בתשובה להמסביר לצרכן, 16/10/08 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה היא שגוף השידור התחייב מרצונו, וזכה בזכות זאת במכרז, שלא לפרסם פרסום סמוי, ולהגביל את הפרסום לדקות ספורות שנפרדות מהתוכניות. אולי אתה סבור שלא היה צורך לתבוע התחייבות שכזו. אבל התחייבות כזו ניתנה. אי קיומה הוא הונאה של הציבור, וחמור מכך[*] - הונאה של הגופים שלא זכו במכרז. [*] בעיניך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני אם גוף השידור לא עומד בהתחייבויותיו או נתפס בהונאת הציבור או הרשויות, צריך לשלול לו את הרשיון. לפי הסיפור של ברקת אני מתרשם שלא מדובר שם על פרסום סמוי ולא על הונאה - כי לא היה שם שום דבר סמוי. הכל על השולחן. ברור ל''צופה הממוצע'' שהמומחה של טמבור והדובר של הום-סנטר. השאלה היא, האם מומחה (נגיד מהנדס) של טמבור, שאומר בטלוויזיה שהמוצרים של טמבור טובים, פסול לעדות וייחשב לפרסום סמוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בעיני אם גוף השידור לא עומד בהתחייבויותיו" למה "אם"? יש לך ספק שמספר דקות הפרסומת חרג מהגבול המותר במכרז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אין ספק שמספר דקות הפרסומת חרג בהרבה! מגבול הטעם הטוב. לכן לא תתפוס אותי כמעט צופה בערוץ 2. באשר לחריגה מהמכרז - אין לי מושג. אם זה נכון אני מקווה שיסגרו את הערוץ.(האמת, לא איכפת לי אם יסגרו אותו בלי סיבה). אבל נדמה לי שאנחנו מתרחקים מהנושא שברקת העלתה לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצופה אולי מבין שזה לא סמוי, אבל עדיין הוא נחשף לפרסומת במשך דקות ארוכות. חשיפה לפרסומת היא עניין שמשלמים עליו כסף, שכן היא נחשבת לגורם שקשור ביחס ישר לעלייה במכירות המוצר שפורסם (ובוא לא ניכנס בבקשה לדיון של ''מה פתאום, אני צופה כל יום בהמון פרסומות וזה לא מזיז לי''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"הצופה אולי מבין שזה לא סמוי, אבל עדיין הוא נחשף לפרסומת במשך דקות ארוכות" טוב, אז לפחות זו לא "פרסומת סמויה". לגבי השאר, יכול להיות שזה עניין סמנטי - למה אנחנו קוראים פירסות? האם, למשל, 'חברת טבע הכריזה על תרופה חדשה בשם xyz, פרי מחקר של 5 שנים, המסיעת להורדה דרמתית של לחץ הדם' זה מידע חדשותי או פרסומת? או האם 'ממוחי טמבור קובעים שאקרילק הוא הצבע האולטימטיבי למטבח' זה מידע או פרסומת? ובעניין דומה, האם 'נתניהו אומר שחלוקת ירושליים היא אסון למדינת ישראל', זה מידע או תעמולה? אני לא בטוח שאפשר או צריך להכריע בשאלה הזאת. אבל רציתי להצביע על העובדה שכלי התקשורת מלאים בדיווחים, פנלים של מומחים, וראייונות שאם מסתכלים על כל אחד מהם בנפרד, אפשר לראות בהם פרסומת, אבל אם רואים בכלי התקשורת במה ציבורית (שפתוחה גם למתחרים), אז גם כשבעלי עניין (מסחרי או פוליטי) מביעים בו את דעתם, זה לא בהכרח פירסומת או תעמולה, אלא מידע (אפילו שהוא לא בהכרח אובייקטיבי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא פרסומת סמויה. היא גלויה באופן מחפיר. ההבדל בין מידע חדשותי לפרסומת/תעמולה תלוי בהקשר (באיזו תוכנית הדברים מובאים, ומפי מי), ברמה של בדיקת העובדות (האם מדקלמים מה שהחברה מוסרת או בודקים) ובאופן הצגת הדברים (האם יש גם מידע מאזן, פרספקטיבה היסטורית או רוחבית וכולי). אבל נראה לי שהתגובות שלך גולשות להיתממות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת נפגע שאת משתיקה אותי באשמת היתממות (לא פעם ראשונה), ואני כופר באשמה. ===>"...ובאופן הצגת הדברים (האם יש גם מידע מאזן, פרספקטיבה היסטורית או רוחבית וכולי)." בדיוק על זה אני מדבר. על תוכניות שמציגות רק מומחה אחד או שניים, בלי להביא באותה תוכנית מידע מאזן אבל גם בלי לטעון שהתוכנית מציגה את האמת היחידה והאובייקטיבית. לדעתי, בגלל ריבוי הדעות ומגוון המוצרים, היצרנים ודעות המומחים, אי אפשר לצפות שכל תוכנית טלוויזיה תהיה מאוזנת ותגיש פרספקטיבה היסטורית ורוחבית. תוכניות כאלו יהיו יקרות מדי, ארוכות מדי וומשעממות מדי עבור חלק ניכר מהצופים. את האובייקטיביות של ערוצי השידור, ושל "התקשורת" בכלל, אפשר ליישם גם על ידי פתיחתה לכל היצרנים - לאו דווקא באותה תוכנית או אפילו באותו ערוץ. למשל, אם טמבור הציגה את חידושיה בערוץ 2, ונירלט ו/או יעקובי יציגו (אם הם רוצים) חידושים בערוץ 10, אני חושב ש"התקשורת" תעשה שירות טוב ואובייקטיבי לאזרחים. זו דעה שאפשר לקבל, לדחות או להסתייג ממנה, אבל למה לקרוא לה התממות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה לכך שתוכנית טלביזיה אחרת מאותו הזאנר לא נופלת לאותה המלכודת: מתוך התגובה של ברקת שהתחילה את כל הפתיל הזה. אני מניח שקראת אותה מתישהו: מהשוואה לתוכניות המקבילות ב-BBC פריים, שהיוו השראה לזו, גם תכני התוכנית הישראלית לא יוצאים טוב. ב-BBC המומחים הבלתי תלויים לוקחים לעצמם חופש להמליץ למשל על חומץ מדולל לניקוי הבית, בעוד שהמומחה הישראלי צריך לציין, כחלק מהתסריט, שהתכשיר של חברת X "מכיל אקונומיקה". ב-BBC גם יש כלל שבו משתמשים רק בחומרים קיימים בבית כדי לעצב, כולל צבעים ובדים ישנים - גם בתוכנית הישראלית הצהירו על הכלל הזה, אבל לא יישמו אותו (באמת לא קנו שום רהיט, אבל ערכו מסע קניות מסיבי לצבעים, כריות, בדים וכולי). בקיצור, התקציב הישראלי לכאורה בזבזני יותר, אבל זה בא על חשבון הצופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קראתי, שכחתי. ועכשיו אני לא מבין את ההקשר. אתה מראה לי שב-BBC עושים את זה אחרת? אם כן, אני לא חולק על העובדה הזאת. אני אומר שאם ערוץ 2 מדווח שבתכשיר של חברת X יש אקונומיקה, זה (בעיני) לא פרסומת אלא מידע, די שימושי אפילו. ואם הוא מקפיד לומר שחברת X מוסרת שבתכשיר שלה יש אקונומיקה, אז זה דיווח גלעאט כושר. וזה גם לא מפלה את המתחרים אם גם להם יש אפשרות, עקרונית, לדווח על מוצריהם בערוצים שונים של "התקשורות". מאידך, אם ערוץ 2 אומר שהתכשיר של חברת X הוא הטוב בעולם, זה פרסומת. ואם לחברה Y אין אפשרות לדווח בתקשורת, אז זו אפליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אם ה"מומחה האובייקטיבי" באולפן הוא בעצם חבר מרכז "קדימה" (ולא סיפרו לנו את זה) אז אפשר לקבל את הערותיו על ההתרחשויות האחרונות בזירה הפוליטית כפשוטן? ואם יסתבר שהכתב חייב לו טובה ולכן העלה אותו לשידור? יש כאן מידע שמספק "מומחה מטעם" והוא מספק אותו בצורה אובייקטיבית לכאורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך התגובות הממש אחרונות בפתיל הזה (אני מניח שקראת אותן מתישהו), עליך לדעת ששמת בסוגריים דווקא את החלק החשוב ביותר: *ולא סיפרו לנו על זה*. ברקת ואני מדברים על מצב שאין שום דבר סמוי ואין תרמית. אנשים אומרים דברים רק בשם אומרם. מדובר על מצב שידוע שהדובר הוא חבר קדימה (או מהנדס בטמבור) ומדברר את דעתה של המפלגה/החברה. בסיטואציה הזו - ורק בה! - האם אתה מתנגד שישמיעו מה שלקדימה, הליכוד וכו' יש להגיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה עניתי ב תגובה 493472 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ענית. ועניתי. ויש לנו חילוקי דעות. אבל הסכמנו שאין בזה פרסומת סמויה. פתאום בא צפריר ואומר ש"(לא מספרים לנו על זה)". הרי לא בזה מדובר אלא על מצב שזהות הדובר ידועה. את (להבנתי) אומרת שאם קדימה/טמבור מדווחת את עמדתה/מוצריה אז יש לזה השפעה ישירה על הצלחתה בבחירות/מכירות ולכן זו פרסומת/תעמולה. אני אומר שגם אם הן מדווחות באופן חד צדדי ("לא מאוזן"), זה לא יותר מדיווח אחד (וכמובן שהוא משפיע, אבל הבמה פתוחה גם לדיווח המשפיע של אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הלנתי על פרסומת סמויה. הבמה לא פתוחה לאף אחד אחר, אם טמבור ''קנתה את התוכנית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כנראה שאת צודקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) (טאגליין!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לך שאני, היבחושה, מסוגלת להעלות על הדעת להשתיק אותך? "היתממות" - כי בוא נאמר שאני מתלוננת שמס הכנסה גבו ממני לאחרונה המון כסף, יותר מהמגיע להם. ואתה עונה לי "כן, זה באמת מרגיז כשלוקחים כסף בלי הצדקה, אבל תדעי לך שזה קורה כל הזמן, למשל אנשים גונבים מאחרים, או מועלים בכספי החברה שלהם, או פותחים חשבונות בנק בשווייץ ומזרימים לשם הון שחור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא! מה פתאום. אה, עכשיו את מייחסת לי את טענת ההגנה של המושחתים: "כולם עושים את זה, אז חשבתי שזה לא נורא". אם לא היית יבחושה הייתי נעלב עד עמקי נישמתי. אני בכלל לא טוען שמותר לטמבור לגנוב דקות פרסומת בגלל שכולם עושים זאת. אני אומר שמה שטמבור עשתה בגלוי זה בכלל לא גנבה (או עוולה אחרת) ולכן לכולם מותר לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם מה שטמבור עשתה בגלוי זה בכלל גנבה או לא, אבל מה שעשה הערוץ השני (או הזכיין) זאת אכן גנבה: המדינה (שזה גם אני ואתה) הקצתה לזכיין משאב מוגבל (ספקטרום תדרי שידור) בתנאים מסויימים. בין התנאים הנ"ל נכלל גם היחס בין זמן שידור פרסומות לזמן שידור תוכן. אם התנאים לא התאימו לזכיין, אף אחד לא כפה עליו את הזכיון. ברגע שהוא משדר פרסומות במשבצת התוכן הוא מספק לצופה (שוב - אני ואתה) סחורה אחרת (ולטעמי - נחותה) מזאת שהתחייב לה בהסכם בינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו כבר העלה את הטענה הזאת למעלה. אני מניח שאם הייתה פה הפרה מפורשת של חוזה, מישהו כבר היה תובע אותם ורשיונם היה נשלל. אבל הבעיה המשפטית לא כ"כ מעניינת פה. ברמה הפחות פורמאלית, אני חושב שגם מה שעשה הערוץ/זכיין איננו גניבה משום, כפי שטענתי למעלה, שהבאת דברים בשם אומרם איננה פרסומת אלא תוכן לגיטימי שמשרת את הצופים. גם אם זה תוכן, אני לא אומר שזה תוכן משובח. אבל לדעתי, הצופים מפיקים מתוכנית כזו - כמו מראיון עם ח"כ או מנכ"ל חברה - יותר תועלת מאשר מתוכניות "תוכן" מובהקות כמו "רוקדים עם כוכבים", "המטבח", "היפה והחנון", "השמנים", "השורדים" ו"המשועממים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי תובעת אותם, אבל אני עסוקה בימים אלה. לשאר הדברים שלך לא אתייחס, כי אחרת שוב אהפוך ליבחושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב: היום, כשרוב האוכלוסיה קולטת את ערוץ 2 דרך הכבלים או הלוויין ולא בקליטה ישירה מהאוויר באמצעות אנטנה, ואת ערוץ 10 רק דרך הכבלים או הלוויין, לדעתי כבר אין טעם לדבר על "ספקטרום תדרי שידור" ועל "משאב מוגבל". אגב, עד כמה המשאב הזה באמת היה מוגבל? כלומר, כמה תחנות שידור טלוויזיה שונות היה ניתן, פוטנציאלית, לפרוש בשטח מדינת ישראל ולקלוט "מהאוויר", כמו רדיו, מבלי שיפריעו אחת לשניה ולרשתות אחרות כמו רדיו, משטרה וכו'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת נהיית בעיה של כדאיות כלכלית: כמה תחנות טלוויזיה נורמליות יכולות להתפרנס מפרסום לאוכלוסיה של 7 מליון בלבד? האינטרנט מלא בתכנים חופשיים וזולים, אבל בד"כ רואים שהם באיכות יותר גרועה מאשר הטלוויזיה. תכנים טובים יותר דורשים יותר כסף. ככל שיש יותר תחנות טלוויזיה המתפרנסות מפרסומת, יש פחות כסף לכל תוכנית. יש ערוצי טלוויזיה שבהם אנחנו משלמים על התוכן באופן ישיר יותר, בכבלים ובלווין. בהם יש גם פחות תוכן שיווקי, עד כמה שאני רואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בעיית הכדאיות הכלכלית אני מוכן להשאיר כאן לשוק החופשי. אם מישהו רוצה לזרוק כסף על תחנה שלא תחזיק את עצמה כלכלית, אני לא חושב שהמדינה צריכה להתערב בזה ולהגן על בעל הון מעצמו. לעומת המשבר הכלכלי הנוכחי, הנזק שיגרם מקריסת תחנת טלוויזיה הוא פחוּת לאין שיעור. ריבוי תחנות יצור לדעתי מצב קצת יותר מורכב - יותר "זמן אוויר" לשידור פרסומות, אשר יגרור, לדעתי, ירידה במחיר הפרסומות, מה שיגדיל את שוק הפרסומות ויכניס יותר כסף למערכת. איפה נקודת האיזון שבה סך הכסף חלקי מספר הערוצים מתחיל לרדת? אני לא יודע. אני לא כלכלן. ברוב הערוצים (פרט ל-2, 10 ומוזיקה 24, אא"ט) אסור לשדר פרסומות (יש כמובן תוכן שיווקי בתוכניות, ועל כך בין השאר נסוב פתיל זה), כך שמלכתחילה אין להם ברירה אחרת, אבל לפי מה ששמעתי <דמייני קישור כאן> יש לחצים מצד בעלות הערוצים לאפשר הצגת פרסומות גם בהם. ובכל זאת, למישהו יש תשובה לשאלה ששאלתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך שטלוויזיה בכבלים צריכה להיות כמו האינטרנט: מי שרוצה שישדר למי שרוצה לשלם עבור זה (אם כי לא הייתי רוצה לחיות ברחוב שכל יומיים פותחים בו את הכביש לטמון כבלים של ספק חדש1). השידור האוירי הוא עדיין - משאב מוגבל, וזכייניות ערוץ 2 קיבלו את הזכות לשדר בו בתנאים מסוימים. לשאלת האגב שלך אני לא יודע את התשובה, אבל עובדה היא שלערוץ 10 לא הוקצה תדר אוירי, אולי זה מעיד על משהו. ___ 1 ועובדתית - גם באינטרנט, למרות שיש כמות (תאורטית) בלתי מוגבלת של ספקים, הרי ספקי תשתית יש רק שניים עיקריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק פתיחת הכביש לצורך התקנת הכבלים, זה גם עצם זה שהם שם, במקום דברים אחרים שיכלו להיות שם. גם חברות הכבלים, בזק וחברת החשמל נהנות ממשאב ציבורי מוגבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ולכן הן תחת רגולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה לגבי ערוץ 10 לא משכנעת אותי. אולי למישהו יש תשובה מוסמכת יותר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |