בתשובה להאייל האלמוני המשך, 11/08/08 22:05
נראה מאופן הצגת השאלה 492806
מקרה שהיה כך היה:

הייתי עתודאי‏1 במסלול לימודים 4 שנתי (הנדסה). בתחילת שנת לימודי הרביעית התגלתה אצלי בעיה רפואית שעליה הצבא התעקש לתת לי פטור (למרות שלשבת ליד מחשב ולתכנת אני יכול בכיף, מסתבר שלצבא יש שיקולים אחרים‏2).

לאחר שבועיים של התאוששות מההלם של השינוי הלא צפוי במהלך חיי, הגשתי בקשה להתנדב לצבא, והדגשתי את עובדת היותי מהנדס (בקרוב) והתרומה הגבוהה שניתן וודאי להפיק מעבודתי בשל כך.

התשובה שקיבלתי היא שצה"ל לא מקבל מתנדבים מעל גיל 21 (הייתי בן 21.5 באותו זמן). אלו הפקודות ואין חריגים (כששאלתי על איך זה שמאיה בוסקילה התנדבה בגיל 30 לא קיבלתי תשובה מתקבלת על הדעת).

לאחר עוד כחודש, בערך, ניסיתי להתנדב לשירות לאומי. ושם קיבלתי את התשובה שעל פי חוק של הכנסת לא ניתן להתנדב לשירות לאומי לאחר גיל 21 (בדקתי, וזה אכן החוק).

המשכתי את לימודי, סיימתי את התואר, והלכתי לעבוד בהיי-טק.

אז מה אני? משתמט? מושמט? חציל?

_

1למי שלא מכיר:

2הוסבר לי באופן לא רישמי, שבהינתן עלות הטיפול שאני זקוק לו לא משתלם לצבא להחזיק אותי, ועדיף להם לזרוק את האחריות הזו על קופת חולים.
נראה מאופן הצגת השאלה 492810
אתה מקרה קצה, ולא הדוגמה הטיפוסית לאדם שלא שירת בצה''ל או בשירות לאומי (וגם צה''ל כאן יוצא דבילי, ע''ע מאיה בוסקילה).
נראה מאופן הצגת השאלה 492829
רק רציתי להגיב להערה ''כך שבכל מקרה, אין כזה דבר ''מושמטים''.''
נראה מאופן הצגת השאלה 492812
באמת תשובה מוזרה. בשירותי יצא לי לפגוש מספר מתנדבים שהחלו את שרותם בגיל מבוגר מ- 21 (בדיוק בגלל שרצו לסיים לימודים אקדמיים לפני השירות).
נראה מאופן הצגת השאלה 492830
אני לא יודע את מי פגשת, אבל דיברתי עם כמה וכמה גורמים וכולם חזרו אלי עם אותה תשובה.
נראה מאופן הצגת השאלה 492815
2 כיוון שאתה זקוק לטיפול רפואי קבוע, מזלך ששוחררת משירות. מערכת הבריאות בצהל איננה מיועדת לטיפול בחולי-אמת, אלא באספקת "גימלים" למתחזים.
נראה מאופן הצגת השאלה 492832
לצערי יש יותר מדי דוגמאות של רופאים צבאיים שמשתתפים במילחמה במתחזים. כמו בכל גישה סכמתית, די מהר מתגלים המיקרים של בעיות אמת שטופלו כבעיות התחזות. הם כמובם בוגדים במהות של מיקצועם בהכללות כאלה. כך יהיה , אני מניח , גם עם הקב''נים שיתחילו במאבק הבלתי מתפשר בהתחזות וכד' בכל מאבק מסוג זה. הצבא מיסגרת שאינה מתאימה לכולם. קשה לרבים מאיתנו לקבל את זה (''אם אני יכול-אז כל אחד יכול'').יש דבר כזה שנקרא כאבי גב. יש כאלו שמתחזים ומנצלים את הסימפטום הזה. יש שהפכו נכים בגלל שלא האמינו להם והם בחרו לא להלחם במערכת אלא לסבול.התחום הנפשי עוד יותר קשה לאיבחון בטוח.
בכל אופן חן חן על הגישה האנושית.בצבא הרי אמורים לשרת מכשירים ולא בני אדם ולמכשירים לא צריכים להיות קשיים נפשיים.
נראה מאופן הצגת השאלה 492892
אני מכירה בחור שהתגייס - לא חשב לרגע על אפשרות אחרת - אבל אחרי שבועות אחדים בצבא התחילו אצלו בעיות ברגליים. כיוון שהרופא הצבאי הניח מלכתחילה שזו השתמטות, הוא פחות או יותר זרק אותו מהמרפאה בלי בדיקות נוספות. אחרי גרירה של שבועיים-שלושה נוספים הבחור המסכן הגיע למצב שהוא נאלץ לעבור לכסא גלגלים. לא ממש עזר לצבא, וממש-ממש הזיק לו נזק בלתי הפיך.
נראה מאופן הצגת השאלה 492820
ושמחת בחוקיך והיית אך שמח.:)
נראה מאופן הצגת השאלה 492953
גם לי בעם היתה בעיה דומה, הייתי מהנדס מוכשר (נשארו לי הכי הרבה אצבעות בכיתה) ורציתי להתנדב לצהל, אבל לא נתנו לי כי כבר הייתי בן 22 ולא היה לי נסיון. חשבתי אולי לצבור קצת נסיון מעשי ובאמת יצא לי להתמקצע. בסוף הסבלנות השתלמה ויום אחד צהל התקשר. מאז אני כבר לא דואג.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים