בתשובה לרון בן-יעקב, 28/11/01 17:23
חיפוש האני בכרך הגדול 49333
צירוף מקרים מעניין. רק אתמול קראתי לראשונה בחיי שירים של בודליר. ברגע של שיעמום שלפתי את "שירה מודרנית" של הרשב מן המדף וקראתי את השירים הראשונים שהם תרגום שלו לבודלייר (למי שמחפש תרגום נוסף). מכאן שידיעותי על בודליר אכן מעטות, גם אישית וגם אקדמית. אולם מהתנסות קצרה זו נראה לי ההבדל בין השניים הוא בצורה שהם ממקמים את עצמם ביחס להמון. ביאליק מדבר מבחות ובודליר מבפנים.
השיר הנפלא "היה ערב קיץ" משתייך לטעמי לקבוצת שירי הנבואה של ביאליק. אומנם זהו דגם מעודן יותר ביחס לשירים אחרים בקבוצה זו (בעיר ההריגה, אכן חציר העם) אך עדיין חלק מן הקבוצה. הדובר בשיר, כמו כל נביא תנ"כי, אינו בקרב החוטאים. הוא יושב בחוץ ומוכיח אותם. בודלייר הוא בין החוטאין אם לא המפקד שלהם. הדבר נראה בכמה צורות:
בשפה - ביאליק מדבר "יפה" על "זוהמה", מתאר בלשון מסתורית ושירית מעשי חטא. בודלייר מתאר את החטא בלשון החטא הבוטה וההמונית.
בתוכן - ביאליק, כמו נביא טיפוסי, בעצם לא ממש יודע מהם החטאים, הוא רק יודע שנעשו חטאים ואת אופיים באופן כללי. בודליר הם הרי חוטא ולכן יכול לתאר בפרוטרוט את הזוהמה.
אולי זו גם הסיבה שביאליק מתאר את החטא כמשהו קסום, כללי, מתרשם, חיצוני בעוד בודליר טורח לבאר לנו כל פרט, יהא דוחה ככל שיהא.

מה שכן, דברי נשענים על הכרה מעטה מאוד ושטחית של שירי בודליר ולכן נכתבים וצריכים להתקבל תוך הסתייגות.

אם כבר מדברים, שירי תוכחה נוספים למי שמחפש, נמצאים אצל שלונסקי, תוך התייחסות לאותם מקומות שעליהם כותב בודלירץ כמובן שגם שירים אלו נפלאים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים