בתשובה לשי שפירא, 04/10/08 17:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם מתקבל טלפון מסיני מאישה שרוצה עזרה כי בעלה מכה אותה, אני בהחלט חושב שלמדינת ישראל יש את הזכות להושיט עזרה, גם אם זה מעבר לקו הגבול (כאמור תוך התעלמות מריבונות ובעיות פוליטיות). מודרניזציה אין פירושו לשבת מול הטלווזיה כל היום תוך משלוח מסרונים, החרדים למשל אימצו את יתרונות הגנטיקה וכעת נערכות סריקות גנטיות לפני שידוכים. אבל כדי שאפשרות זאת תתקיים, יש צורך ליצור קשר ולהעביר מידע לאנשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם הבעל מכחיש? מה אם הוא טוען שמדובר בהגנה עצמית? ומה אם הוא התקשר לממשלת צ'כיה וביקש התערבות שלה? האם נתחיל בחקירה לגלות מי הצודק, ונקווה שנגיע לאותן המסקנות כמו הצ'כים? ומי בכלל יחליט אצלנו מה לעשות? בתי המשפט הישראליים, שפועלים על-פי חוקים שחוקקו נבחרים של ציבור ישראלי, שהבעל הנ"ל לא מכיר וספק אם יוכל להגן על עצמו במשפט שיתנהל לפיהם? את הפסקה השניה שלך אני חושש שלא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר שצריך לכפות את מערכת השלטון שלנו עליהם (ואם אפשר, באותה הזדמנות, גם לא עלינו), אלא להציע עזרה בסיסית למי שצריך ורוצה. אין גם שום צדק בלהרשיע את מי שאינו מבין שחטא ופועל לפי מסורת של דורות. אם יש שטח לא מנוצל, אפשר להקים שם בית חולים ועיר מקלט למי שרוצה לעזוב. לנו ולצ'כים מערכת ערכים דומה להפליא, נדמה לי שכל צד יקבל בשמחה את השיפוט ההגון של הצד השני. בסופו של דבר, זו בעיקר מעמסה, ההתנהגות המוסרית הזו, כנראה גם זו הסיבה שרוב המדינות לא טורחות יותר מדי לעזור לאוכלוסיות במצוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדינת ישראל יש (במשרד החוץ אם אני לא טועה) אגף של סיוע חיצוני, שבמסגרתו יוצאים שליחי מדינה לעזור בחקלאות וכו' באיזורים מתקשים. אני מעריך ומברך על הפעילות הנ''ל. על זה לא נראה לי שיהיה לנו ויכוח. הבעיה מתחילה כשמנסים להתערב בין שני צדדים (הבעל והאישה בדוגמה שלנו) שרק אחד מהם (או אף אחד) רוצה בהתערבות הזאת. לגבי ''לנו ולצ'כים מערכת ערכים דומה להפליא, נדמה לי שכל צד יקבל בשמחה את השיפוט ההגון של הצד השני'' - אשרי המאמין. זה בוודאי יעבוד טוב אם קו ההגנה של הבעל הוא ''האישה היא הרכוש שלי, זכותי לעשות בה כרצוני'', אבל בעניינים פחות ברורים, אני קצת פחות אופטימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אחת מהם רוצה בהתערבות כי מרביצים לה, והשני לא רוצה בהתערבות כי הוא רוצה להמשיך להרביץ? אגב, מקובל שמערכות המשפט של מדינות שונות (מערביות ברמה זו או אחרת) מכבדות זו את זו. אני לא רואה הבדל במקרה הזה בין הכרעה בסכסוך כלכלי בין חברה צ'כית לישראלית (או בין שני תאגידים ממדינות שונות שמסיבה כלשהי עניינם נדון במדינה שלישית) לבין הכרעה בסכסוך של דיני משפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי - אם אנחנו יודעים שזה המצב, זה כנראה יהיה די פשוט. ומה אם אנחנו לא יודעים? מה אם כל צד נותן גרסה שנשמעת לגיטימית? מה אם לא מדובר במשהו פשוט כמו מכות, אלא במשהו שמותר לפי החוק הישראלי ואסור לפי החוק הצ'כי, או להיפך? לגבי הפסקה השניה - זה באמת מעניין. איך מכריעים בסכסוך כלכלי בין חברה צ'כית לישראלית? לפי אילו חוקים (שוב, בהנחה שקיים הבדל רלוונטי בין חוקי שתי המדינות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל צד נותן גירסה שנשמעת לגיטימית, ומדובר בסכסוך משפחתי "נורמטיבי", אין סיבה לתת כניסה מטעמי הגנה לאחת הצדדים לא לישראל ולא לצ'כיה. שיתכבדו השניים ויפתרו את בעיותיהם בעצמם. אם הצדדים נותנים גרסאות שאחת מהן היא "הוא נותן לי מכות רצח" והשנייה היא "היא שותה ונופלת במדרגות כל פעם" אני חושבת שזה לא צריך להיות נורא מסובך לבדוק. איך מכריעים בסכסוך כללי בין חברה צ'כית לישראלית? אם החוזה בין השניים לא מתייחס לשאלה (למשל, כולל סעיף לפיו סכסוכים ידונו במדינה זו ולא אחרת) ההכרעה איזה בית משפט ידון בסכסוך ולפי אילו דינים תפול לפי כללי הברירה המשפטיים, אמנות שהמדינות חתומות עליהן וכו'. אגב, תמיד קיימים הבדלים רלוונטים, כי הבדלים רלוונטים זה לא רק הדין המהותי אלא גם השאלות שקשורות בפרקי הזמן הרלוונטים להגשת מסמכים, מי מוסמך לייצג, מהם דיני הראיות וכו'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |