בתשובה לtahmar1900, 11/10/08 18:45
תהיות 492875
שתי בעיות עם הגישה הזו:

1.היא הופכת את הצמיחה לתהליך שמכלה את עצמו (ככל שהצמיחה יותר גבוהה נטל המס בתוצר גדל, מה שפוגע בצמיחה) במקום לתהליך שמזין את עצמו.
2.בזמן משבר היא מחמירה את המשבר (בנוסף לפיטורים במגזר העיסקי בגלל המיתון, הממשלה נאלצת לפטר עובדים במגזר הציבורי בגלל הירידה בהכנות ממיסים שלא מאפשרת לה להמשיך לקיים את פעולתה וכך זורקת עוד חומר בערה למדורת האבטלה, ובמקביל נאלצת לקצץ בקבצאות כך שאותם מובטלים נפגעים עוד יותר).

התהליך צריך להיות הפוך - במקום להגדיל את התקציב בקצב יותר מהיר ככל שמצב המשק טוב יותר, צריך להקטין את התקציב בקצב יותר מהיר ככל שמצב המשק טוב יותר: ההמשלה צריכה לנצל תקופות גאות ואבטלה נמוכה הממשלה כדי להקטין את הקיף פעולתה בקצב מהיר ולפלוט לשוק העבודה עובדים נוספים (שיפוטרו מעבודתם במגזר הציבורי).
תהיות 492884
לא הבנתי את הפן הכלכלי והחברתי של הסבריך. בזמן הקשיים הפיננסיים בתחילת שנות ה-‏2000, הכקיז נתניהו שהמצב מאד קשה ומצומצם וצריך לקווץ עד שירווח. והוא קיווץ ועוד איך. קיווץ כל כך שכלכלנים רבים האשימו אותו באובר קילינג. כשהמשק צמח אז הואצר (כבר בלי נתניהו) רצה להמשיך לקווץ. אם לקחת את דבריך כרציונל של האוצר, הוא רצה לקווץ הפעם בגלל שהמצב טוב. זה מוכיח שהאוצר איננו מקצץ בתקציב בגלל שיש בעיה אלא בגלל אמונתו בהקטנת הפעילות הממשלתית. אמונה כזאת צריכה להיות מוגדרת רק על ידי הדרג הנבחר. הדחיפה שדוחף האוצר לכיוון הזה תוך איומים שהמשק יתמוטט אם ילכו בדרך אחרת, יכולה להתקיים רק בגלל חולשת המערכת הדמוקרטית הנבחרת.
"במקום להגדיל את התקציב בקצב יותר מהיר ככל שמצב המשק טוב יותר". מאיפה אתה שואב את הדברים הללו? הדרישה להגדלה מינורית של התקציב באה מצד אנשים שחושבים שצריך לשקם את המערכות הציבוריות שנפגעו קשות על ידי המדיניות הכלכלית. זה ברור מדוע האוצר מתנגד לכך; הוא רוצה להפריט את המערכות. הפרטת המערכות הציבוריות היא החלטה פוליטית. הפוליטיקאים מוותרים על תפקידם להחליט בתחומים הללו ומשאירים ואקום שלשם נכנסים אנשי האוצר. אם יפריטו את ההשכלה הגבוהה, אני מניח שתהיה מאושר לראות את הפקולטה לכלכלה בבעלותו של עופר.
תהיות 492888
אתה חוזר על המנטרה "הפוליטיקאים מוותרים על תפקידם להחליט", אבל שים לב: כל שרי האוצר ב-‏20 השנה האחרונות *החליטו*. הם החליטו נגדך, ואולי אפילו נגד המדינה ונגד הצדק, אבל הם *החליטו* להקטין את התערבות המדינה במשק. למה אתה ממשיך להאשים את הפקידים, כשבסך הכל הם עושים את מה ששר האוצר מורה להם לעשות?

תאשים את השר ואת האידיוטים שבוחרים בו.
תהיות 492905
המילה "פוליטיקאים" אינה מסתכמת בשר האוצר. אני בפירוש מאשים את הפוליטיקאים יותר מאשר את פקידי האוצר. כשכתבתי שהשרים ויתרו על סמכויותיהם ומפגינים אימפוטנציה, זו אינה ביקורת? בודאי שאם לא היו נוהגים כך, היתה הכלכלה שלנו מאוזנת יותר. יתכן שאם היו אצלנו בחירות איזוריות -הם היו נאלצים לקחת יותר אחריות. בסופו של דבר פקידי האוצר מייצגים אג'נדה פוליטית ודוחפים אליה בכל הכוח. היות שהפוליטיקאים משתפים איתם פעולה, הם מצליחים. אני חוזר שוב על דברי מדוע אני תוקף אותם ולא מסתפק רק בפוליטיקאים: היות שהם מקדמים אג'נדה פוליטית אני רואה חובה לא לתת להם הנחות ולומר: "הם אינם פוליטיקאים". הם כן רק ללא בחורות.
תהיות 492937
סליחה-בחירות.
תהיות 492890
אגיב קודם לפיסקה השניה:
"במקום להגדיל את התקציב בקצב יותר מהיר ככל שמצב המשק טוב יותר". מאיפה אתה שואב את הדברים הללו? "

שים לב למה הגבתי - הגבתי לשאלה ישירה מדוע לא להגדיל את ההוצאות באופן מתואם לצמיחת המשק. לא הגבתי אליך, להצאות שלך או לתאוריות שלך, הגבתי למישהו אחר עם שאלה אחרת. בוא נישאר מרוכזים פה, בבקשה.

ובנוגע לפיסקה הראשונה:
ב 2003 נתניהו נאלץ לקצץ בתקציב כי הגענו למצב בו כבר לא היתה ברירה אחרת. עם ממשלות ישראל הקודמות היו יותר אחראיות ודואגות להביא את המדינה למצב בוא החוב שלה הוא בשיעור מתקבל על הדעת כך שבשעת משבר הריבית על אג"ח של ממשלת ישראל לא תנזק ל 12% וגיוס חוב נוסף עדיין יהיה אפשרי - אז לא היה צורך לבצע קיצוץ חריף בשעת מיתון.
בשנים שלאחר מכן, שנות הגאות, מה שממלשה עשתה היה בדיוק ליישם את הלקח הזה - לשמור את ההוצאות מרוסנות ולהוריד את החוב הציבורי בקצב מהיר, כדי שעכשיו כשניקלע לעוד משבר כלכלי כתוצאה מהמיתון הכלל עולמי המתרגש עלינו לרעה לא נאלץ שוב לבצע קיצוץ חד וכואב בתקציב אלא נוכל להמשיך באותו מתווה קבוע ויציב של הגדלה קטנה וקבועה בכל שנה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים