ומערכת השיפוצים הלא-יעילה שלה, הרי שזה חתיכת מחיר מציאה. הייתי מאמין שהם יצליחו להוציא יותר.
2. הערה טכנית - יש הבדל אם זה חוסך 'למסכנים' או 'למשק'. מבחינת האוצר, מן הסתם, כיוון שהכסף הזה לא חוזר בצורת מיסים, זה לא 'מכסה את ההשקעה'. לא אומר שלא ראוי להשקיע, אבל אם הכסף יוצא מכיס אחד וחוסך לכיס אחר, אז זה לא 'מכסה את ההשקעה'.
3. שוב, אין לי מושג מאיפה החישוב של 6 שנים להחזרת ההשקעה. דוד שמש ממוצע יחזיר את ההשקעה בקולט - אפילו אם הוא עולה 2300 ש"ח - תוך כחצי מהזמן הזה. מן הסתם הם מתבססים על חישוב של שעת הפעלה בממוצע ליום, אבל שוב לדעתי זה חישוב לא נכון. משפחה עם שני ילדים, דוד חשמל בינוני וכלים לשטוף, עלולה לגלות במהירות שגם שעה של חימום לא מספיקה לה.
סתם הערות על דודים: 492438
1. כפי שציינת, מחיר דוד-שמש + קולטים עומד על כ-‏2000 שקלים לגודל בינוני-גבוה (150 ליטר). המדינה שילמה כ-‏3400 ש"ח ליחידה (בגודל קטן - 80 ליטר). כרגיל בגופים ציבוריים וחברות ממשלתיות השחיתות עובדת שעות נוספות, תרתי משמע.

2. הרעיון אמור לחסוך מיליוני קוט"ש למשק האנרגיה לאורך השנים, ומכאן למשק המדינה. כמו שעון קיץ. במקביל זה חוסך למסכנים ביותר באוכלוסייה עשרות ומאות שקלים בחודש בחשבון החשמל. כסף שיוכל לעבור לשימושים אלמנטריים אחרים ולהגביר את רווחתם.

3. חישוביי מבוססי שמרנות וזהירות. כנראה שנתוניך קרובים יותר למציאות. במיוחד כשמדובר במשפחות מרובות ילדים בדיור הציבורי.
סתם הערות על דודים: 492450
סביר להניח שהוצא מכרז בנושא (אם לא, תעתרי לבג"ץ, יש חובה להוציא מכרז להוציא מקרים מסויימים) והתקבלה הצעה. אם את יכולה לספק את זה בפחות, נסי להשתתף במכרז הבא‏1.

1 אם כי את עלולה לגלות שהוא מכיל כל מני סעיפים לא נעימים כמו אחריות בבית הלקוח ליותר מדי שנים, או לא בדיוק בנוי כפי שחשבת ולא כל הכסף הולך לדודים. בכלל המדינה נוטה להוציא לספקים את המיץ במכרזים כאלו.
סתם הערות על דודים: 492482
מכרזים בחברות ממשלתיות הם בדיחה (על חשבוננו) גרועה. תשאלי אחד, אשר כהן, ראש אגף הרכש בחברת החשמל ואחראי על המכרזים המקומיים והבינ"ל. תוכלי לפגוש אותו ביום הביקורים בכלא במהלך 6 השנים הקרובות. ותפסו אותו רק על כמה מיליונים עלובים מקרב עשרות רבות אותן גנב ובהן שוחד.
שוב הש''ג אשם 492444
שאלה היפותטית בנוגע לחלק האחרון של התגובה:
האם אפשר לתבוע את משרד האוצר על עבירה על "חוק יסוד: הממשלה" סעיף 1 ו־3(הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה.; הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.)?
או בצורה יותר כוללת, האם אפשר לתבוע את הממשלה ומוסדותיה בנוגע לאי־מילוי/ביצוע חוק?
שוב הש''ג אשם 492480
מלבד ידע כללי חסרה לי השכלה ספציפית במשפטים.

במקרה ראיתי היום כי ארגון "יש דין" הגיש תביעה משפטית נגד המדינה בעניין אי-פינוי מאחז http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3605602,00.h...
אולי גוף כמו "הקשת המזרחית" יכול לפעול בצורה דומה (או בבג"ץ) בנושא דודי השמש ואי מילוי מצוות החוק ע"י האוצר.
שוב הש''ג אשם 492489
אם עורכי דין מהמעלה הראשונה שבד''כ משרתים את בעלי ההון, היו מתגייסים לנושא - אני משער שהיו מצליחים להוציא צווים מהבג''ץ או לפחות אמירות, שאם הדברים לא יסודרו-יגיע הצו.
שוב הש''ג אשם 492495
היה איזה ענין כשבקשו מבג''ץ שיכריע בנושא הגדרת ''קיום בכבוד'' או משהו דומה והענין נפל.
שוב הש''ג אשם 492503
רק דליה דורנר תמכה בבקשה מבין השופטים. אם רם כספי, ועוד כמה כאלה היו באים לייצג את העניין, יתכן ודליה דורנר לא היתה לבדה.
שוב הש''ג אשם 492508
אתה קצת מזלזל בשופטי בג''ץ אם אתה סבור שהם היו נופלים לרגליו של רם כספי כאילו היו אנשי רשות החברות הממשלתיות. רוב שופטי בג''ץ מתענינים באג'נדה ליברלית ולא חברתית, וחופש מעניין אותם הרבה יותר משוויון. אם היית מגיע לדיון כזה בביה''ד לעבודה אולי המצב היה שונה.
שוב הש''ג אשם 492510
המילה ''חופש'' איננה מתאימה כאן.אינני מתכוון רק לדיון הספציפי הזה. אני מתכוון לתמיכה של מי מהם במדיניות שונה.
שוב הש''ג אשם 492517
הם באמת לא תומכים במדיניות שונה, ומה שיותר חשוב - הנושא כולו לא בוער בעצמותיהם. בוודאי לא באותה עוצמה שבה בוער בעצמותיהם נושא זכויות הפרט. בכל מקרה, זה לא בגלל רמתם של הפרקליטים העומדים מולם; קשה לי לזכור מקרה שבו פרקליט טוב הצליח באמת לשכנע את השופטים לקבל קו שהוא שונה משמעותית מהקו שהיית מנחש מראש לפני הדיון שהם יאחזו בו. אלה אנשים רציניים עם דעות מגובשות, וכספי ודומיו לא מפחידים אותם ולא מלהיבים אותם.
שוב הש''ג אשם 492522
אם כספי ודומיו היו מדברים על קיום בכבוד, היתה מתחילה תזוזה
גם אצל השופטים.
שוב הש''ג אשם 492525
ואם ברוך מרזל היה בא לבית המשפט לשכנע את השופטים שכל מטרת גדר ההפרדה היא גזל אדמות הפלסטינים ושיש לסגת לאלתר מכל השטחים הכבושים ולאפשר שיבת פליטים אולי הם גם היו פוסקים בעד הפלסטינים בנעלין.
שוב הש''ג אשם 492538
אינני מדבר על מקרה נקודתי- אני מדבר על תהליך של שינוי הדרגתי .

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים